ההייטק הישראלי, חודש אחרי: תמונת מצב

מעל חודש ימים עברו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ובהייטק הישראלי, כבשאר המשק, מנסים להתרגל לשגרת החירום, לשלב בין ההירתמות הנרחבת והיומיומית למאמץ הלאומי ובה בעת לעמוד במשימות המקצועיות שהכרחיות להמשך התפקוד של החברות. זהו ה"לדוור" החדש (to deliver) של ההייטק בימים אלה.

בימים כתיקונם, חברות הייטק מתנהלות בתודעה גלובלית: לקוחותיהן ברובם בחו"ל, יש להן שלוחות מעבר לים ואפילו התכתובות הפנימיות מתנהלות ברובן באנגלית. ואולם, נדמה כי מעולם מגזר ההייטק לא היה כה ישראלי, פטריוטי ומגויס כמו במלחמה הנוכחית.

בדקנו את מצבן של שלוש חברות מובילות בתחומן במשק, חברת שירותי הפיתוח קודווליו (CodeValue), חברת מודיעין הסייבר סייברסיקסגיל (Cybersixgill), וחברת סקייהוק סקיוריטי (Skyhawk Security), העוסקת באבטחת שירותי ענן, וניסינו להבין מהן כיצד הן ממשיכות לתפקד ב"שגרה" החדשה.

מחליפים את העכבר ב-M-16

בקרב חברות ההייטק ניכר שיעור גבוה של מגויסים למילואים. כך למשל, מובילאיי וסולאר-אדג', מחברות ההייטק הגדולות בישראל עם אלפי עובדים, דיווחו בדו"חות הרבעוניים לא מכבר כי בין תשעה לאחד עשר אחוזים מכוח העבודה שלהן בישראל גויס בצו 8.

בין הקולגות שמשרתים במילואים לבין אלה שנותרו במשרד יש ערבות הדדית, ובחברות ההייטק מקפידים לשמור על קשר רציף ולדאוג לצרכיהם של המילואימניקים, גם מרחוק.

כך למשל, אחד מעובדי קודווליו, המוצב בצפון, סיפר לאנשי החברה כבדרך אגב כי בערבים קר מאוד, ומיד נרתמו בחברה ורכשו עבור כל חיילי הפלוגה פליזים חמים. וזוהי רק דוגמה אחת מני רבות.

בסקייהוק סקיוריטי שלחו לילדי המגויסים חבילות עידוד לסופ"ש. "אנחנו נותנים תשומת לב מיוחדת למגויסים ולבני משפחותיהם. יש לנו קבוצת תקשורת ייעודית עם המגויסים כדי לשמור על קשר ולתת מענה לצרכיהם".

שעות נוספות בהתנדבות

רוח ההירתמות וההתנדבות לא פסחה על מגזר ההייטק, ונראה כי אין חברת הייטק שלא יצאה ביוזמה כלשהי למען העורף או החזית. חלקן תרמו מכספן, חלקן רתמו את הטכנולוגיה שלהן.

בסייברסיקסגיל הוחלט לחבור למיזם של חברות הייטק לסיוע באיתור נעדרים וחטופים והיא העמידה את פלטפורמת מודיעין איומי הסייבר שלה, ללא תמורה, לטובת שימוש מציל חיים על ידי גופי הביטחון.

בחברה מספרים כי ההתגייסות למאמץ הלאומי היא ממש בגדר תרפיה. "הבנו שהתרומות וההתנדבויות מרוממות את הנפש של עובדינו. גם העובדים האמריקנים, בייחוד היהודים, לוקחים חלק פעיל במאמצי הסיוע שהחברה עושה בארץ מתוך רצון אמיתי לעזור".

בקודווליו הגדילו לעשות והודיעו כי הם מקצים מתכנתים של החברה לפרויקטים של חברות אחרות שסובלות ממצוקת כוח אדם בשל הגיוס למילואים. "כך אנו מאפשרים המשכיות עסקית לחברות שצריכות להמשיך ולעמוד במשימות", נמסר מהחברה.

תרפיה בעיסוק

הסיטואציה הנוכחית מציבה לא מעט אתגרים ניהוליים עבור חברות ההייטק, שלא כתובים בשום ספר ניהול. אחד ההיבטים הקריטיים במשבר הנוכחי הוא הניהול הרגשי והנפשי של כלל עובדי החברה. בתחום הזה, החברות לא היססו להיעזר בגורמי מקצוע.

