דו"ח ועדת לוקר "שטחי, לא מאוזן ומנותק מהמציאות"

שר הביטחון יוצא למתקפה קשה נגד המלצות ועדת לוקר. השר כינה את דו"ח הוועדה "שטחי, לא מאוזן באופן קיצוני ומנותק לחלוטין מהמציאות".

יעלון מזהיר מפני יישום הדו"ח ומדגיש כי הוא מהווה סכנה לביטחון ישראל. לדבריו, "הוא לא יאפשר לצה"ל ולמערכת הביטחון להתמודד עם האיומים המופנים כלפי מדינת ישראל ואזרחיה, ויפגע ביכולתנו להעניק ביטחון לאזרחי ישראל". שר הביטחון הוסיף כי "מי שרוצה להתמודד בהצלחה, כפי שאנו עושים עד כה, עם דאעש, חמאס, חיזבאללה, איראן ועוד עשרות ארגוני טרור חסרי מעצורים החמושים בנשק מתקדם - לא יכול להרשות לעצמו צבא בינוני עם אנשים בינוניים. למרבה הצער, דו"ח לוקר מוביל את מדינת ישראל ואזרחיה בדיוק למקום הזה".

שר הביטחון הדגיש כי "כדי להתמודד עם שלל האיומים סביבנו נדרש צה"ל איכותי מאוד, מאומן היטב, שמשרתיו מיומנים מאוד, הן לוחמים והן תומכי לחימה. על מנת שלאזרחי מדינת ישראל יתאפשר להמשיך בשגרת חייהם, אנו נדרשים ליכולת להגן על הגבולות, לפעול לאורכם ואף הרחק מהם, למנוע פגיעה באזרחים באמצעות המשך פיתוח והצטיידות במערכות כיפת ברזל, חץ ושרביט קסמים, בתחום הסייבר ובתחומים רבים אחרים".

יעלון הדגיש כי אין בכוונתו להתפשר על יכולתו של צה"ל להעניק ביטחון מירבי לאזרחי המדינה. "למדינת ישראל אין פריבילגיה לוותר על כל אלו באופן שיסכן את אזרחיה, כפי שמציעה ועדת לוקר".

יעלון תוקף את המלצות הוועדה וטוען כי הן "המשכו ותוצאתו של מסע הסתה חסר תקדים" כלפי משרתי הקבע. הוא הזהיר כי דו"ח הוועדה עלול להוביל לעזיבה המונית של אנשים של אנשי קבע.

במקביל, גם שר האוצר משה כחלון הודיע כי הוא מברך על המלצות הדוח "על שנתיים של עבודה מאומצת ויסודית". "במסגרת התקציב המתגבש בימים אלו ובהמשך למסקנות הוועדה יש לדאוג לאיזון הנדרש בין צרכי הביטחון לצרכי החברה בישראל. בשעה זאת של דיון ציבורי ער בנושא הביטחון והצבא חשוב לי להביע הערכה לחיילי צה"ל ולמפקדיו שעושים לילות כימים למען ביטחון המדינה ואזרחיה", הוסיף השר.

כחלון יכנס מחר (ד') דיון בהשתתפות בכירי משרדו במטרה לבחון את יישום המלצות הוועדה כבר בתקציב הקרוב. "אני מודה לחברי הועדה והעומד בראשה האלוף יוחנן לוקר על שנתיים של עבודה מאומצת ויסודית", אמר השר והוסיף כי :יש לדאוג לאיזון הנדרש בין צרכי הביטחון לצרכי החברה בישראל. בשעה זאת של דיון ציבורי ער בנושא הביטחון והצבא חשוב לי להביע הערכה לחיילי צה"ל ולמפקדיו שעושים לילות כימים למען ביטחון המדינה ואזרחיה".

"המצב הקיים דורש שינוי"

כיממה לאחר שהרמטכ"ל גדי איזנקוט הציג את תוכנית העבודה של צה"ל, הגישה היום ועדת לוקר את המלצותיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוועדה בחנה את תקציב הביטחון לאחר שמונתה על ידי ראש הממשלה לפני כשנה בהמשך להחלטת הקבינט.

