הנשיא ג'ו ביידן חתם בימים האחרונים על צו המציב מגבלות חדשות על השקעות אמריקניות בחברות טכנולוגיה סיניות. לטענת גורמים בבית הלבן, הצו נועד לתת מענה לדאגות הביטחון הלאומי ההולכות וגוברות של וושינגטון מפני חברות סיניות העוסקות ב"טכנולוגיות רגישות", בהן מוליכים למחצה, מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית.
הבית הלבן תיאר את המהלך כ"צר וממוקד" ואמר שהוא נועד למנוע מימון אמריקני של גופים סינים העוסקים בפעילויות ספציפיות בתחומי טכנולוגיה ומהווים את הסיכונים החריפים ביותר לביטחון הלאומי. לפי ה"וושינגטון פוסט", האחריות לאכיפת הצו הביצועי תיפול על מזכירת האוצר ג'נט ילן.
"התקדמות בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים רגישים מהסוגים הללו (מוליכים למחצה, מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית, ד"ג), יאיצו את פיתוחן של יכולות ויישומים שונים המהווים מבחינת ארה"ב סיכוני אבטחה לאומיים משמעותיים. אותן הטכנולוגיות עלולות להוביל לפיתוח מערכות נשק מתוחכמות, שבירת קודים קריפטו-גרפיים ויישומים אחרים שיכולים לספק למדינות אלו יתרונות צבאיים מסוכנים", נכתב בצו.
הצו הביצועי, שייכנס לתוקף רק ב-2024, הוא לא הפעם הראשונה שארה"ב מבקשת להגביל את השפעתן של חברות טכנולוגיה סיניות, כאשר גם ביידן וגם טראמפ הטילו בעבר הגבלות משמעותיות על חברת Huawei, הבית הלבן הגביל מכירת טכנולוגיית מחשוב-על לחברות סיניות ובנוסף גם חסם את הגישה של סין לציוד מתקדם לייצור שבבים.
נזכיר כי בחודשים האחרונים הולכת וגוברת המתיחות בין שתי המעצמות, בין היתר בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. בחודש יוני האחרון, במקביל לביקורו של אנתוני בלינקן בבייג'ינג, עלה לכותרות הוויכוח הפנים אמריקני על הסכם ה-STA, הסכם הטכנולוגיה הוותיק בין ארה"ב לסין (שנחתם וחודש לאורך 40 השנים האחרונות, ד"ג) והאם ישנו צורך לחדש אותו ולהמשיך לתת לסין כוח וגישה לטכנולוגיות אמריקניות.
במקביל, הודיעה ממשלת סין בתחילת חודש יולי כי היא מחמירה את הפיקוח על הייצוא של גליום וגרמניום, שני חומרים מרכזיים המשמשים לייצור שבבי מחשב וכי החל מחודש אוגוסט יהיה צורך ברישיונות מיוחדים לייצוא של שני החומרים האלה. סין היא יצרנית המתכות הגדולה ביותר בעולם ולהודעה הזו צפויה לפיכך להיות השפעה על שוק השבבים העולמי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו