הישראלים ב-2022: רוצים להיגמל מהמסכים ומתרחקים מנטפליקס

לפי דו"ח של בזק, בשנה שחלפה זמן הצפייה במסכים של אזרחי ישראל חצה את רף 12 השעות ביממה, זאת בנוסף לזינוק שנרשם בשימוש באינטרנט במגזר החרדי • מנגד, גוברים סימני המיאוס בצריכה הדיגיטלית: יותר משתמשים מוציאים את הנייד מחדר השינה, נמנעים מלגלוש בשבת שלא מטעמי דת ויותר משליש שוקלים להפסיק את השימוש ברשתות החברתיות

כולנו מחוברים לטלפון כל היום, וגם בלילה, צילום: Getty Images

אם מישהו הסתובב ברחובות בחודשים האחרונים ותהה לאן נעלמו כולם, ייתכן שחלק מהתשובה נמצא בדוח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2022 שפרסמה היום (שני) חברת התקשורת בזק זו השנה התשיעית.

על פי הדוח, המבוסס על נתוני החברה ועל סקר שנערך בקרב 4,500 גולשים, בהם ילדים, בני נוער וחרדים, למרות החזרה היחסית לשגרה אחרי משבר הקורונה והסגרים שהוא הביא עימו, הגידול בצריכה הדיגיטלית בקרב גולשי ישראל לא נעצר.

מהדו"ח עולה כי לראשונה, זמן המסכים חצה את מחצית היממה עם 12.4 שעות ביממה מול מסך הסמארטפון, המחשב, הטאבלט או הטלוויזיה. עיקר הגידול בצריכה הוא למטרות פנאי כמו גלישה באינטרנט, משחקים, רשתות חברתיות וצפייה בטלוויזיה. בשימוש לצורכי לימודים ועבודה נרשמה דווקא ירידה.

מנסים לצמצם (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

גורם נוסף לעלייה בצריכה היא קפיצה בשעות המשחק היומיות, מ-2.1 שעות גיימינג ב-2021 ל-2.6 שעות גיימינג ב-2022. נתון זה מעניין במיוחד משום שהוא נוגע לקהל משתמשי הדיגיטל הבוגר של בני 18 ומעלה.

בזק מדווחת כי במקביל לגידול בזמן השימוש, חל זינוק עצום בכמות הדאטה שנצרכה, מ-12 ג'יגה בייט ביום בתקופת הקורונה בשנים 2020 ו-2021, ל-15 ג'יגה בייט ליום ב-2022. ב-2019, לשם השוואה, עמד הממוצע היומי על 9 ג'יגה בייט בלבד.

80% מהחרדים מחוברים

השנה בדק הדוח לראשונה את היקף השימוש בדיגיטל גם בקרב אוכלוסיית החרדים. הדוח מציין כי 80% מהחרדים מחוברים באופן כזה או אחר לדיגיטל, כאשר 54% מהם משתמשים בוואטסאפ, ועבור 72% מהם מדובר בחלק בלתי נפרד מהחיים. עבור 69% מהם משמש הוואטסאפ אמצעי לקבלת מידע, ולא רק כאמצעי תקשורת עם חברים ומשפחה.

יותר מכך, עבור שיעור ניכר מבין החרדים המשתמשים בוואטסאפ, השפעת המידע באפליקציה גובר על השפעת המידע שהם מקבלים בקהילה. 33% אמרו כי לעיתים אפשר להסתפק במשפיענים במקום לפנות לקהילה.

הנושאים בהם עוקבים חרדים אחר משפיענים הם בראש ובראשונה אוכל, אופנה ואיפור, עם 50% מקרב משתמשי הוואטסאפ החרדים. הנושאים בהמשך הרשימה הם משפחה (48%), דת ויהדות (44%) ילדים (35%), ניהול עסק ופרנסה (35%), בריאות (24%) ופוליטיקה בתחתית הרשימה עם 8% בלבד ממשתמשי הוואטסאפ.

נמנעים מאינטרנט בשבת, מכבים את האתראות

במקביל לגידול בצריכה, מצביע הדוח על כך שהמשתמשים לא מאושרים מהמצב ומגבילים את רמת החיבור שלהם. 55% מהמשתמשים הוציאו ב-2022 את הנייד מחדר השינה בלילה לעומת 38% בשנה הקודמת. 38% לא גולשים בשבת שלא מטעמי דת, לעומת 29% ב-2021. ואם המרחב הציבורי נשמע לכם שקט יותר לאחרונה, זה אולי משום ש-73% מהמשתמשים כיבו את האתראות מהוואטסאפ ומהרשתות החברתיות.

יותר מכך, משתמשים רבים בוחרים להתנתק מהרשתות החברתיות. 33% מהמשיבים מכירים מישהו שלקח הפסקה מהרשתות החברתיות, ו-37% טענו שישקלו לקחת הפסקה מאחת הרשתות ויסגרו את הפרופיל שלהם בהן. כבר עתה דיווחו 47% מהמשיבים כי הרשתות החברתיות משמשות פחות לשימור קשרים בהשוואה לעבר. 55% כבר דיווחו כי הם משתפים פחות תכנים אישיים בהשוואה לעבר.

ייתכן שמגמה זו רק תלך ותתחזק לאור ממצאי הסקר באשר לרצונות של המשתמשים, ובמיוחד בני הנוער. על פי הדוח, בשלוש השנים שחלפו, עלה שיעור בני הנוער שטענו שהיו רוצים להגביל את זמן המסכים שלהם, אך הם אינם מצליחים בכך. במקביל עלה שיעור בני הנוער והמבוגרים שדיווחו כי הם כן מגבילים את זמן המסכים שלהם, מ-34%  ל-44% בקרב הנוער, ומ-39% ל-46% בקרב המבוגרים. עוד נמצא כי 62% מהילדים היו רוצים הפסקה מהנייד לטובת משחקים עם חברים בחוץ במרחב הפיזי.


הנוער נמצא פחות ברשתות החברתיות

את המגמות הללו רואים גם בנתוני השימוש הכלליים ברשתות החברתיות, במיוחד בקרב בני נוער. על פי דוח בזק, כל הרשתות החברתיות סובלות מירידה בהיקף השימוש אצל בני הנוער, כולל טיקטוק, אינסטגרם, טלגרם ואפילו וואטסאפ.

היקף השימוש של בני נוער בטיקטוק ירד מ-54% ב-2021 ל-41% ב-2022. אינסטגרם ירדה מ-71% ל-59%. טלגרם ירדה מ-34% ל-23% ובוואטסאפ ירדה מ-92% ל-87%.

במקביל, אצל המבוגרים ירד היקף השימוש בפייסבוק, וזינק ברשתות ה"צעירות" טיקטוק, טלגרם ויוטיוב.

ירידה נרשמה גם בצריכה של שירות הסטרימינג נטפליקס בקרב כל הגילים, ובמיוחד בקרב הנוער והצעירים. בקרב בני 34-18 ירד שיעור הצופים בנטפליקס מ-66% ב-2020 ל-45% ב-2022. בקרב הנוער, ירד שיעור הצופים מ-63% ב-2021 ל-49% ב-2022.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר