עד לפני שנים אחדות, למשך יותר מ-25 שנה, נחשבה אינטל ליצרנית השבבים הגדולה בעולם, ואילו אנבידיה היתה חברה קטנה יחסית שהתמקדה בשוק נישה של מעבדים גרפיים לעולם הגיימינג. כיום אנבידיה, הנישאת על מהפכת ה-AI, היא חברת השבבים הגדולה בעולם וצומחת בקצב מסחרר, ואילו אינטל מדשדשת מאחור, ללא יתרון טכנולוגי ושוק יעד ברורים.
בין 1992 ל-2018 אינטל נחשבה ליצרנית השבבים הגדולה בעולם מבחינת היקף מכירות. אולם אז נתקלה אינטל במחסום טכנולוגי. בעוד שיצרנית השבבים הייצור הטאיוונית TSMC, הגדולה בעולם, פרצה קדימה והחלה לייצר שבבים ב-7 ננומטר ומטה (זהו רוחב הטרנזיסטור בשבב), וכיום כבר מציעה שירותי ייצור ב-3 ננומטר - אינטל לא הצליחה להתקדם באותו קצב ואיבדה את יתרונה התחרותי. חברות כמו אפל, אנבידיה, AMD וקולאלקום עברו לייצר את שבביהן ב-TSMC, ואינטל נותרה מאחור.
הדבר הותיר את אינטל כמעט לגמרי מחוץ למהפכות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, מענן ומרכזי נתונים ועד בינה מלאכותית, והתבטא בירידה חדה במכירות, צלילת המניה ומעבר להפסד נקי ברבעונים האחרונים.
אם יש נתון שמגלם את היפוך היוצרות בין שתי החברות, זו העובדה כי לפי ההערכות הונו האישי של מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שווה יותר משווייה של אינטל כולה.
הונו של הואנג מוערך כיום, לפי מגזין פורבס, ב-111.6 מיליארד דולר, וזאת הודות לזינוק המטאורי בערכה של מניית אנבידיה, שעלתה בחמש השנים האחרונות ב-2,650% לשווי שוק של 3.1 טריליון דולר. מניית אינטל, לעומת זאת, ירדה בחמש השנים האחרונות ב-57%, על רקע ביצועיה העסקיים הירודים, והיא נסחרת כיום בשווי שוק של 95.5 מיליארד דולר בלבד.
כלומר, ברמה התיאורטית, יש בכיסו של הואנג, כאדם פרטי, די הון כדי לרכוש את מלוא מניותיה של אינטל, ואף יישאר לו "עודף" של יותר מ-10 מיליארד דולר. התרחיש ההיפוטתי הזה הוביל כמה גולשים ברשתות החברתיות לפרסם פוסטים שבהם הם מעודדים את הואנג לרכוש את אינטל.
לפי ההערכות, הואנג מחזיק באופן ישיר בכ-75 מיליון מניות של אנבידיה ויש לו גם חזקה עקיפה בעוד 750 מיליון מניות דרך שותפויות ונאמנויות שונות. במהלך השנה מימש חלק מאחזקותיו, כאשר מכר כשישה מיליון מניות בסכום כולל של כ-700 מיליון דולר לערך. לפי דירוג המגזין פורבס, הואנג הוא כיום האיש ה-11 בעושרו בעולם.
הואנג, שהיגר בילדותו מטאיוון לארצות הברית, הקים את אנבידיה ב-1993 ומכהן מאז כמנכ"ל החברה. כאמור בתחילת דרכה התמקדה החברה בפיתוח מעבדים גרפיים (GPU) למחשבי גיימינג. ואולם בשנים האחרונות, המעבד הגרפי התגלה, בשל יכולותו לבצע חישוב מקבילי, ככלי עוצמתי ביישומים רבים, ובראשם בינה מלאכותית.
תחום הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), שהפציע אל עולמנו רק בשנתיים האחרונות, הפך את המעבדים הגרפיים של אנבידיה לנכס המבוקש בשוק השבבים. חברות כמו מטא, מיקרוסופט, אמזון, אורקל ו-Xai של מאסק מצטיידות במעבדים הגרפיים של אנבידיה בסכומי עתק של עשרות מיליארדי דולרים כדי לאמן ולהריץ מודלי שפה גדולים, שמחייבים משאבי עיבוד אדירים.
Do it Jensen! I know you’re thinking about it
— Thomas Millar (@thmsmlr) October 5, 2024
It’d be hilarious. We all support you pic.twitter.com/PIyyC1wDAb
אינטל, לעומת זאת, נחשבה כאמור ל"מלכת השבבים" בעיקר בזכות מעבדים מרכזיים (CPU) למחשבים אישיים, שוק שהלך ודעך בעשור האחרון בהתמדה. חרף השגשוג בשוק השבבים העולמי והפריחה סביב תחום ה-AI, אינטל מציגה ברבעונים האחרונים דשדוש עסקי כמעט כרוני. ברבעון השני דיווחה על הכנסות של 12.7 מיליארד דולר והפסד נקי של 1.6 מיליארד דולר - ותחזית מאכזבת לרבעונים הבאים.
בניסיון להפחית עלויות, הודיעה אינטל על כוונתה לפטר כ-15 אלף עובדים, יותר מעשירית מכלל כוח העבודה העולמי שלה. מהלך הקיצוצים, שיושלם ברובו עד סוף השנה, צפוי להיתרגם לפיטוריהם של מאות עובדים בישראל, ואולי אף יותר מכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו