X

נטפליקס חושפת איך אנחנו נופלים בפח של "רפואת האינסטגרם"

הסדרה החדשה של נטפליקס חושפת את המנגנונים הנסתרים שגורמים לנו להאמין בטיפולים חסרי בסיס מדעי

קייטלין דבר בתפקיד בל גיבסון ב"חומץ תפוחים". צילום: באדיבות נטפליקס

"רק תשתה כף חומץ תפוחים בבוקר – תוך שבועיים הגידול יקטן בחצי";

"ויתרתי על הכימותרפיה המסוכנת והמרעילה, ועברתי לתזונה אלקלית".

"הרופאים אמרו שיש לי שנה לחיות – אבל אחרי חודשיים עם השגרה שלי, הסרטן נעלם".

טענות כאלו מציפות את הרשתות החברתיות, אפליקציות הבריאות, ספרי הדיאטה וסדנאות "ריפוי עצמי" שמבטיחות לנו פתרונות קסם. בל גיבסון, ‘כוכבת’ הסדרה החדשה "חומץ תפוחים" שכיכבה בטבלת הסדרות הנצפות בישראל לאורך כל החודש האחרון, היא רק דוגמה אחת מיני רבות לתופעה רחבה יותר – אך כזו שמדגימה באופן מושלם איך התרמיות הללו עובדות עלינו כל פעם מחדש. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר.

https://www.youtube.com/watch?v=u2Yj_rmCzhE

"המטופל שהרופאים התייאשו ממנו" – פנטזיית הניצחון על הממסד הרפואי

אחד הגורמים המרכזיים ששולחים אנשים לחפש רפואה אלטרנטיבית היא מקרים נוסח "הרופאים אמרו שאין מה לעשות, אבל אני הוכחתי להם שהם טועים". רבים רואים במערכת הבריאות מערכת אטומה, שלא דואגת למטופל, אלא מנסה להעניק מינימום יחס במקסימום כסף, לעומת "מטפלים הוליסטיים" למיניהם שנוטים להעניק אוזן קשבת בפגישות ארוכות עם מטופלים.

אפקט הנוחות: כשהפתרון הקל מנצח את הפתרון הנכון

שינוי של אורח החיים כולו אינו קל – ולכן אנשים גם נוטים לעקם את האף בפני רופאים שאומרים להם לעשות זאת. לעומת זאת, האמונה שהוספה של "תרופת פלא" כמו חומץ תפוחים או אבקת ספירולינה תפתור את הבעיה הרבה יותר מושכת וקלה לעיכול, אם תסלחו לנו על הבדיחה. כך הצליחה בל גיבסון למכור מיליוני עותקים מספרה ולפתח אפליקציה שהורידו מאות אלפי משתמשים. הפתרון שהציעה היה פשוט, מיידי וללא מאמץ משמעותי מצד המטופל. לעומת זאת, המדע האמיתי של סרטן ומחלות כרוניות מורכב ולא כולל פתרונות קסם.

אליסיה דבנם-קרי ב"חומץ תפוחים", צילום: באדיבות נטפליקס

כשהמחשבה המאגית פוגשת את הביולוגיה

הגוף שלנו הוא מכונה ביולוגית מורכבת, אבל אנחנו נוטים לחשוב עליו במונחים של טוב-רע, נקי-מלוכלך, טהור-מזוהם. בישראל, שבה מסורות דתיות וחוקי כשרות מדגישים את ההבחנה בין טהור לטמא, אנחנו במיוחד רגישים לרעיון שמזון "לא נכון" מטמא, כביכול, את הגוף. הדבר גורם לנו לחפש ביטויים שמתקשרים עם טהרה וטבע, גם אם אין מאחוריהם כלום.

הסחורה החדשה: "בריאות טבעית"

בהמשך לסעיף הקודם, המונח "טבעי" הפך למילת קסם שיווקית בשנים האחרונות, ושוק התוספים והמזון ה"טבעי" מגלגל מיליארדי שקלים בשנה (וזה רק בישראל). המילה 'טבעי' מתנוססת על מוצרים ללא כל קשר למציאות, מכיוון שאין רגולציה על שימוש בה ואפשר להדביק אותה לכל דבר כמעט. לשם הבהרה, נציין כי ארסן וציאניד הם טבעיים לחלוטין – אבל איש לא יסכים לקחת אותם כתוסף. למרות זאת, אנחנו מייחסים למילה "טבעי" אמון שכנראה לא מגיע לה.

טילדה קובהם-הארווי כחולת סרטן ב"חומץ תפוחים", צילום: באדיבות נטפליקס

הכמיהה ל"פעם" – כשהנוסטלגיה גוברת על המדע

"פעם אנשים היו בריאים יותר," הוא משפט שאנחנו שומעים לעתים קרובות – וגם הוא מגוחך. רוצים הוחכה? תוחלת החיים הממוצעת בישראל בתחילת שנות ה-70 היתה 72 שנה, והיום היא מעל עשור יותר מכך. למרות זאת, הנוסטלגיה לעבר מדומיין שבו הכל היה "פשוט יותר" ו"בריא יותר" מניעה רבים לחפש פתרונות בריאותיים ב"חוכמה עתיקה".

איך לא ליפול בפח?

  1. חפשו ראיות, לא סיפורים אישיים - מחקר טוב מבוסס על מאות או אלפי מקרים, לא על עדות אחת מרגשת.
  2. היזהרו מהבטחות גורפות - פתרון שמבטיח לרפא מגוון רחב של מחלות כנראה לא מרפא אף אחת מהן.
  3. שאלו את עצמכם: "מה האינטרס הכלכלי כאן?" - בדקו מי מרוויח ממכירת המוצר או הטיפול.
  4. חפשו מומחיות אמיתית - חשדו בכל מי שמציג את עצמו כמומחה בתחומים רבים ושונים.
  5. יש דגלים אדומים - ביטויים כמו "הרופאים לא רוצים שתדעו", "הממסד הרפואי מסתיר", או "גילוי מהפכני" הם סימני אזהרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר