מאז ומתמיד חונכו בני העדה הדרוזית לכבד ולהעריך את שאר הדתות, והנאמנות למדינה נחשבת לערך עליון. כמיעוט, קשרנו גורל עם מדינת ישראל ועל כל המיעוטים אחרים לכבד זאת - וההפך.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
צילום: מישל דוט קום
הכפר אבו סנאן משקף זאת היטב: מדובר בכפר מעורב, שגם יצא ממנו האלוף הדרוזי הראשון בצה"ל, וגם חיים בו באחווה ובדו־קיום ערבים ודרוזים.
ולכן המאורעות בכפר כל כך מקוממים. לא יעלה על הדעת כי כאשר קצין דרוזי נהרג בירושלים בפעולת טרור, ערביי ישראל ובמיוחד אלה שחיים בתוכנו, לא רק שלא יזדהו עימנו או יגנו את איבת הטרור, אלא אף יקראו לנו בוגדים!
מי יכול להסכים ולהשלים עם שכן שרוקד על דמם של חייל גיבור או שוטר אמיץ, שהדפו בגופם זממו של מחבל?! התנהגות כזאת מביאה לתסיסה חסרת רסן בקרב צעירינו.
זו אינה רק צביעות. זו תרבות אנטי־ישראלית מובהקת, שהושרשה והוטמעה בקרב קיצוניים אלה בזכות הסתה ושנאה של מנהיגי המגזר הערבי, שייצגו כביכול את הבעיה הפלשתינית על חשבון רווחת ערביי ישראל והתקדמותם. וכך אבו סנאן המעורב, שכיבד את כולם לאורך שנים רבות, נפל קורבן להסתה רבת שנים.
לכן, דווקא עכשיו, בימים קשים אלו ולאור האירועים באבו סנאן, יש לחזור ולהציף את סוגיית הנאמנות למדינה. אין מנוס בפני מנהיגי המדינה אלא לחנך ולהכניס את ערכי הנאמנות לכל בני המיעוטים, וזו העת לקדם את חוק הנאמנות למדינה. מי שנאמן יקבל, מי שלא נאמן - לא יקבל.
אנו מחנכים את בנינו לשרת את המדינה. זו זכות ולא רק חובה. למרות שיעור המתגייסים הגבוה לצה"ל (83%), העדה הדרוזית עדיין סובלת בשקט ורחוק מדאגתם של מקבלי ההחלטות.
מי שנאמן - יקבל
אבל גם אם עד עצם היום הזה רוב החיילים והקצינים שלנו חיים בלי חשמל, אי אפשר "למכור" את המדינה בהזדמנות הראשונה.
הדרוזים הם אנשי כבוד וערכים, ולכן ההתנהגות האנטי־ישראלית לא תתקבל בכפרים המעורבים. אנו נגד אלימות ונגד נקמנות ובעד שיח תרבותי ודמוקרטי, אך האחרים חייבים לכבד את התרבות והערכים הדרוזיים כדי להמשיך לחיות יחד.
הכותב הוא ח"כ לשעבר, מבכירי העדה הדרוזית, כיהן בעבר כראש עיר הכרמל והיום מכהן כנשיא המוסד האקדמי מכללת הכרמל
הביא לדפוס: דניאל סיריוטי
• • •
מלחמה בכפר
מי שנקלע בליל שבת לכפר המעורב אבו סנאן שבגליל היה יכול לחשוב שהגיע ללבנון או לסוריה: מלחמה בין־עדתית בשטח של כפר מעורב אחד. מה לא היה שם בקטטת ענק בין דרוזים לבין מוסלמים: יידוי אבנים, דקירות, ניסיון דריסה, ירי באש חיה והשלכת רימון רסס, ולבסוף 44 פצועים, אחד מהם אנוש ותשעה במצב קשה. העתיד לוט בערפל, והפסימיים אומרים שהדו־קיום בכפר המעורב הגיע אל קיצו, אבל הכתובת בכפר היתה על הקיר יותר משבוע.
מאז נרצח קצין מג"ב רפ"ק ג'דעאן אסעד, בן העדה הדרוזית ותושב בית ג'אן, שררה מתיחות בקרב תושבי אבו סנאן, שמחציתם מוסלמים ושליש מהם דרוזים. תושבים בכפר סיפרו כי כבר באמצע השבוע שעבר החלו עימותים בין מוסלמים לדרוזים לאחר שתושבי הכפר המוסלמים קראו קריאות שמחה עם היוודע פיגוע הדריסה בירושלים, שבו נהרג אסעד. חלק מהמוסלמים בכפר הניפו את דגלי הרשות, ובפורומים ברשתות הערביות כינו את הדרוזים "בוגדים".
