במסגרת הטלת המכסים האחרונה של טראמפ על מדינות העולם נכללה גם מדינת ישראל, ועל מוצרים ישראליים המיובאים לארצות הברית הוטל מכס של 17 אחוזים.
רוב הדיונים מתמקדים בהשפעה על היצואנים הישראליים, שלפתע מתמודדים עם חומות מכס גבוהות שלא היו קיימות בעבר בזכות הסכם אזור סחר חופשי, וברשימה קצרה זאת ארצה לגעת בנקודות אחרות, חשובות גם הן.
השפעות על השוק המקומי הישראלי: כאשר מדינות העולם יחלו להרים מכסים זו על זו בעקבות מלחמות הסחר, זרימת הסחורות תשתבש. מדינת ישראל, עם שיעורי מכס נמוכים, במיוחד לאחר הפחתות המכסים בשנים האחרונות, עלולה להפוך ל"ים המלח" של הסחר העולמי - המקום הנמוך ביותר אליו יזרמו סחורות במחירים נמוכים, כאשר שווקים אחרים יהיו חסומים בפניהן.
בעקבות מגמה זו, הגיוני שמדינת ישראל תבקש להגן על התעשייה שלה באמצעות העלאת מכסים מייבוא מכלל מדינות העולם. מכלל המדינות, למעט מדינה אחת – מארצות הברית, שכן ברור שמהלך נגדי ישראלי יגרום לצעדי נגד חמורים יותר כלפי היצוא הישראלי. למעשה כבר חזינו אתמול (רביעי) בצעד ישראלי של ביטול מכסים על מוצרים מארה"ב. בשורה התחתונה: נוכל לצפות לגידול ביבוא מוצרים אמריקאיים לישראל.
הקשר בין יבוא מוצרים מארה"ב והפחתת המכסים על היצוא הישראלי לארה"ב: נוסחת המכס של 17 אחוז על מוצרים ישראליים התבססה על הגירעון המסחרי שיש לארצות הברית מול ישראל. בהתאם לגרעון זה הוטל המכס (ולא נקבעה הרצפה של עשרה אחוזים). מכאן ניתן להניח בזהירות שככל שהיקף היבוא מארצות הברית לישראל יגדל והגירעון יקטן, עשויים לרדת שיעורי המכס על מוצרים ישראליים הנכנסים לארצות הברית. לאור זאת, ישראל תהיה מעוניינת לעודד יבוא מארצות הברית על מנת להקטין את הגירעון המסחרי ובכך להביא להפחתת המכסים על מוצריה בשוק האמריקאי.
אם נכונים הם הדברים, הרי ששני התהליכים מובילים לאותה תוצאה - זרימה מוגברת של סחורות אמריקאיות לישראל, שעשויה בסופו של דבר להוביל להקלה במכסים על מוצרים ישראליים המיובאים לארצות הברית.
הכותב הוא עו"ד ראש מחלקת מסים (משותף) -תחום דיני יבוא ויצוא, גולדפרב גרוס זליגמן.
