נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חשף אתמול (רביעי) תוכנית מכסי-מגן נרחבת וכלל-עולמית, בצעד שהוא מגדיר "יום השחרור של אמריקה". התוכנית כללה מכס אוניברסלי של 10% ועוד שורה של מכסי-תגמול כנגד שורה של מדינות, לרבות מכס של 17% על ישראל.
למכסים הללו יכולה להיות השפעה דרמטית על כלכלת העולם והשווקים הפיננסים והיא צפויה לעצב מחדש יחסי מסחר ותעשיות שונות.
קיבצנו שורה של מומחים כדי לשמוע את דעתם כיצד המכסים הללו ישפיעו על ההייטק בישראל. מדבריהם עולה, כי המכסים הללו טומנים בחובם לא מעט סיכונים להייטק הישראלי, ולכלכלה הישראלית בכלל, אך גם כמה הזדמנויות וקריאה לפעולה.
מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן (Tefen):
"טראמפ הציג את תוכנית המכסים כ'מידה כנגד מידה', אך לפחות במקרה של ישראל, המכסים הללו הם עוול - זאת לאור המכסים הנמוכים שישראל מטילה על ארצות הברית. הייצוא של ישראל לארה"ב גדול מהייבוא ולכן הפגיעה של המכסים משמעותית יותר. זה אמנם ככל הנראה פתח למשא ומתן, אך גם בסופו צפויים להישאר מכסים שיהיו גבוהים מהמצב הקודם, אולי באזור 10%.
"למכסים הללו עלולים להיות כמה השפעות שליליות עלינו. ראשית, המטרה של טראמפ היא להעביר לארה"ב ייצור וייתכן שיהיו חברות ישראליות יצרניות שלא תהיה להן ברירה אלא להעביר ייצור לשם, משום שמדובר בשוק הגדול ביותר. המגזרים בהייטק החשופים ביותר לפגיעה מהמכסים הם מכשור רפואי, אופטיקה, ציוד לשבבים וציוד ביטחוני. מנגד, ארה"ב לא תוכל לייצר הכול לבדה ולאור היחסים הטובים איתנו, ייתכן כי ישראל תשמש כמעין 'אי של ייצור' בתחומים מסוימים.
"הצעד הזה מייצר המון בלבול בקרב חברות ויש הרבה שאלות פתוחות, כדוגמת האם המכסים יחולו על צבר הזמנות קיים. חברות צריכות אולי להמתין להתבהרות התמונה לפני שהן מייצרות חשיפה להזמנות חדשות. זהו עוד זרז לתעשייה הישראלית להתייעל".
אייל שנהב, ראש המחלקה הבינלאומית הייטק ב"גולדפרב גרוס זליגמן":
"מרבית הייצוא של ההייטק הישראלי לארה"ב הוא מוצרי ושירותי תוכנה ואלה פחות רגישים למכסים החדשים. עם זאת, יש גם ייצוא של מוצרים פיזיים, בתחומים כמו מכשור רפואי, רובוטיקה וציוד ביטחוני. המכסים הללו עשויים לנגוס בשולי הרווח, או להקטין את היקף הייצוא. ישראל היא כלכלה מוטת ייצוא, והמהלך של טראמפ עלול לעורר מלחמת סחר כלל-עולמית שקשה לצפות מראש. כך, למשל, אם אירופה תטיל מכסי-תגמול, היא עלולה להטיל מכסים דומים גם על ישראל וזאת תהיה פגיעה משמעותית יותר, כי אירופה היא שותפת הסחר המרכזית שלנו.
"עוד תוצר לוואי בעייתי הוא הסנטימנט השלילי בשוקי ההון - כבר עכשיו אנחנו עדים לירידות חדות. חברות טכנולוגיה ישראליות רבות נסחרות בבורסה, בישראל ובארה"ב, וזה יקשה עליהן לגייס כספים וירתיע חברות מלבצע הנפקה. זה גם עשוי לצנן את ההשקעות בתעשיית ההון-סיכון, וההייטק הישראלי נסמך על ההון הזה".
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל:
"ישראל דווקא עשויה להיות אחת המרוויחות ממלחמת הסחר, משום שאנחנו בעמדה יחסית ניטרלית, ממש כפי שיצאנו נשכרים ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. המכסים מרגיזים את האירופאים והם יחפשו חלופות לטכנולוגיות אמריקניות - וישראל היא יעד אפשרי, למשל בתחום ציוד לבדיקת שבבים.
"הבעיה עם המדיניות של טראמפ היא שלא ניתן לצפות את הצעד הבא שלו, וזה מקשה על תכנון תוכניות לטווח ארוך. מצד אחד, הוא רוצה להחזיר ייצור לאמריקה, אך משום שלא ניתן לצפות מה יהיה עם המכסים בהמשך, חברות לא ימהרו להעביר לשם ייצור וינסו למצוא כל מיני מעקפים. חברות הייטק מאוד מנוסות בתמרונים הללו, ואני מאמין שהחברות הישראליות יידעו כיצד לנווט בתוך הסיטואציה הזאת עם פגיעה מינימלית. דווקא מי שעלולות להיפגע מכך במידה הגדולה ביותר הן חברות הטכנולוגיה האמריקניות, שלפחות מחצית מהפעילות העסקית שלהן היא מחוץ לארה"ב ומלחמת הסחר תכניס אותן לבעיה מול השוקים הזרים".
אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל:
"נדמה כי מדובר בסוג של משא ומתן מאוד קשוח, שהוא במידה רבה יותר מדיני מאשר כלכלי. דווקא העובדה כי תוכנית המכסים חריפה מכפי שצפו מעידה כי זו רק נקודת מוצא למו"מ. לדעתי, ההייטק הישראלי נמצא בעמדה הכי פחות פגיעה בנסיבות הללו. המכסים יהפכו מהר מאוד ל'נורמלי החדש'. אחת המטרות של הממשל האמריקני היא החלשת הדולר, כדי לחזק את התחרותיות של הייצוא האמריקני - ודווקא כאן עלולה להיות פגיעה בייצוא הישראלי בשל הדולר החלש".
רועי לנגי, חתם אשראי ואנליסט באולטרה פיננסים:
"המדיניות האגרסיבית של טראמפ עלולה להשפיע על ההייטק הישראלי בדרכים מנוגדות: חברות ישראליות בתחומי הבינה המלאכותית, האוטומציה והסייבר עשויות ליהנות מהזדמנויות חדשות, כשחברות אמריקניות יחפשו פתרונות יעילים לעלויות גבוהות, והשקעות בסטארט-אפים ישראליים עשויות לגדול. מנגד, מכסים שמייקרים רכיבים מאסיה עלולים לפגוע בתחרותיות של יצוא ישראלי לארה"ב, וצמצום מחקר ופיתוח אמריקני עלול להאט שיתופי פעולה עם ישראל. בנוסף, תנודתיות כלכלית עשויה להרתיע משקיעים מלסכן הון בישראל".
עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות:
"מצד אחד, שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להוות יתרון תחרותי לחברות ישראליות מול חברות זרות לא-אמריקניות, אך מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקניות, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת ותלויה בפרטי ההחלטה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו