המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר טרפה את הקלפים בצה"ל וחשפה פערים משמעותיים בתהליכי הניהול הטכנולוגיים בצבא. הקונספציה שהייתה נהוגה עד אז התגלתה כמיושנת ובלתי מותאמת למציאות החדשה שנוצרה.
הצורך הדחוף לאלתר פתרונות במהירות, הוביל למהפכה של ממש בגישה הטכנולוגית בצבא, שהתרחשה, לא בלי קשיים ומהמורות, בזכותם של צוותי המהנדסים המוכשרים שהתגייסו למילואים ונדרשו לספק תוצרים מהירים, תחת תנאים לא פשוטים.
יירוטים באזור קריית שמונה. ''צה''ל הבין שהוא חייב לשנות גישה אל מול איומים משתנים'' // צילום: ללא
"קיבלתי צו 8 ותוך שבעה ימים, בהם לא ממש ישנו, הקמנו מערכת שלא הייתה קיימת בצה"ל לפני", מספר בשיחה עם "ישראל היום" עומר פרי, חבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללת "אפקה" שלבקשת מפקדיו, הקים תוך שבוע מערכת מבצעית המשמשת עד היום את מערך ההגנה האווירית.
המערכת המבצעית אותה פרי וצוותו פיתחו (עליה לא ניתן לפרט מטעמי צנזורה, ד"ג), מהווה דוגמה מובהקת לתרומתם של אנשי המקצוע במאמץ המלחמתי. "המטרה שלנו הייתה ליצור אופטימיזציה לתהליכים שעד כה היו מבוצעים באופן ידני כמעט לגמרי והאטו את תהליכי קבלת ההחלטות במערך", הוא מסביר.
תיעוד מפעילות כוחות צה''ל מהלחימה במרחב סג'עייה ברצועת עזה. מאחורי הלוחמים עומדים מאות צוותים מקצועיים // צילום: דובר צה''ל
לדבריו, "חשוב להבין שבזמן מלחמה, דברים משתנים באופן אינטנסיבי ונדרשת הסקת מסקנות וקבלת החלטות במהירות. ברגע שיש מערכת שיודעת באופן אוטומטי לנתח אירועים ולהציג נתונים, קבלת ההחלטות משתפרת ואפשר לטפל בבעיות שנוצרות מאוד מהר, מה שמוביל לתוצאות טובות יותר בשדה הקרב".
"צה"ל חייב גרעין חזק של אנשי מקצוע"
פרי מתאר את המציאות הדינמית בזמן המלחמה ומספר כי "אם עד כה האיום המרכזי היה טילים, עכשיו אנחנו מדברים על כטב"מים. כל צורת האנליזה בצבא השתנתה, מה שדרש גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות מהירה של המערכות הצבאיות, אותן הובילו צוותי ההנדסה".
לדבריו, "ברמה הפרקטית – צה"ל חייב צריך גרעין חזק של אנשי מקצוע", מדגיש פרי. "זה במיוחד חשוב בתקופה בה האיומים משתנים כל הזמן. לכן צוותי מילואים צריכים להיות מאוד ממוקדים ומאוד מאוד מקצועיים".
"ובשביל לשמור על רמת מקצועיות טכנולוגית גבוהה, אנשי מילואים טכניים חייבים לקבל אימונים על בסיס קבוע. זה חשוב לא פחות מהאימונים אותם מקבלים לוחמים במילואים. חיוני לוודא שהכלים הטכנולוגיים שיש בידי צה"ל מתאימים לאיומים הנוכחיים", הוא מסביר.
"הבעיה בצה"ל היא הדנ"א שלו"
לדבריו של פרי מצטרך ד"ר עדי פוקס, ראש התכנית לתואר שני בהנדסה וניהול במכללת "אפקה", שגם הוא גויס למילואים כקצין בכיר בחיל הטכנולוגיה והאחזקה. "בצה"ל לא הייתה בכלל אופטימיזציה של מערכות והכל התנהל בצורה מאוד איטית, בזבזנית ולא יעילה", פוקס משתף.
