מסתבר ש-ChatGPT ו-DALL-E היו רק ההתחלה. שימוש נכון בבינה מלאכותית מאפשר לכל אחד מאיתנו ליצור טקסטים מורכבים (סיפורים, תלונות למסעדות, עבודות גמר וכו') ותמונות מרהיבות על ידי הקלדת כמה הנחיות ותיאורים בשפה רגילה וטבעית.
תוך שנים בודדות ביססו את עצמם צמד המודלים המהפכניים האלה, שניהם של חברת הבינה המלאכותית OpenAI, חזק בתוך המיינסטרים, ואי אפשר להתכחש להשפעה האדירה שלהם על תרבות הרשת (ויש שיגידו על החיים עצמם).
בשבוע שעבר חשפה OpenAI את מיזם-העל הבא שלה - סורה (Sora). הרעיון הכללי דומה מאוד ל-ChatGPT ול-DALL-E, רק שהפעם, התיאורים המילוליים יוצרים סרטוני וידאו, ולא טקסטים או תמונות סטטיות.
לשם ההמחשה, פשוט מקלידים משפט כמו "ילד חמוד במכנסיים ירוקים הולך לגן, פוגש ג'ירפה מעופפת עם תסרוקת קארה, והשניים מתחילים לשחק טניס", ולאחר מכן אמורים לקבל סרטון מרהיב ברזולוציה גבוהה שמציג את הסצנה הזו. משמעות המילה "סורה" ביפנית, אגב, היא "שמיים". דרך של המפתחים להמחיש עד כמה הפוטנציאל של המודל הזה הוא אינסופי.
אף שסורה עדיין לא זמינה לציבור וההתרשמות ממנה מתבססת כרגע רק על הסרטונים ש-OpenAI מציגה באתר הרשמי של המודל, אי אפשר שלא להתפעם. בקרוב, כך מסתמן, נוכל להפוך לסרטונים מציאותיים את כל מה שעולה לנו בראש.
מרגש, אבל יש גם לא מעט בעיות
ההשלכות של סורה בגזרת הדיפ-פייק עלולת להיות הרסניות. מישהו בכיתה עצבן אתכם? רוצים להתנקם באקס או בבוס? תעשו עליו סרטון לא מחמיא ותנו לרשתות החברתיות לעשות את שלהן. ומה לגבי הפרת זכויות יוצרים והפגיעה בתעשיות הקולנוע והטלוויזיה - עם דגש על חברות ואולפנים שמתמקדים באנימציה ובאפקטים מיוחדים?
אחת המחלוקות העיקריות בשביתת ארגון האומנים ההוליוודי בשנה שעברה, היתה השימוש בבינה מלאכותית על מנת "לשכפל" את האמנים ובעצם לייתר אותם. בשביל מה צריך, למשל, לשלם לטום קרוז עשרות מיליוני דולרים, לבטח אותו, להטיס אותו ממקום למקום ולדאוג עבורו לפינוקים מסביב לשעון, כשבעוד כמה שנים יהיה אפשר להגיד לתוכנה "תעשי לנו טום קרוז דוהר על סוס מכאני ונלחם במדוזות חלל"?
"דיפ-פייק על סטרואידים"
"הסכנה לתעשיית הקולנוע אולי לא מיידית, אבל בהחלט רואים פה הרבה מעבר לניצנים של טכנולוגיה חדשה", אומר ל"ישראל היום" ברוס (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), ישראלי-אמריקני שעובד בהוליווד מזה שנים רבות, בין היתר על שוברי קופות מהשורה הראשונה דוגמת סרטי "ספיידרמן", ומתמחה באנימציה ובאפקטים מיוחדים.
"זה ממש דיפ-פייק על סטרואידים", הוא מוסיף. "תחשבו למשל על סרט שמתרחש בסן פרנסיסקו, ויש סצינת פתיחה של גשר הזהב ורחובות העיר. פעם היית צריך לשלוח לשם צוות כדי לצלם את זה. היום, כך מסתמן, המחשב יכול לעשות את זה בשבילך. אותו דבר גם באנימציה, במיוחד בסצנות ללא דיאלוג או הבעות פנים (נכון לעכשיו סורה אינו מייצר סאונד, אבל גם זה יגיע – ד.פ)".
כאיש אנימציה ואפקטים, שביסס על התחומים האלה את הקריירה שלו, אתה לא חושש לגורל המשרה שלך?
"קשה לחזות את העתיד, אבל כן, קצת חושש. התחום בהחלט יעבור שינוי. אם כיום לוקח בערך שלוש שנים להפיק סרט אנימציה ראוי - אין ספק שהתהליך יתקצר בזכות מודלים כמו סורה. אני משתדל להיות אופטימי, אבל חשוב לזכור שסרטים הם בראש ובראשונה עסק כלכלי", הוא טוען.
"אם יש דרכים להתייעל, הן ינוצלו עד הסוף, בדיוק כמו המעבר מצילום בפילם לדיגיטל בתחילת שנות האלפיים. חלקים שלמים של האולפנים, שעסקו בעיבוד פילם, נסגרו אז. העובדים פוטרו, פרשו או החליפו תחום התמחות. ייתכן מאוד שאנחנו עומדים בפני מהפכה דומה, התחלה של עידן קולנועי חדש", מסכם ברוס.