עיתונאית בריטית צעירה בשם אלי האוס, שיתפה לאחרונה כי היא חושדת שהאלגוריתמים שעומדים מאחורי טיקטוק, נטפליקס וספוטיפיי גרמו לה להבין את הנטייה המינית שלה כביסקסואלית, בעוד היא עצמה עוד הייתה בשלב הגילוי.
לדבריה, היא שמה לב שנטפליקס התחיל להמליץ לה יותר ויותר על תכנים שהיו בהם אינטראקציות חד מיניות בין נשים או סרט בו הגיבורה הראשית בוגדת בבעלה עם אישה אחרת. גם פלטפורמת המוזיקה ספוטיפיי הציעה לה פלייליסטים שהיו בעלי גוון "לסבי", כך לדבריה, וכללו לדוגמה קאברים של נשים מתנשקות, כשגם הפיד שהוצע לה בטיקטוק כלל אסופה רצינית של תכנים של יוצרים ביסקסואליים.
האוס טענה כי לא חיפשה באופן מכוון תוכן להט"בי והיא השתמשה בחשבון של העבודה שלה כדי להיכנס לטיקטוק. באותו זמן בחייה, כך סיפרה, היה לה בן זוג, היא הייתה משוכנעת שהיא סטרייטית וכך גם הגדירה את עצמה. "הבנתי שאני ביסקסואלית בשנה השנייה שלי באוניברסיטה, אבל הטכנולוגיה כנראה הבינה את זה לפני", כך חלקה.
הצעירה המשיכה ותהתה על איזה סימנים הפלטפורמות האלו הצליחו לעלות שהיא לא שמה לב אליהם והחליטה לפתוח בעבודת תחקיר כדי לנסות להבין איך הטכנולוגיה קראה אותה יותר טוב משקראה את עצמה.
בהתחלה, האוס הורידה את כל האינפורמציה שנאגרה עליה בשמונה פלטפורמות התוכן הגדולות, כולל כמובן פייסבוק, ספוטיפיי, נטפליקס וטיקטוק. יש לציין שמתוקף היותה אזרחית בריטית ומוגנת על ידי חוקי הגנת הפרטיות במדינה, היא הצליחה להוריד את המידע הזה באופן קל למדי.
בהמשך, העיתונאית גילתה בין היתר, כי פייסבוק עקב ושמר בהיסטוריה את כל האתרים האחרים שביקרה בהם ואת הקואורדינטות לכתובת שלה. לאינסטגרם הייתה רשימה של יותר מ-300 נושאים שהוא חשב שתביע בהם עניין והפלטפורמה עשתה בהם שימוש כדי להציג בפניה פרסומות מותאמות אישית.
בכל הנוגע לנטפליקס, היא קיבלה מסמך מפורט שהכיל רשימה של כל טריילר וסרט שצפתה בהם, על איזה מכשיר והאם זה היה תוכן שבחרה לבד או כזה שהוצע לה על ידי הפלטפורמה. יחד עם זאת, האוס הודתה כי היא לא ראתה שום עדות לכך שהפלטפורמות תייגו את המיניות שלה.
"לא מנבאים אוריינטציה מינית"
מטעם ספוטיפיי נמסר כי "מדיניות הפרטיות שלנו מפרטת את הדאטה שספוטיפיי אוספת על משתמשיה, וזו אינה כוללת אוריינטציה מינית. בנוסף, האלגוריתמים שלנו לא מנבאים או מניחים לגבי אוריינטציה מינית על סמך העדפות ההאזנה".
גם בנטפליקס הגיבו לטענות והשיבו כי "התוכן שמשתמש צפה בו וכיצד השתמש בפלטפורמה, מהווה עבורנו מדד מדויק יותר ממידע דמוגרפי כמו גיל או מגדר. מנגנון ההמלצות שלנו לומד את המשתמש, אבל משלב את זה עם היסטוריית צפייה, דירוג אתרים אחרים על ידי המשתמש וכיצד הוא דירג את החוויה שלו בפלטפורמה עצמה".
האוס לא קיבלה את הטיעונים והסבירה כי היא קיבלה המלצות לתכנים קוויריים שחבריה, שהם בגיל, רקע והיסטוריית צפייה דומים לשלה, מעולם לא קיבלו. אז האם באמת היא יצאה מהארון בזכות הטכנולוגיה? כנראה שהתשובה היא איפשהו באמצע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו