"מהר מאוד הבנתי עד כמה אנחנו לא מוכנים": הטכנולוגיה הישראלית שצמחה מהטרגדיה

שתי תושבות העוטף, שחוו על בשרן את הנורא מכל ב-7 באוקטובר, פיתחו מערכת ייחודית לניהול אירועי חירום • "לא ייתכן שלוקח שלושה ימים מלאים להבין מה קורה" • המיזם הוצג לצד עוד כ-30 פרויקטים בכנס "דמו דיי" של המכללה האקדמית ספיר

מבנה שרוף בעוטף עזה (ארכיון) . צילום: יוסי זליגר

בין 30 הפרויקטים החדשניים שהוצגו בכנס "דמו דיי" של המכללה האקדמית ספיר, פרויקט אחד עומד כעדות חיה לכוחה של היזמות הישראלית לצמוח מתוך הטרגדיה האישית: "מגנה", מערכת לניהול אירועי חירום בקהילות, נולדה מתוך החוויות הקשות של שתי סטודנטיות ביום ה-7 באוקטובר.

גוני קופרשטיין-אבני, תושבת קיבוץ מפלסים, מתארת ל"ישראל היום" את הבוקר הגורלי: "התעוררתי בבהלה ומיהרתי לחמ"ל הקיבוץ. כמתנדבת ותיקה בחמ"ל, ניסיתי לנהל את האירוע הקשה, אבל מהר מאוד הבנתי עד כמה אנחנו לא מוכנים".

כפר עזה בתחילת המלחמה ולאחר אירועי אוקטובר. מתוך השכול הלא יאומן, החדשנות והיזמות הישראלית ממשיכה לצמוח צילום: שמואל בוכריס

קופרשטיין-אבני, כיום מפונה לקיבוץ ניצנים ומאובחנת כסובלת מפוסט-טראומה, חוותה את האימה מקרוב. "דירתנו בקומה השנייה הייתה חשופה לירי. במזל הספקנו לרדת למטה לבית של אבי, רק 10 דקות לפני שהמחבלים פתחו באש".

אבל הטרגדיה לא פסחה על משפחתה. "איבדתי את אחי החורג, תומר ערבה אליעז ז"ל, שנרצח בקיבוץ נחל עוז. ראינו בשידור חי כיצד המחבלים לוקחים אותו".

גוני קופרשטיין-אבני, צילום: שיר ברדה
רותם שחף, צילום: פרטי

רותם שחף, ממושב ניר משה, נושאת סיפור כואב משלה. "בן זוגי, עומר גברה ז"ל, הוקפץ כחמוש להגן על האזור. הוא נפל בצומת שער הנגב. במשך יומיים חיפשנו אותו, תחילה כחטוף, עד שמצאו את גופתו", היא מספרת ל"ישראל היום".

מתוך הכאב והשכול – נולד רעיון

מתוך הכאב והאובדן, נולד הרעיון ל"מגנה". "לא יכול להיות שמנהלים אירועים כאלה מורכבים ללא מערכת שמאגדת את כל המידע", אומרת קופרשטיין-אבני. "לקח לנו שלושה ימים כדי לקבל תמונת מצב מלאה על כל אנשי הקיבוץ. זה פשוט בלתי נתפס בעידן הטכנולוגי שלנו".

המערכת שפיתחו השתיים מציעה פתרון כולל. "מגנה" כוללת אפליקציה לתושבים המאפשרת שליחת אותות מצוקה ואיכון מדויק, ומערכת ניהול למנהלי ביטחון המספקת תמונת מצב מלאה בזמן אמת. "אם לעומר הייתה את המערכת הזו," אומרת שחף בכאב, "היינו יודעים מיד את מיקומו ולא היינו צריכים לחפש אותו במשך יומיים".

מערכת "מגנה" שפיתחו שתי הסטודנטיות, צילום: המכללה האקדמית ספיר

קופרשטיין-אבני מוסיפה: "ב-7 באוקטובר, אנשים שלחו הודעות לקבוצות הוואטסאפ הגדולות שהיו להם, כמו קבוצת הספורט שלנו. אם הייתה מערכת שמאגדת את כל הפניות והאיכונים, הכוחות בשטח היו יכולים להגיב במהירות ויעילות רבים יותר".

"מהנגב המערבי תבוא הבשורה"

פרויקט "מגנה" הוא רק אחד מבין מגוון פרויקטים מרשימים שהוצגו בכנס, הכוללים את "Care-Vision" - משקפי מציאות מדומה להפגת לחץ וחרדה ולהקלה על תסמיני טראומה; "חי בשטח" - פלטפורמה להכשרת עובדים בחקלאות, כמענה למחסור בכוח אדם; ו-"AcdemAI" - מערכת לזיהוי סטודנטים בסיכון לנשירה מהלימודים.

המערכת "Care-Vision", צילום: המכללה האקדמית ספיר

ד"ר דן קאופמן, מנהל התוכנית האקדמית ח"י בספיר, מסכם: "לאחר אסון ה-7 באוקטובר, אנחנו מוכיחים שמהנגב המערבי צומחים פתרונות חדשניים ויוצאי דופן. אלה עשויים להביא לשיפור משמעותי בשיקום האזור שנפגע קשות".

עבור קופרשטיין-אבני ושחף, "מגנה" היא יותר מפרויקט אקדמי - זוהי הדרך שלהן להפוך את הטרגדיה האישית, לכוח מניע לשינוי חיובי. "אנחנו מקוות שהמערכת שלנו תעזור להציל חיים בעתיד", הן אומרות. "זו הדרך שלנו לכבד את זכרם של אלה שאיבדנו ולהבטיח שהקהילות שלנו יהיו מוכנות יותר בעתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר