אין אקזיט: צניחה בהשקעות בהייטק הישראלי

אחרי שנתיים של שיכרון בהייטק, עם מסיבות נוצצות, הנפקות ענק בוול־סטריט וחגיגות שכר משוגעות – מגיע שלב ההתפכחות: שני מחקרים שהתפרסמו הבוקר מצביעים על כך שהזינוק שראינו בשנתיים האחרונות בהייטק, התחלף במחצית השנייה של 2022 במגמת ירידה שסופה לא נראה באופק, ושעל פי הסימנים גם לא עומדת בקרוב להיעצר.

הדו"חות - אחד של ארגון "סטארט־אפ ניישן סנטרל" (SNC) יחד עם מכון המחקר SNPI, ואחד של LeumiTech יחד עם חברת המחקר הישראלית IVC - בדקו את מצב ההייטק הישראלי על פי היקף הכספים שהוזרמו אליו, האקזיטים (עסקאות המכירה) שבהם נמכרו חברות לאחרות או הנפיקו מניות בבורסה.

הירידה המשמעותית ביותר שעליה מצביעים הדו"חות היא בהיקף ההשקעות בהייטק. על פי דו"ח SNC, סך ההשקעות בהייטק, שהגיע בשנת 2021 ל־27.6 מיליארד דולר, ירד בכ־44% לכ־15.5 מיליארד דולר בשנת 2022.

ההשקעות שבהן עוסק הדו"ח הן השקעות של קרנות הון סיכון (VC) שמשקיעות כספים של משקיעים פרטיים, של חברות או של קרנות אחרות בחברות סטארט־אפ. בפועל, סטארטאפים נולדים או מתים מכוח ההחלטות שמקבלות הקרנות.

הירידה שעליה מצביעים הדו"חות חמורה אפילו יותר, לנוכח העובדה ששני שלישים מהכסף שגויס ב־2022 גויסו במחציתה הראשונה של השנה, שהיוותה למעשה המשך של 2021 שהיתה שנת שיא חסרת תקדים בהיקפי הפעילות בתעשיית ההייטק.

במחצית השנייה של 2022 כבר צנח היקף ההשקעות בכ־50% - מכ־10 מיליארד דולר בחצייה הראשון של השנה לכ־5 מיליארד דולר בחצייה השני, בדומה להיקף ההשקעות סביב תחילת העשור הנוכחי.

שוקת שבורה

לצד הירידה בהיקף ההשקעות, כך מגלים הדו"חות, צנחו גם שיעוריהם של עסקאות ההשקעה (סבבי גיוס), האקזיטים (מיזוגים ורכישות) וההנפקות לציבור בבורסה.

על פי דו"ח SNC, ירד מספר עסקאות ההשקעה ב־25% - מ־1,103 סבבים ב־2021 ל־826 סבבים ב־2022. מספר האקזיטים ירד, על פי IVC, ב־44% - מ־158 עסקאות ב־2021 ל־89 עסקאות ב־2022. ההיקף הכספי של האקזיטים ירד ב־33% - מ־7.8 ל־5.3 מיליארד דולר. מספר ההנפקות נפל בחזרה לרמות של העשור הקודם, וב־2022 הוא עמד על 18 הנפקות לעומת 76 הנפקות ב־2022.

דו"ח SNC בדק גם את המצב בסקטורים ספציפיים בהייטק הישראלי, וגילה שאת הירידה החדה ביותר חווה תחום הסייבר. על פי הדו"ח, צנחו ההשקעות בחברות הסייבר בכ־60%.

בצד החיובי, מצביעים הדו"חות על גידול של 22% בהיקף ההשקעות בחברות חדשות - מ־1.3 מיליארד דולר לכ־1.6 מיליארד דולר. האם מדובר בקריסה? לא. מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון, הסביר כי הסתכלות על פני כמה שנים "מגלה כי השנה החריגה בטק הישראלי היתה 2021 ולא 2022. הזינוק הלא ריאלי בהשקעות ב־2021 רק תיקן את עצמו".

עם זאת, על פי חסון, אנו לא צפויים לראות בקרוב את היקפי ההשקעות עולים בחזרה. לדבריו, בעקבות הירידות ועל רקע תהליכים מקרו־כלכליים בעולם, ובראשם עליית הריבית, צפוי "קושי בגיוס קרנות הון, שעשוי להשפיע על ההון הזמין להשקעות בשנים 2024 ו־2025, משום שהקרנות לא יצליחו להראות אקזיטים מוצלחים". או במילים אחרות, סטארטאפים ישראליים עלולים לעמוד בשנתיים הקרובות בפני שוקת שבורה, שתעמיד את קיומם בסכנה.

בתעשייה מביעים חשש שככל שיגבר המשבר, כך עלול גל הפיטורים להחריף ולהגיע גם לתפקידים שעד כה נהנו מחסינות מפיטורים. המפתחים, למשל. "ב־2021 היתה חגיגת עובדים, וכולם ידעו שהיא מחייבת תיקון. המשכורות עפו חזק למעלה וגם אם היית משלם הרבה, לא היה את מי להעסיק", אומר עו"ד גיא לכמן, שותף ומנהל משותף לקבוצת ההייטק במשרד עורכי הדין פרל כהן.

לדבריו, "המגמה הזו השתנתה וכעת ידם של המעסיקים על העליונה. זה מאפשר להם לעשות כל מיני דברים, כמו לפטר, לבחון מחדש את המשכורות, לצמצם פרויקטים ויחידות או להתמקד במכירות".

גם ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, מהמשקיעות הגדולות ב־2022, סבור שגל הפיטורים לא מתקרב אל סופו: "אני צופה שיהיו עוד פיטורים והידוק חגורה, אך קשה עדיין לומר אם האווירה תמשיך להיות שלילית רוב השנה".

לדברי אייל ליפשיץ, מקרן "פרגרין" המתמחה בהשקעה בחברות בתחום מדעי החיים, "כל חברה צריכה להחליט איפה לרכז מאמצים כדי שהכסף יספיק ליותר זמן, ויש בפירוש גם פיטורים - לא רק בתפקידי מעטפת".

"לתמוך כשצריך"

מה על הממשלה ועל הסקטור העסקי בישראל לעשות כעת, כדי להבטיח שהירידה בהשקעות לא תידרדר לכדי סגירת חברות וגלי פיטורים נרחבים? חסון מסביר כי "המשבר הנוכחי מדגיש את הצורך ביצירת גיוון בסקטורים הטכנולוגיים שמובילים את כלכלת ההייטק הישראלי, ובפיתוח הכרחי של 'רגליים' כלכליות ושל סקטורים נוספים שיכולים להשיא ערך כלכלי וטכנולוגי משמעותי לישראל ולעולם".

לדבריו, המשבר הקרב הוא גם העיתוי הנכון לדבר על עזרה ועל הכוונה ממשלתיות: "מעורבות ממשלתית צריכה להיות כשהמחזור הכלכלי בירידה ולתמוך דווקא כשצריך".