בדו"ח מפורטות יותר מ-50 המלצות, כאשר הדרמטית שבהן, לפחות לתפיסת מערכת הביטחון, ממליצה לבטל לאנשי הקבע, שפורשים מצה"ל עד גיל 42, את פנסיית הגישור ולתת להם מענק. לפורשים ששירתו כלוחמים תישאר פנסיית הגישור בעינה. "צה"ל והאוצר הצביעו על הצורך הדחוף בשינוי מודל סיום שירות נוכחי", אמר היום יו"ר הוועדה, אלוף במיל' יוחנן לוקר. "המצב הקיים דורש שינוי – גם צה"ל וגם משרד הביטחון אמרו זאת". 

לוקר אמר היום כי "צה"ל הציג את הפגיעה הנגרמת עקב ביגור הצבא. נדרשנו לסוגייה הזאת ולא קיבלנו את עמדת הצבא כמובן מאליו. צה"ל מצביע על בעיה, לפיה לא ניתן לסיים שירותם של משרתי קבע לפני גיל 47. האוצר הציג את פנסיית הגישור, שמהווה נטל כבד על תקציב המדינה. כולם מבינים שבמסלול הזה הולכים להתנגש בקיר". 

"האוצר המליץ על ביטול פנסיית הגישור והחלפתה בפיצוי סמלי. הצבא המליץ על הצערת הצבא ויציאה לפנסיה בגיל 42. בחנו את ההמלצות ולא קיבלנו את עמדת שני הגופים. ההמלצות שלנו מתבססות על דו"ח טישלר, דו"ח שפורסם לפני שלוש שנים ונעשה עבור מערכת הביטחון, שהמליץ על מודל של יציאה בגיל מוקדם. אנחנו קבענו: 42 עם מענק. הוועדה קיבלה את ההמלצה של צה"ל למתן אפשרות יציאה בשער מוקדם של גיל 36".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"לוחמים שהגיעו לגיל 42 והיו 'על הגדרות' כל השנים – נכון לתת להם פנסיית גישור. לגבי השאר – המלצנו על מודל שונה; מי שצה"ל מחליט לשחרר בגיל 42 – יקבל מענק. כלומר, מי שהצבא יחליט לשלוח לפרישה בגיל 42 והיה, למשל, בתפקיד עורפי בקרייה בתל אביב כל שנות השירות שלו, יקבל מענק משוער של 700-800 אלף שקל. מי שהיה תומך לחימה יקבל סכום יותר גבוה". 

ועדת לוקר ממליצה להפעיל תקופת מעבר של שש שנים, כך שמי שמגיע לגיל 42 ב-2022 - עליו תופעל לראשונה ההמלצה של הוועדה. מדובר באוכלוסיה של אנשי קבע המוערכת בכ-3,600 איש. 

 

"לאזן בין כלל האינטרסים"

לוקר התייחס לביקורת העזה במערכת הביטחון להמלצותיו. הביקורת טענה בימים האחרונים כי ההמלצות פוגעות באופן קשה מאוד במשרתי הקבע של צה"ל, ביכולת הצבא לגייס כוח אדם איכותי. לפי גורמים במערכת הביטחון, כתוצאה מההמלצות ייתכן ויהיה גל של עזיבה של אלפי משרתים את המערכת.

"אנחנו ועדה", אמר לוקר, "שניסתה לאזן בין כלל האינטרסים. אנחנו רואים את טובת הצבא לנגד עינינו. הדו"ח וחברי הוועדה הסתכלו דרך העיניים של חיזוק יכולות צה"ל בראייה צופה פני עתיד. אנחנו הנחנו וממשיכים להניח שמדינת ישראל תידרש לכוח מגן חזק לעוד עשורים. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים וכך יהיה עוד עשרות שנים. אין לנו צבא אחר, הדו"ח נכתב מתוך תפיסה כזאת".

"חברי הוועדה ראו לנגד עיניהם את הצורך בשמירת צבא חזק; הצורך לאפשר לצה"ל להתעצם; ההבנה שאין לנו צבא אחר; ההמלצות נועדו לשמר את מערכת הביטחון כדי שהצבא יהיה חזק", הוסיף לוקר, "חברי הוועדה אינם חשודים שטובת מערכת הביטחון אינה עומדת לנגד עיניהם. כל שנות חיי הייתי במערכת הביטחון - היא יקרה לליבי. הדו"ח וכלל הניסיון המצטבר שיש לכלל חברי הוועדה בהחלט נועד לתמוך ולחזק את מערכת הביטחון". 

