כבר 50 שנה מתנהל ויכוח במדינת ישראל באשר לעתיד שטחי המולדת ההיסטורית ששוחררו במלחמת ששת הימים. פוליטיקאים מהשמאל, ביטחוניסטים לשעבר ואנשי תקשורת שדעותיהם ידועות, משוכנעים שהשטחים הם פיקדון זמני מעיק שיש למסור אותם בהקדם לגורם פלשתיני שיקבל עליהם אחריות ויבטיח שהשטח לא יהפוך למאורת מחבלים. דעה לגיטימית, שלא מאפשרת לעובדות להשפיע עליה.
לעומתם, הרוב הגדול של הציבור בישראל כבר הפנים אחרי חלום הבלהות של הסכמי אוסלו וההתנתקות, שמדינת ישראל תישאר תמיד הריבון בירושלים שלמה ומאוחדת ובשטחי יהודה ושומרון. כל בר דעת מבין כי מי שייסוג מהשטחים מפקיר את ביטחון המדינה ומביא "לגבולות אושוויץ" את חמאס, דאעש והמדינה האיסלאמית. הפלשתינים אומרים בגלוי שהמאבק הוא על גבולות 48', ולא על אלה של 67'.
אבו מאזן לא רלוונטי כבר שנים רבות. אין לו השפעה בשטח והוא יעשה כל מאמץ שלא לקיים בחירות, מתוך ידיעה שיפסיד לחמאס. השמאל הישראלי תלה תקוות גדולות במכחיש השואה ובחוסר היגיון קיומי טוען שכדאי להגיע להסכם עם אבו מאזן, בהתחשב באלטרנטיבה. יש רק בעיה אחת: ביום שבו יחתום אבו מאזן על הסכם - הוא יחוסל, ושום פלשתיני לא יכבד את ההסכם.
אשר על כן יש תבונה בהצעת שר הביטחון ליברמן לחפש ערוצים אלטרנטיביים לערוץ הכבוי המכונה אבו מאזן. יש מקום להידברות עם גורמים נוספים בשטח וכל מי שמכיר את יהודה ושומרון יודע שאין מדובר בישות פלשתינית מגובשת, שהרי מעולם לא היתה כזו, אלא בשבטים שמתחלקים על פי שיוך משפחתי, חמולתי וגיאוגרפי. כמו כן, יש חשיבות לעודד את הגורמים הרציונליים בקרב הפלשתינים ולהבהיר כי מי שיושיט אצבע לשלום יקבל בחזרה כף יד, ומי שפניו לטרור ולמלחמה יכיר את נחת הזרוע של כוחות הביטחון.
הפתרון לסביבה המסובכת שלנו לא יגיע מתוך קוקטיילים דיפלומטיים במסדרונות האו"ם או מחדרי השיש בבית הלבן. אם בכלל יש פתרון, דבר הדורש בדיקה, הוא יימצא מתוך החיים בשטח.
• • •
"המקל והגזר" של ליברמן
התוכנית: הגברת פעילות צה"ל באזורים שמהם יצאו פיגועים, והטבות לאזורים שקטים • וגם - מסלול "עוקף אבו מאזן": "נדבר עם מי שרוצים דו־קיום" // לילך שובל
שר הביטחון ליברמן הציג אתמול תוכנית "מקלות, מכות וגזרים", כלשונו, להתמודדות עם הטרור ביהודה ושומרון.
תכליתה של התוכנית, לדבריו, להמחיש לפלשתינים כי בכוונת ישראל להיטיב עם מי שאינו תומך בטרור, ולהכביד על מי שנוטל בו חלק. "הפלשתינים צריכים לדעת שכל מי שמוכן לדו־קיום ירוויח מזה, ומי שנוטל חלק בטרור - יפסיד", אמר שר הביטחון.
במסגרת המדיניות החדשה הציג ליברמן מפה שבה חולקו האזורים ביהודה ושומרון ב"מפת חום" - האזורים הבעייתיים יותר, שמהם יצאו מפגעים, נצבעו בצהוב ובאדום, ואילו האזורים השקטים יותר בגוני ירוק.
היישובים ה"ירוקים" יזכו להטבות אזרחיות וכלכליות הכוללות, בין השאר, שיפור משמעותי בתשתיות, הגדלת היתרי העבודה, שדרוג המעברים, קידום תוכניות מתאר ואף הקמת מגרשי כדורגל. בנוסף, הוחלט על הקמת בית חולים פלשתיני באזור בית סאחור. מנגד, היישובים בצבעים ה"חמים" יסבלו מהגברת פעילות כוחות צה"ל בשטחי A, הריסת בתי מחבלים, הגברת המעצרים, החרמת כספי טרור והגברת אכיפה על גניבת כלי רכב, ביטול אישורי VIP לבכירים השותפים להסתה, מערכה נגד גורמי ההסתה, הגברת בידוק כלי הרכב ועוד. מדובר בעיקר בחברון ובסביבותיה, למשל בני נעים, דורא, יטא ודהריה, מחנה הפליטים קלנדיה ואזורי בית לחם, מחנה הפליטים דהיישה, סעיר, בית סאחור, צוריף ועוד. עלות התוכנית החדשה נאמדת בכ־400 מיליון שקלים.
בנוסף, הודיע ליברמן גם על שורת צעדים שנועדו ליצור ערוץ תקשורת ישיר עם האוכלוסייה הפלשתינית במסלול "עוקף אבו מאזן". לשם כך הרכיבו במערכת הביטחון רשימה של אנשי אקדמיה, אנשי עסקים ואנשי כלכלה בעלי השפעה ברשות הפלשתינית, שאינם מזוהים עם הרשות או עם חמאס, כדי לייצר עימם קשר ישיר.
"המטרה היא שלא נצטרך מתווכים כדי לדבר עם מי שרוצה דו־קיום", אמר שר הביטחון. "כמו שאבו מאזן מנהל דיאלוג ישיר עם החברה הישראלית, אני רוצה לנהל דיאלוג ישיר עם החברה הפלשתינית. אבו מאזן הוא מכשול, שלא מסייע להסדר. אני רוצה לדבר עם מי שמוכן לדבר, על כלכלה וחברה. נגזר עלינו לחיות אחד לצד השני, צריך למצוא דרך לדבר".
את אותה תקשורת ישירה מתכוון ליברמן ליישם גם באמצעות אתר אינטרנט חדש בערבית, שאותו ינהל מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כאשר התוכנית היא להגיע ל־400 אלף משתמשים פלשתינים ביום באתר.
שר הביטחון התייחס גם לכך שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט מתנגד למדיניותו, שלפיה אין להחזיר לפלשתינים גופות של מבצעי פיגועים, וקבל על כך שמנדלבליט מסרב להגן על עמדתו זו בבג"ץ. "אמרתי שאני אלך בעצמי להגן על זה בבג"ץ", הודיע.
לילך שובל, כתבתנו לענייני צבאטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
