לפחות שתי מדינות בעולם מתקיימות בצילה של מעצמה צבאית עולמית. האחת, אוקראינה, מדינה עם תעשייה מפגרת ועם חקלאות שהפכה אותה לאסם תבואה עולמי. השנייה, טייוואן, מדינת אי בקצה העולם, שבשנות ה־80 השכילו מנהיגיה הפוליטיים ליזום פיתוח תעשייה מקומית מתקדמת של ייצור שבבים, והפכו אותה בכך לאסם השבבים העולמי.
>>אין אקזיט: המספרים מאחורי הקריסה בענף ההיי טק<<
בדומה לטייוואן, גם ישראל השכילה לפתח תעשיות שירכזו בה אינטרסים - בתי הזיקוק, מפעלי ים המלח, אסדות הגז, מפעל השבבים של אינטל, ותעשיית סטארטאפים משגשגת שמזרימה לעולם חדשנות בלי הפסקה.
אלא שכדי שהחדשנות הישראלית תמשיך לצמוח ולשגשג גם בתנאים של משבר עולמי, וגם מול תחרות מצד מדינות נוספות, היא זקוקה ליד מכוונת. לצערנו, אף שההייטק הישראלי צמח במערכת הביטחון ובתעשיות הצבאיות, וזכה בשנות ה־90 לעידוד של קרנות השקעה ממשלתיות - רבים מדי בתוכו סומכים בעיקר על כוחות השוק, ומזלזלים בתמיכה ובהכוונה ממשלתיות. זלזול זה עלול לסכן את המשך ההובלה של ישראל.
יוזמה ממשלתית
"בלי G2G אין B2B", אמר ג'ון סוואדה, נשיא NTT, חברת התקשורת הגדולה ביפן, בעת ביקורו בירושלים לפני שלוש שנים - והתכוון לומר שבלי שממשלות מדברות ביניהן לא יהיו עסקים.
הגיע הזמן למנות שר במשרה מלאה שיישב במשרד ראש הממשלה, שם נחתכות ההחלטות החשובות, וירכז את הטיפול בהייטק. כמו טייוואן, גם ישראל זקוקה ליוזמה ממשלתית שתקבע את היעדים, ותממש אותם בסיוע ובשיתוף פעולה של כוחות השוק והאקדמיה.
דיון ציבורי
ישראל זקוקה לשר שיזניק את החינוך הטכנולוגי, שעל מצבו העגום מתריעים ראשי תעשיית ההייטק המקומית זה שנים. ישראל זקוקה לדיון ציבורי, בשיתוף האקדמיה והתעשייה, על הנושאים שעליהם היא שמה את הקלפים ומשקיעה בהם, כמו הפרויקטים הלאומיים לתשתיות בראשית ימי המדינה.
ישראל זקוקה לשר שידאג לסייע לתעשייה בהכשרת עשרות אלפי עובדים חדשים, "ג'וניורים", שיסייעו לה לפתח מוצרים טכנולוגיים לא רק לייצוא אל 500 התאגידים הגדולים בארה"ב, אלא גם לטובת החברה והכלכלה המקומיות.
ישראל זקוקה לשר שיעודד את המשקיעים המוסדיים המקומיים - קופות הפנסיה והגמל - להשקיע, לא רק באמצעות הבורסה, בחברות הייטק. ולבסוף, כפי שהסינים והאמריקנים ממנים שליחים שיקדמו את עסקיהם בחו"ל, גם ישראל זקוקה למערך של נספחים כלכליים, שייתן עבודה בקידום עסקאות לחברות ישראליות, ולא יפרוש כעבור כמה שנים כדי לשרת את הצד השני. המשבר הזה הוא בהחלט הזדמנות - והפעם באמת שלא מדובר בקלישאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו