ייתכן שיש חיים על הירח – והכל בגלל המין האנושי

כבר שנים רבות שאנשים רוצים לדעת אם יש חיים על הירח, אבל אם התשובה לכך תתגלה בסופו של דבר כחיובית – ייתכן שהסיבה לכך נובעת מהאנושות עצמה.

כשהמין האנושי נחת לראשונה על הירח בשנת 1969, לא הייתה הקפדה משמעותית על חיטוי מקסימלי של הציוד שנשלח אליו ושנחת עליו. הת'ר גרהאם, כיאוכימאית אורגנית העובדת במרכז המחקר והטיסות לחלל של נאס"א (מינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי של ארה"ב), מעריכה כי האפשרות היא שאם יש חיים על הירח, הגורם לכך הוא חוסר ההקפדה על נהלי חיטוי מחמירים ומניעת זיהום של הירח בחיידקים מכדור הארץ. "כחוקרים, אנו רואים בבני האדם את הגורם המשמעותי והסביר ביותר להעברת חיים לירח", אמרה בראיון שהעניקה לאתר Space.

הדיון על קיומם של חיים על הירח נעשה בשל ההכנות של ארה"ב לשגר את החללית ארטמיס 3 אל הירח בדצמבר 2025. אם השיגור אכן ייצא לפועל, זו תהיה הנחיתה האנושית הראשונה בירח מאז נחיתתה של אפולו 17 בדצמבר 1972.

במסגרת המחקרים הקשורים לשיגור העתידי, החוקרים מעריכים כי ההפתעה הגדולה ביותר שממתינה לאסטרונאוטים של המשימה, ושל אלו שישתתפו במשימות דומות אחרות אחריה, היא גילוי של חיים על הירח.

על פי הערכות, המקומות הסבירים ביותר להימצאות חיים בירח הם המכתשים הסופר קרים שלא חשופים כלל לקרינת השמש, שמצויים באזור הקוטב הדרומי של הירח. במכתשים אלו קיימת סבירות משמעותית כי גורמים חיים, שהוטסו בטעות מכדור הארץ אל הירח, אכן קיימים.

לדברי החוקר פראבל סקסנה, חוקר פלנטרי במרכז טיסות החלל גודארד של נאס"א, אחת המסקנות שעלו במחקר היא כי אם בוחנים את המצבים בהם חיים מיקרוביאליים (חלק מהמערכת החיסונית המולדת הנמצאת בכל סוגי החיים) מסוימים יכולים לשרוד, הרי שייתכן מאוד כי יש מקומות פוטנציאליים כאלו בכמה מקומות מוגנים יחסית בקוטב הדרומי של הירח. הוא הוסיף: "האזורים המוצלים האלו לא רק שיכולים להגן על צורות חיים שהגיעו מכדור הארץ, אלא אף יכולים לאפשר להן אלו להתרבות ולשגשג".

סקסנה סיכם: "אנחנו חוקרים כיום מהם האורגניזמים הייחודיים שעשויים להיות מתאימים ביותר לשרוד באזורי הקוטב הירחיים. יש בהחלט מספר מקומות על הירח שעשויים להיות מתאימים מבחינת התמיכה שלהם בקיומם של חיים".