המתח גבר בשבת שעברה, לאחר ששוטרים ירו למוות בתושב כפר כנא ח'יר חמדאן שאיים עליהם בסכין. גם תלמידים מוסלמים בתיכון אבו סנאן הצטרפו לגל המחאה וביום חמישי הגיעו ללימודים בכאפיות כאות מחאה והזדהות עם אירועי כפר כנא. תלמידים דרוזים דרשו מהם להסיר את הכאפיות ולכבד את זכרו של קצין מג"ב ההרוג. מהר מאוד הידרדר הוויכוח המילולי, ובבית הספר פרצה קטטה רבת משתתפים. הלימודים הופסקו והתלמידים נשלחו לבתיהם.
כדי להפיג את המתיחות החליטו ביישוב להקים ועדה משותפת. לדברי ראש המועצה, השייח' נוואד משלב, הוועדה היתה אמורה להתכנס אתמול בבוקר, אולם המתח התפוצץ עוד קודם בשל קללות שהחליפו ביניהם צעירים מוסלמים ודרוזים באמצעות הרשתות החברתיות פייסבוק וסיקרט, תוך כדי פגיעה בכבודן של נשים בכפר.
לינץ' בדורס
ביום שישי בלילה פרצה בכפר קטטה, שבה השתתפו עשרות תושבים ובמהלכה נדקרו שני מוסלמים. חלק מהדרוזים הניפו דגלי ישראל. זמן קצר לאחר מכן ניסה תושב מוסלמי לדרוס ברכבו קבוצה של דרוזים שהתגודדו בקרן רחוב. הדרוזים הצליחו לבלום את הנהג, הוציאו אותו מהרכב והיכו אותו עד שאיבד את הכרתו.
מכאן האירועים רק הסלימו. השמועה על הלינץ' שביצעו הדרוזים במוסלמי שניסה לדרוס אותם פשטה בכפר ועשרות מוסלמים החלו ליידות אבנים אל עבר בתים של דרוזים. אלה הגיבו בירי חי לעבר המוסלמים. המוסלמים טענו כי מדובר בשוטרים ובחיילים דרוזים שמחזיקים נשק ברישיון.
לעבר קבוצה של מיידי אבנים אף הושלך רימון רסס שהתפוצץ וגרם לעשרות נפגעים - תשעה קשה ואחד אנוש. נוסף על אלה, פונו על ידי כוחות מד"א וחיאן (חברת הצלה ערבית, ד"ס) יותר מ־30 פצועים בדרגות פציעה שונות. אל הכפר הוזרמו כוחות משטרה מתחנות מחוז חוף באזור, וכן יחידות יח"מ ומג"ב.
"כל הכפר היה ברחובות", שיחזר סאכר שאמי, מוסלמי תושב הכפר שנפצע בכל חלקי גופו, "הגעתי אחרי שבני משפחה מוסלמים קראו לנו וסיפרו שתוקפים אותם. ניסינו להפריד ולהרחיק את הצעירים, אבל הם לא הקשיבו והמשיכו להתעמת וליידות אבנים זה על זה. גם המשטרה לא הצליחה להפריד בגלל כמות האבנים והברזלים שהושלכו לאוויר. בשלב מסוים שמענו שמישהו צועק 'רימון'. לפני שהבנו במה מדובר, נשמע פיצוץ חזק ואני וצעירים מוסלמים שהיו סביבי נפגענו. הרגשתי כאבים בכל הגוף ואני זוכר שהתעוררתי בבית החולים".
"הדו־קיום נגמר"
ד"ר צבי שלג מבית החולים לגליל בנהריה, שניהל את קבלת הפצועים, סיפר ל"ישראל היום" כי חדר המיון קלט 43 פצועים. "אחד מהם הגיע במצב אנוש, לאחר שנפגע קשות בראשו", אמר ד"ר שלג, "הוא נותח במהלך הלילה וטרם יצא מכלל סכנה". כדי למנוע חיכוכים בין משפחות, שוטר דרוזי פצוע הועבר לביה"ח רמב"ם בחיפה.
מה יהיה כעת? ראש המועצה מקווה שהאווירה תירגע. "עשינו כל מה שביכולתנו עד הרגע הזה ונמשיך לעשות להרגעת הרוחות", אמר ראש המועצה משלב, "אני מאמין שתושבי אבו סנאן יצליחו להתגבר על האירוע הקשה הזה ולשוב לשיגרה".
אבל רבים מתושבי הכפר אינם שותפים לאופטימיות של משלב. ראסם, מוסלמי תושב הכפר, אמר ל"ישראל היום": "זהו, נגמרו חיי הדו־קיום באבו סנאן. היו לנו חיים משותפים ודו־קיום נהדר. היינו יחד בשמחות ובלוויות, וכל זה נגמר. השכנים הדרוזים שלי, שטובחים בי ובבני העדה שלי עם הנשק שקיבלו מהצבא, גמרו אצלנו את הסיפור. עוד תהיה נקמה". וופא סעיד, תושב דרוזי, אמר: "אנחנו לא חוששים מהמוסלמים. מי שרוקד עם דגלי פלשתין אחרי שמחבלים הורגים דרוזים ויהודים, לא מגיע לו לחיות בינינו. שילכו לפלשתין אם כל כך טוב שם".
דניאל סיריוטי