עוד הוסיף לוקר כי "הרכב הוועדה משקף איזון של ניסיון רב מאוד של אנשי כלכלה עם הרבה ניסיון. הוועדה עבדה מעל שנה. היא קיימה עשרות ישיבות והקדישה מאות שעות לדיונים ולשמיעת סקירות".  

תקציב הביטחון – פחות מדרישת המערכת

מעבר לעניין ביטול פנסיית הגישור, הוועדה ממליצה על הגדלת תקציב הביטחון לשיא של 59 מיליארד שקלים. גם סכום זה נמוך ממה שמערכת הביטחון דורשת. עם זאת, לוקר ציין כי בשני מצבי קיצון שיכולים לזעזע: מלחמה או מיתון ייתכן והדברים יובילו להתאמות תקציביות.

"הועדה קבעה כי זה יהיה בסיס תקציב, דבר שמעולם לא הוצע". לדבריו, בוועדה רואים אפשרות לתוספת של 9.6 מיליארד שקלים כתוצאה מהתייעלות ורפורמות בצה"ל שאנו ממליצים עליהן. מדובר בסכום שניתן לחסוך ב-5 שנים והוא יתווסף מעבר לבסיס התקציב, וכולו יופנה לתוספת משאבים להתעצמות צה"ל. מעבר לסכום זה הצבא יוכל גם לקבל הכנסות כתוצאה ממכירות שיבצע בהיקף מוערך של כ-7.6 מיליארד שקל.

לוקר ציין כי "הוועדה מעריכה כי כתוצאה מתהליכי ההתייעלות תקטן ההוצאה של צה"ל על השכר בכ-14%. כמו כן, חברי הוועדה ממליצים על שכר דיפרנציאלי. הם ממליצים להקים וועדה שתשחרר את הרמטכ"ל מכבלי הסכמי העבר שהוא כבול בהם. כך, הוא יוכל לתגמל על בסיס הצורך מערכים שונים בתקופות שונות". 

הוועדה ממליצה לקבע את תקציב הביטחון ולא לשנות אותו במשך הזמן ולהצמיד אותו למדד המחירים לצרכן. התוצאה, לפי המלצות הוועדה, היא שתקציב הביטחון ירד מרמה של 17.7% מתקציב המדינה ב-2016 עד ל-16% ב-2020. לפי הערכות הוועדה, ההתייעלות הנדרשת מהצבא תפנה תקציב של כ-9.6 מיליארד שקל ב-4 שנים הקרובות. בחודש שיבוא אחריו אמורה המערכת להתייעל כך שתחסוך 15 מיליארד שקל ב-5 השנים הבאות.

"שקיפות תשנה את כללי המשחק"

מבחינת הוועדה, ההמלצה העומדת בראש ההמלצות קשורה בכלל בשקיפות. "אנחנו חושבים ששקיפות תשנה את כללי המשחק שהיו נהוגים מאז קום המדינה בין מערכת הביטחון לאוצר. שקיפות איננה שליטה. לא מדברים על שליטה של האוצר בתקציב הביטחון". 

"השקיפות תאפשר לאוצר להבין שבמערכת הביטחון שזו לא רק 'מערכת בזבזנית', כפי שהאוצר הציג בפני משתתפי הוועדה. זו בשורה שיכולה להביא להתקדמות ולעזור למערכת הביטחון. היכולת לראות את מלוא התקציבים במערכת הביטחון. לא לוקחים את השליטה בתקציב ממשרד הביטחון". 

"צה"ל הצביע על זה שהיה גידול משמעותי בכוח אדם מאז ועדת ברודט, אל מול המלצות וועדת ברודט לצמצם את מערך הקבע. בצה"ל מערך הקבע הלך וגדל. מערכת הביטחון פועלת לצמצם את היקפי צבא הקבע. הצורך לצמצם ולהתכנס מחדש למספרים שמבטאים את הצורך על בסיס מה שהמלצנו". בין ההמלצות של הוועדה – לבצע איחוד מפקדות כמו מפקדת זרוע היבשה ואגף לוגיסטיקה – אט"ל. כמו כן, לבצע אזרוח של חלק מהמערכות ושיטוח מפקדות.