בסייברסיקסגיל ארגנו שיחה עם מומחית בנושא "הורות בשעת מלחמה" וגם מציעים לסבסד לעובדיהם טיפולים פסיכולוגיים במידת הצורך, ובקודווליו שכרו את שירותיה של עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית מומחית בטיפול ובהתמודדות עם טראומה.

ואולם, כוחה של התרפיה בעיסוק הוכיח עצמו בימים אלה, ובלון החמצן המשמעותי ביותר, כפי שהסתבר, הוא פשוט להמשיך לעבוד. "אנחנו מוצאים שעבור מרבית האנשים דווקא התמקדות בעשיה מהווה הקלה מהתחושות הקשות ולכן אנחנו עושים ככל שביכולתנו להמשיך את העבודה והתרומה בתקופה זו", טוענים בסייברסיקסגיל.

בקודווליו מאשרים את התופעה: "זה אולי מעט נוגד את ההיגיון, אבל אנחנו חשים שאנשים רוצים לעבוד וחלקם הגדול אפילו עובד יותר מאשר בימי שגרה. ישנה תחושה שכל עוד אנחנו עסוקים בלייצר ערך, בלעשות משהו אקטיבי ופוזיטיבי אז התחושה הכללית טובה יותר".

בסקייהוק סקיוריטי הסכימו וטענו: "ביצענו התאמות באופן מיידי כדי להמשיך לעמוד ביעדי החברה. האחריות של המנהלים היא לדאוג לעובדים ובמקביל לדאוג להמשכיות העסקית".

מנהלת תחום פיתוח וייעוץ ארגוני בחברת BDO, לינוי אלייה, סיפרה בשיחה עם "ישראל היום" כי מיד עם פרוץ מצב החירום מנהלים רבים פנו ושאלו איך צריך להתנהל. "יש כבר ניסיון מצטבר ממשבר הקורונה, למרות שהפעם זה שונה. לאנשים חשובה ההתעניינות האותנטית בשלומם, השיחה מהמנהל הישיר ששואל ומקשיב".

לדבריה, "זהו אתגר מורכב, בעיקר עבור דרג מנהלי הביניים, שצריכים לנהל את המשימות כדי לשמור את הרציפות התפקודית וגם להיות קשוב לצרכים האישיים של האנשים".

אלייה סבורה כי יש לספק לעובדים תחושת ודאות ככל הניתן. "חשוב לייצר שגרות. כולם צריכים ודאות, לשקף לעובדים איך החברה נערכת, מהי המדיניות לגבי שכר, עבודה מרחוק, מה מותר ומה אסור, מה סל המענים של החברה. זה מספק לאנשים בהירות לגבי מה מצופה מהם".

עבודה כחול-לבן

ההייטקיסטים המצויים תמיד שואלים את עצמם מה ה"אימפקט" של החברה שבה הוא או היא עובדים בה, ושל התפקיד שהם ממלאים בחברה. נראה כי במלחמה הזאת, מגזר ההייטק מבין את האימפקט שלו כקולקטיב, מגזר בעל אמצעים, טכנולוגיות, יכולות ארגון, והשפעה וקשרים בעולם.

אולם, נדמה כי החשיבות הגדולה ביותר של ההייטק בימים אלה היא היותו הקטר של המשק, שצריך להמשיך ולנוע במלוא הקצב חרף הקשיים.

בקודווליו סיכמו: "ישנה גם הבנה ככל שהזמן עובר שהמלחמה הזו תהיה איתנו לזמן ארוך ולכן לכל אחד מאיתנו יש אחריות לאומית לשמור על החוסן הכלכלי, שזה בעצם אומר לשמור על כולנו".

אלייה מ-BDO מסכמת: "התקופה הזו מייצרת באנשים תחושת שליחות. חשוב להדגיש כי החוסן הכלכלי חיוני למדינה כולה. חברות שיצליחו לייצר שיח ערכי סביב העבודה היומיומית יחזקו את מחוברות הרגשית של העובדים לחברה. מי שלא יעשה את זאת עכשיו יתקשה לתקן זאת ביום שאחרי."