בימים אלו, כשישה חודשים מתחילתה של מלחמת "חרבות ברזל", החזון של דוד בן גוריון להפריח את הנגב מקבל משמעות חדשה - גם עבור מגזר ההייטק הישראלי. אותו מגזר שכחמישית מעובדיו גויסו למילואים עם פרוץ הלחימה, בעוד שרבים אחרים נרתמו מתחת לאלונקה ונתנו יד בפרויקטים התנדבותיים שונים.
תפסנו לשיחה בכירים מעולמות הטכנולוגיה והחדשנות, רגע לפני השתתפותם היום (חמישי) בפסגת החדשנות Tel Aviv Sparks Innovation בפאנל שיעסוק בצעדים שיש לנקוט למען שיקום הנגב המערבי.
יירוטים בשמי שדרות בתחילת חודש אפריל. 20 שנים של ירי טילים // צילום: השימוש נעשה בהתאם לסעיף א' 27 לחוק זכויות היוצרים
שחר בלקין, סמנכ"ל בחברת Zuta Core הפועלת בשדרות ויו"ר חממת SouthUp: "הכוונה היא להפוך הנגב המערבי לעמק הסיליקון של ישראל, זאת באמצעות קרן אימפקט אזורית אשר תפעל במסגרת חממת SouthUp ותשקיע בסטארטאפים בשלבים מוקדמים (seed) שיעברו לנגב המערבי".
אסף עופר, מנכ"ל Kenaf Ventures מציין כי " לחדשנות יש תפקיד מכריע כזרז להתפתחות כלכלית, חברתית וסביבתית. זוהי רוח יזמית ויכולת ליצור מציאות חדשה ומלאת חיים". לדבריו, "יש לכולנו 'צו 8' להמשיך לחדש ולפתח, זאת תוך כדי שאנו נשענים על כוחה של הקהילה ועל תמיכתה. יחד, אנו נהפוך את תקומת הנגב המערבי למודל לחיקוי עבור חדשנות, קיימות ושגשוג".
אבי איינשטיין, מנהל פיתוח עסקי של חבל מעון, אגודה שיתופית של קיבוצי העוטף: "אנחנו האיזור החקלאי הגדול בישראל עם 200 אלף דונם והאגודה אחראית על השיווק והמו"פ של התוצרת החקלאית בנגב המערבי. ככל שסטאראפים רבים יותר בתחום החקלאי יצטרפו, החקלאות תגדל והאיזור יהיה רווחי יותר וימשוך אליו יותר אנשים".
20 שנים של יזמות וחדשנות אל מול ירי כמעט בלתי פוסק
"שדרות, בירת הנגב המערבי, היא עיר עם פוטנציאל עצום להובלת תהליך הצמיחה של אזור העוטף אחרי אירועי אוקטובר ו-20 שנים של ירי רקטות", מבהיר עמית כוכבי, ראש מטה צמיחת שדרות. הוא מסביר כי השכלה גבוהה, מחקר יישומי, משיכת אנשי סגל, חוקרים והון אנושי איכותי יבנו ויפתחו תעשיות עתירות ידע בעיר ובאזור כולו.
"אקדמיה חזקה היא מנוע צמיחה מרכזי של אוכלוסיות, ושל אזורים מוכי אסון בפרט. במקביל, אנו כגוף אקדמי, יוצרים רשת קשרים עם גורמי פיתוח וחדשנות בתעשייה, במוקדי מחקר ובחברה בכלל, שמטרתם לקדם את האיזור ולהביא אליו אוכלוסייה חזקה", כך לדבריו של כוכבי.
