זה יהיה ארוך: המחסור במהנדסים יקשה על שיקום הצפון

כאשר מדינת ישראל תחל לתכנן ולהוציא לפועל את התוכניות לשיקום אזור הצפון, היא תמצא את עצמה מתמודדת, וביתר שאת, מול בעיה ידועה שרק הולכת ומחריפה בשנים האחרונות: מחסור אקוטי במהנדסים.

לפי נתונים שאסף עבור "ישראל היום" מכון המחקר של קבוצת הייעוץ Tefen, חסרים בישראל לא פחות מ-18 אלף מהנדסים בתחומים השונים, מהם כ-6,000 מהנדסי בינוי ותשתית, כ-4,500 מהנדסי מכונות ואלקטרוניקה, כ-3,000 מהנדסים אזרחיים ועוד כ-1,500 מהנדסי סביבה, חשמל ומנהור, וזאת לצד מחסור נוסף באלפי הנדסאים וטכנאים.

למהנדסים יש תפקיד מפתח בתכנון ובניהול של מיזמי תשתית ובנייה, והמחסור החמור עלול להוביל לעיכוב בתכנון הפרוייקטים, הארכת לוחות הזמנים, גידול בעלויות ופגיעה באיכות העבודה. כמו כן, בשונה ממיזמי בינוי אחרים, שיקום יישובי הדרום והצפון יהיה לא רק משימה הנדסית מורכבת במיוחד, אלא גם אנושית, וכל ליקוי או עיכוב יפגעו גם ביכולת של אנשים וקהילות לשקם את חייהם.

בשיחה עם "ישראל היום" הבהיר יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יגאל גוברין, את חומרת המצוקה. "לאחר שנדע לכמת את מימדי ההרס ביישובי את הצפון ואת מה שנדרש לשיקומם, אנחנו נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה בשל המחסור באלפי מהנדסים. מדובר במחסור דרמטי, והמשמעות עלולה להיות עיכוב בלוחות זמנים, ייקור בתשומות והשפעה על איכות העבודה בהיבטי הניהול, הביצוע והפיקוח".

לדברי גוברין, מלאכת השיקום אינה שקולה לכל מיזם תשתית ובינוי אחר. "זה יהיה שונה מאוד מפרוייקט רגיל שבו בונים בניין מאפס. סביר להניח שבמקרים רבים יהיה צורך לבצע הריסה ופינוי לפני הבנייה, ובמקרים אחרים ניתן יהיה לשקם מבנים קיימים. זה יחייב יותר מהנדסים וגם מהנדסים מנוסים יותר, שיש להם הידע והמיומנות לפרוייקטים מסוג זה".

לדברי מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ Tefen, בשל המרכיב האנושי חשוב יהיה לאמץ תפיסה הוליסטית לפרויקטים הללו. "יהיה צורך להבטיח זמינות גדולה של משאבים לפרויקטים הללו, ולנהוג רגישות עליונה. מדובר באנשים שחווים טראומה מתמשכת, וסחבת ואטימות רק יעצימו את הפגיעה. זה לא מסתכם רק בנקודת המבט ההנדסית, צריך לנהל בחוכמה את המרכיב האנושי. זהו היבט שאנחנו לא מצטיינים בו".

מדינת ישראל מצויה בעשור האחרון בתנופה של מיזמי בינוי ותשתית , "מגה פרוייקטים", כדוגמת הקמת עיר הבה"דים, פרויקטי המטרו והרכבת הקלה, הקמת מרכז האספקה האחוד של צה"ל, מעבר מפעל אלביט לרמת בקע, ועוד.

לדברי ביצור-פרנס, כדי להוציא לפועל בצורה מיטבית את שיקום עוטף עזה ויישובי הצפון, יהיה צורך לתעדף מחדש את הפרוייקטים הלאומיים. "הפרויקטים הללו שאבו לתוכם את כל כוח האדם ההנדסי, עוד לפני מנהלת תקומה ושיקום הצפון. גם כך הפרויקטים הללו הם מעבר לקיבולת הקיימת, וזה מתבטא באי-עמידה בתוכניות המקוריות".

גוברין מציע להיעזר במהנדסים זרים: "את המחסור לא יהיה ניתן למלא מהיום למחר. צריך לשקול הבאה של מהנדסים זרים ולנתב אותם לפרויקטים אחרים, כך שניתן יהיה לרתום את המהנדסים הישראלים המנוסים לטובת מלאכת השיקום".

צוואר הבקבוק מתחיל באקדמיה

המחסור במהנדסים היא בעיית שורש, וגם מבקר המדינה התריע על כך באחד מדו"חותיו הקודמים. מקורו הוא בקצב ההכשרה האקדמית של מהנדסים חדשים. לפי מכון המחקר של Tefen, בפקולטות הריאליות במוסדות האקדמיים בישראל ישנו מרצה בכיר אחד לכל 25 סטודנטים, כאשר לפי מדדים בינלאומיים מקובלים היחס אמור להיות מרצה בכיר לכל 15-18 סטודנטים במוסדות טובים.

גוברין: "הקצב שבו המוסדות האקדמיים מייצרים מהנדסים אינו עומד בקצב הגידול של מדינת ישראל. יש מחסור חמור באנשי הוראה, בעיקר בתארים הגבוהים, וזה מתבטא גם במיעוט מהנדסים שממשיכים לתארים גבוהים. כל זה מוביל לרידוד המקצוע. בישראל יש ריבוי אוכלוסין גבוה, ופירוש הדבר שהמחסור רק יילך ויעמיק בעשורים הבאים".

רועי קניאס, מנכ"ל חברת כידוד הנדסה מקבוצת Aman, המתמחה בייעוץ וליווי בפרויקטים של הנדסה כבדה, מספר על מחסור חמור במיוחד במהנדסי מכונות, שגם כן יידרשו למלאכת השיקום לאור המפעלים הרבים שנפגעו במלחמה. 

"זה מקצוע קשה. זמן ההכשרה הינו ממושך ורבים נושרים באמצע. זה מתבטא במיעוט קורות החיים שאנחנו מקבלים. השכר אמנם מכובד, אבל השחיקה גבוהה, ורבים מעדיפים לעבוד בתעשיות העדינות יותר, כמו פארמה וביומד. שיקום המפעלים יצריך גם שדרוג והטמעת חדשנות וזה דורש ידע ובקיאות, ויש בארץ מעט מדי מהנדסים כאלה. ניתן כבר לזהות מגמה של מיקור-חוץ בהיבטים מסוימים של תכנון, הידע בורח, ויש מעט חברות עם ידע הנדסי-תהליכי".

לדברי ביצור-פרנס, המלחמה רק החריפה את המשבר החינוכי. "האקדמיה הולכת ופוחתת ובעקבות כך רמת הידע והמקצועיות של התלמידים יורדת, ומהם הרי אמורים להגיע המורים והמרצים בעתיד. זהו מעגל קסמים, והמלחמה רק החריפה זאת. היא יצרה משבר חינוכי שאינו זוכה לתשומת הלב הראויה, החל מילדים שסובלים ממצוקות ומפסידים לימודים ועד מילואימניקים שלימודיהם האקדמיים נפגעים".