טכנולוגיה בשירות ההנצחה: כך זיכרון השואה ישרוד לדורות הבאים

בעשורים הרבים מאז תבוסת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, זיכרון השואה נשמר והועבר בעיקר על ידי שמיעת עדויות חיות של ניצולים, שחשפו בגוף ראשון את הסיפור הנורא על השמדת היהודים. אולם עם השנים, דור הניצולים הולך ונעלם, כאשר לבסוף לא יישארו אלו שיוכלו להעביר את החוויה פנים מול פנים.

למזלנו, בזכות הטכנולוגיה שפותחה בשנים האחרונות, קיימות שיטות שונות של לימוד חי, בהן מציאות וירטואלית (VR), אפליקציות שונות, סרטונים אינטראקטיביים וכו', דרכם ניתן להעביר גם לדורות הבאים את הזיכרונות והחוויה עצמה של ניצולי השואה.

יד ושם: הנחלת זיכרון השואה באמצעות בינה מלאכותית

בשיחה עם "ישראל היום", מספרת דנה ויילר, ראש המדור לתקשורת ישראלית ביד ושם כי "אחד הכלים שמפותח ממש עכשיו הוא אפליקציה ייעודית שתפעיל את המבקרים תוך כדי הסיור עצמו, מה שיאפשר חוויה מעמיקה יותר מאשר רק להתרשם מהתצוגה".

"במקביל, אנחנו מתחזקים עמוד אינסטגרם פעיל המשמש אותנו להעברת זיכרון השואה לדור הצעיר ואנחנו מארגנים את הארכיון כך שהוא יהיה ידידותי יותר למשתמש ויתבסס על מערכת בינה מלאכותית חכמה. מבחינתנו המרכז הוא החומר עצמו, שאותו אנו רוצים להנחיל ולשמור לדורות הבאים", היא מסכמת.

מהנוחות של הבית: לטייל בפולין באמצעות VR

נשות קולנוע החרדיות חני קופולוביץ ומרים כהן החליטו להנגיש את המסע לפולין גם עבור אלו שלא יכולים לצאת באופן פיזי לטיול המשמעותי, זאת דרך מיזם "ניצחון הרוח", המעביר לצופה באמצעות משקפי מציאות וירטואלית (VR) את החוויה של ההימצאות באתרים המוכרים.

את הסיור הווירטואלי מוביל ישראל גולדווסר, מדריך בכיר במסעות לפולין ומרצה בעל שם עולמי לחקר השואה. "הטכנולוגיה מעניקה לצופה תחושה כאילו הוא צועד ברחובות וורשה, עומד על הרציף באושוויץ בירקנאו, נוגע בגדרות התיל ואפילו צופה בארובה המעשנת שמעל לקרמטוריום" מסבירה קופולוביץ.

"בתחילת הדרך, כשהמיזם היה רק חלום, פגשנו הרבה קולות סקפטיים, אבל קול פנימי אמר לנו שאסור לוותר" מספרת מרים כהן. אחרי הפקת הסרטון ובמהלך עריכתו החליטו השתיים לשלב גם עדויות מצולמות קצרות של ניצולים ותמונות המשתלבות עם התכנים.

למיזם המרגש נחשפו גם בכירי "מטא" העולמית (חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ות'רדס), כאשר החברה אף תרמה משקפי VR נוספים למיזם והצהירה כי "הנצחת השואה באמצעות טכנולוגיית ה-VR היא מימוש החזון שלנו, המבקש להנחיל ערכים ותוכן באמצעות כלים חדשניים".

סיפור לוחמי מרד גטו ורשה על ידי אוואטרים

חברת D-ID הישראלית, העוסקת בפיתוח אווטארים וסוכני AI חכמים, השיקה בשנה שעברה פרויקט בשיתוף ארגון ״מצעד החיים״, המספר את סיפורי מרד גטו ורשה במילותיהם של הגיבורים עצמם - מתוך מכתבים שכתבו, תוך כדי המרד, ומעדויות של אלה שנשארו בחיים.

במסגרת הפרויקט, שהושק במסגרת אירועי ׳מצעד החיים׳ באושוויץ, הגיבורים והגיבורות שלחמו בגטאות, במחנות וביערות, הונפשו באמצעות סרטוני AI המבוססים על תמונות וטקסט. את קולם של הגיבורים סיפקו כמה מבכירי האמנים בישראל שהתגייסו לפרויקט, בהם שלמה ארצי, שלומי שבת, ריטה, רן דנקר, עברי לידר ועוד.

שירן מלמדובסקי סומך, מייסדת Generative AI for Good ומי שמובילה את תחום האימפקט בחברת D-ID: ״באמצעות שימוש אחראי ורגיש בבינה מלאכותית ג׳נרטיבית, אנחנו מאפשרים לאנשים מכל העולם להסתכל לגיבורות וגיבורי השואה בעיניים ולשמוע ישירות מפיהם, בגוף ראשון ובמילותיהם, את סיפור הגבורה שלהם יחד עם הזוועות שחוו.

"המטרה שלנו היא להנגיש את אירועי השואה והגבורה למיליונים רבים של אנשים ובפרט לצעירים ברחבי העולם, לזכור ולא לשכוח, כדי שהעולם יבין והיסטוריה לא תחזור עצמה״, מסבירה מלמדובסקי.

תמלול מיליוני דקות של עדויות

חברת ורביט (Verbit) העמידה את יכולותיה בתחום ה-Verbal Intelligence (בינה מילולית) במטרה לתמלל שמונה מיליון דקות של עדויות של ניצולי שואה - מעל 130 אלף שעות הקלטה, זאת לאור העובדה כי חלק גדול מהעדויות הוקלט לאורך השנים באיכות ירודה.

הפלטפורמה של ורביט מבצעת את התמלול הראשוני באמצעות טכנולוגית זיהוי דיבור אוטומטי, ולאחר מכן מתווספת שכבה אנושית שעושה תיקונים ומביאה את הקובץ לרמת תמלול גבוהה. מנכ"ל ורביט, יאיר אמסטרדם: "ראינו אתגר מיוחד לתמלל הקלטות ישנות, ולצורך זה פיתחנו טכנולוגיה חדשה לניקוי רעשי רקע, שאפשרה לחדש הקלטות בנות עשרות שנים".

העדויות, שנמסרו בשפות רבות, בניבים מקומיים שונים ועם מבטאים מגוונים, נאספו משמונה ארכיונים בישראל וכן מאוניברסיטת ייל שבארה"ב.

"למרבה הצער, בעתיד הלא רחוק, נצטרך לספר את סיפור השואה בעולם ללא ניצולים," טוען גרג שניידר, סמנכ"ל בכיר בוועידת התביעות (הוועדה לתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה, א"ג). "עדויות שורדי השואה הן רגישות ביותר. למרות האתגרים הטכניים, כמו אודיו באיכות ירודה, דיאלקטים והדגשות מגוונות, התמלילים חייבים להיות מדויקים ולכן יש חשיבות רבה לטיפול המקצועי שמוענק להן".

לעדות לדוגמה של גיטה סיקוביץ לחצו כאן.