לדבריו של פוקס, השינוי המשמעותי שהתרחש בצה"ל נבע מהלחץ המיידי שנוצר עם תחילת המלחמה. "צה"ל קיבל במלחמה הזאת מתנה בדמות המהנדסים שהוא גייס ושנמצאים כל הזמן בסיר לחץ, מה שגורם להם למצוא פתרונות הנדסיים באופן עצמאי ולפתח כלים שעד כה בצבא לא חשבו עליהם".
"יחד עם זאת, הבעיה בצה"ל היא הדנ"א שלו", הוא משתף. "בהמון מקרים, באו אלינו מפקדים בכירים ודרשו מאיתנו פתרונות, כשהם גם אומרים לנו איך הם רוצים שנגיע אליהם. בהנדסה זה לא עובד ככה, ונאלצנו לשים קווים מאוד ברורים מול מפקדים מאוד בכירים. אפשר להגיד לנו מה לעשות, אבל כגוף מקצועי – אנחנו נגיד איך דברים יקרו. זאת צורת חשיבה שצה"ל לא היה רגיל אליה עד כה", מסביר פוקס.
"אי אפשר לעבוד עם בירוקרטיה בלתי נגמרת"
פוקס מביא כדוגמה לחוסר היעילות ששלטה עד כה בכמה מענפי הטכנולוגיה בצה"ל, מקרה בו הוא נתקל באופן אישי. "קיבלנו נוהל של 20 עמודים, זוועה בירוקרטית שאי אפשר היה לא לקרוא אותה ולא לעבוד לפיה, שלפי מה שנאמר לנו, 'נוסחה על ידי הדרגים הבכירים ביותר'", הוא משתף.
"נאלצתי להגיד, במילים יפות יותר כמובן, שזה לא באמת מעניין אותי על ידי מי הנוהל נוסח, כי ככה לא עובדים. העברתי את הנוהל לחברת צוות שלנו, שהפכה אותו למסמך של עמוד וחצי, המיישם חשיבה ותהליכים הנדסיים בתוך תהליכי קבלת החלטות. והוא עובד באופן הכי קרוב למושלם שאפשר כיום, עם תוצאות ברורות בשטח", טוען פוקס.
"צה"ל חייב לשמר את הידע"
"צה"ל הבין במלחמה הזאת שהוא חייב לשמר את הידע שהוא קיבל ממאות המהנדסים שגויסו לשירותיו במלחמה, גם לאחר שהם ישתחררו ויסיימו את תפקידם. אני מאמין שהיום כבר ברור לכולם שחייבים להאריך את תפקידי ההנדסה של קצינים בצבא. אי אפשר לשמר ידע או לפתח תהליכי למידה עמוקים כשכל שנה-שנתיים מזיזים קצינים טכניים מהתפקיד שלהם", מסביר פוקס.
ומה לגבי שימור של קצינים איכותיים לאורך זמן והעובדה כי רבים מעדיפים להשתחרר ולהמשיך לתפקידים יוקרתיים יותר בהייטק? על השאלה הזו משיב פוקס כי "פעמים רבות – לא מדובר בנושא של משכורת אלא דווקא בתנאים בהם הקצינים משרתים".
"המערכת בצה"ל היא מאוד נוקשה ומרובעת, שלא נותנת לאנשים הרבה אפשרויות אמיתיות להתקדם או לשלב חיי משפחה תוך כדי התפקיד. צה"ל חייב להתאים את עצמו לעולם שבו אנחנו חיים ולאמץ לצורך העניין את המודל של הצבא האמריקני, בו קצינים טכניים עובדים בצורה מאוד דומה לעבודה משרדית רגילה", הוא טוען.
"אי אפשר להכריח כיום אנשים בני 40 ומעלה, עם משפחות וילדים, לא לראות אור יום ולהתנהל כל הזמן בלחץ ואלתורים. חייבים לשנות תפיסה, לספק תנאים יותר טובים והכי חשוב – להעניק את הכבוד המתאים לקצינים הטכניים כגוף מקצועי, שיש לו מקום בתהליכי קבלת ההחלטות", פוקס מסכם.