קיצור השירות לבנים 

המלצה דרמטית לא פחות קשורה במשרתי החובה. "הוועדה בחנה מספר לא מבוטל של וועדות ביניהן: ועדת ברודט, גורן, בן בסט, מלכא, טישלר ואחרות. הוועדות האלו הוציאו תחת ידן החלטות ראויות. העבודות ראויות ורלוונטיות עד היום. פשוט צריך ליישם את המסקנות שלהן". 

"לא מצאנו סיבה שלא לממש את מסקנות ועדת בן בסט. מי שמתגייס השנה ישרת 4 חודשים פחות. בחנו את הנושא ולא קיבלנו את עמדת מערכת הביטחון. מכל העבודות שנעשו ועל פי הנתונים הדמוגרפיים. ניתן עד 2020 להעמיד את שירות הבנים והבנות עד שנתיים. במקומות שבהם אנחנו נדרשים – מי שישרת שנה שלישית זכאי לשכר הולם". 

"התהליך הזה נותן מענה בעיקר ללוחמים ואולי עוד צרכים של צה"ל מעודדים את צה"ל להמשיך בתהליך הזה. זה שינוי משמעותי למשק שתהיה לו השפעה דרמטית על שוק העבודה. משפיע על עיתוי הכניסה להשכלה הגבוהה כולל למדעים מדויקים".

קצין בכיר: "המסקנות – ירי בין העניים"

כבר אתמול הקרב בין צה"ל למשרד האוצר על דמות הצבא בעשור הקרוב הגיע לשיאו: לקראת חשיפת המסקנות, קצין בכיר במטה הכללי של צה"ל התבטא בחריפות חריגה - ואמר כי המתווה שצפוי לוקר להציע "יורה כדור בין עיניהם של אנשי הקבע". 

התוכנית הרב־שנתית של צה"ל, שהוצגה אתמול, נוגעת גם לצמצום מספר אנשי הקבע בצבא. בראשית 2014 החל צה"ל בתהליך זה, ועד היום נפרד מ־2,500 איש. החיסכון הכספי לצה"ל ברור: על כל 1,000 איש שלא נשארים בצבא, מצליח צה"ל לחסוך כמיליארד שקלים ב־5 שנים. 

בין השאר, מתכוון הרמטכ"ל לצמצם 4 תקנים של קצינים בדרגת אלוף ולצמצם את המפקדות של צה"ל ב־6 אחוזים, כך שהיחס בין מפקד לפקודיו יהיה 1 ל־5 (כך, למשל, על כל חמישה רס"נים יפקד סא"ל אחד, ועל כל חמישה סא"לים יפקד אל"מ אחד). 

בד בבד, בצה"ל מתכוונים בתקופה הקרובה להצעיר מחדש את גיל הקצינים. בשנים האחרונות הגיל הממוצע של מג"דים עומד על 37-35, אך כעת הכוונה היא להורידו ל־32. עוד במסגרת זו, בצה"ל מעוניינים להוריד את גיל המח"טים הממוצע מ־46-45 ל־42-40.

נוסף על כך, על מנת לקצץ את הוצאות הצבא מתכוונים בצה"ל לא להתקשר בפרויקטים חדשים בתקופה הקרובה ולהקטין את ההזמנות מהתעשיות הצבאיות. זאת למעט פרויקטים שנחשבים "מכפילי כוח". 

הרמטכ"ל איזנקוט אמר כי הוא רואה חשיבות בשמירה על משרתי הקבע וזכויותיהם. "יש לנהוג בהם בכבוד הראוי לציבור המשרת את המדינה", הסביר, "פגיעה במשרתים פוגעת בצה"ל מלעמוד בייעודו, ופוגעת באמון הציבור בצה"ל שלא לצורך. הניסיון ליצור דה־לגיטימציה למשרתי צה"ל הוא איום מהותי על היכולת להשאיר בו משרתים מקצועיים, מחויבים וגאים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו