לא מוכנים למערכה הבאה: תמונה קשה וקודרת המציגה מחדלים חמורים בהתנהלות המדינה בהגנה וארגון האזרחים (העורף) בזמן מלחמה, עולה מדוח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא.
המבקר הקדים את פרסום הדוח ששמו ״ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה)" ויפרסמו בנפרד מדוח "צוק איתן", כפי שהיה מתוכנן.
הדוח בדק את הפעולות המשולבות שנוקטת מדינת ישראל להגנה על העורף האזרחי מפני ירי טילים ורקטות, מיגון, צופרים, תיאום בין הגופים והיערכות לפינוי המוני במידת הצורך.
המבקר קבע כי הדרג המדיני לא דואג לתיאום בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון הפנים, לרבות הסדרה של סמכויות השר לביטחון הפנים באירועי חירום שלגביהם לא חל חוק ההתגוננות האזרחית. לפי המבקר, לא הושלמה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון.
ליקויים במיגון ובהתראה
המבקר כתב בדוח כי נושא המיגון - מקלטים וממ"דים - לא נמצא ברמה הדרושה, שכן פתרון של תמ"א 38 נעשית רק באזורים חזקים, קרי במרכז - והפריפריה נשארת חשופה בחלקה הגדול.
״מיגון פיזי - חלק מאמצעי המיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות, בכלל זה ממ"דים (מרחב מוגן דירתי), מקלטים פרטיים משותפים ומקלטים ציבוריים, אינם כשירים״, כתב המבקר.
בית הרוס ביהוד מפגיעת טיל במהלך צוק איתן // צילום: גדעון מרקוביץ'
באשר למקלטים, נאמר שהגישה אל רבים מהם בעייתית. נמצא כי הנתונים שמציג פיקוד העורף בדבר שיעור האוכלוסייה הממוגנת, מוטים כלפי מעלה, דבר שיש בו כדי לפגוע בטיב ההחלטות שיקבלו צה"ל והדרג המדיני בעת לחימה ולפגוע בהיערכות הרשויות המקומיות לחירום.
המבקר בדק את נושא הצופרים ומערכת ההתרעה לתושבים. גם כאן, הדוח קשה: ״במועד סיום הביקורת, אוקטובר 2015, האמצעים הקיימים בידי חיל האוויר ופיקוד העורף אינם מספקים התרעה לכלל תושבי ישראל מפני חלק מסוגי האיומים המצויים בידי האויב. כבר בחודש מאי 2013 אישר רוה"מ נתניהו תקציב רב-שנתי לפיקוד העורף לצורך שדרוג של מערך ההתרעה. ההחלטה לא מומשה״.
עוד באתר:
פרופ' מהאונ' העברית סירב להתראיין לערוץ 7: "לא סובל מתנחלים"
תושבי עמונה: "ממשיכים את ההיערכות למאבק"
תוכנית פינוי כושלת
הפרק הייחודי בדוח, שלא עסק בו דוח מבקר קודם, קשור למציאות שנוצרה בשל איום מאות אלפי הטילים מכיוון החיזבאללה. במצב המיקלוט הקיים ואופי הלחימה, המדינה לוקחת בחשבון פינוי המוני של תושבים. אלא שההערכות לכך בחיתוליה. לפי המבקר, נכון לפברואר 2016, יותר משלוש שנים מאז קיבלה הממשלה את ההחלטה על תכנית "מלון אורחים" (פינוי המוני מאורגן של אוכלוסייה בשל סיכון המאיים עליה וקליטתה במקומות מוסדרים מראש), התברר כי היא אינה בת-ביצוע בשל אי-השלמת היערכותם של חלק ממשרדי הממשלה ושל צה"ל.
מבקר המדינה יוסף שפירא // צילום: דודי ועקנין
"יכולת ההגנה על תושבי הצפון בכלל ועל תושבי הערים בפרט מוגבלת מאוד, נוכח פערי המיגון הניכרים ויכולות הגילוי וההתרעה המצומצמות. למרות זאת, לא גיבשו צה"ל ומשרד הביטחון תכניות לפינוי אוכלוסייה, הכוללות את ערי הצפון, ולא התקיימו דיונים ברמת הדרג הצבאי או המדיני בנושא הפערים באמצעי ההגנה האזרחית והשלכותיהם על הגנת תושבי יישובי הצפון", נכתב בדוח.
מידע חלקי וחוסר תיאום בין משרדי
מבקר המדינה, השופט שפירא, מתריע על היעדר התיאום בין הגורמים העוסקים בנושא הטיפול בעורף. יתרה מכך, הוא מתריע כי למקבלי ההחלטות אין מידע מלא בנוגע למוכנות העורף. כאמור, פיקוד העורף מציג מידע חלקי על אודות פערי המיגון הקיימים. אין גורם המרכז מידע בדבר כשירות אמצעי ההגנה הקיימים להתמודדות עם כלל האיומים על העורף האזרחי, וסקירת המועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה בנושא העורף האזרחי המוצגת בפני הקבינט ״אינה משקפת נאמנה את מוכנות העורף לחירום״, כדברי המבקר.
לסיכום, קבע המבקר כי "פערים אלה פוגעים ביכולת התושבים להתגונן בעת לחימה, במיוחד ביישובי גבול הצפון. חלקם של ליקויים אלה נובע מהיעדר תיאום בין הגורמים השונים העוסקים בטיפול במוכנות העורף בחירום, ובהם משרד הביטחון, צה"ל והמטה לביטחון לאומי, וחלקם נובע מהיעדר בחינה מתכללת של רמת מוכנות העורף לחירום אל מול האיומים הניצבים בפניו. כל אלה יש בהם כדי לפגוע בהכנת העורף האזרחי לחירום".
עוד נכתב בדוח כי "אמנם קיים שיפור במוכנות העורף בשנים האחרונות ומאז מלחמת לבנון השנייה, אך הפערים שהתגלו מחייבים את הדרג המדיני, ובראש ובראשונה את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, לטפל בדחיפות בממצאים, ולגלות מעורבות רבה יותר בטיפול בפערים שהתגלו בדוח זה, כי בנפשנו הדבר".
תגובת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון: מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף, ואף השלימה את כתיבת תזכיר חוק "מוכנות המרחב האזרחי" (חוק העורף), המסדיר לראשונה את חלוקת התפקידים והמשימות בין הגורמים האחראים בחירום.
על אף שהליך הסדרת הסמכויות מול המשרד לביטחון פנים טרם הושלם בכתובים, הסדרה בין המשרדים קיימת בפועל. הביטוי הטוב ביותר לכך הינו גל השריפות האחרון, שבו למרות שהמשרד לא הוכרז כנושא באחריות הלאומית, רח"ל וכל משרדי הממשלה התייצבו כדי לסייע לו, וכוחות פיקוד העורף פעלו בתאום מלא עם משטרת ישראל. במקביל, רח"ל הפעילה את ועדת "מל"ח צפון", לסיוע לעיר חיפה וכל התהליכים פעלו כמצופה.
מאז סיום הביקורת לפני למעלה משנה, רח"ל אישרה בקבינט את תרחיש הייחוס החדש לעורף, שעל בסיסו נבנתה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף.
תכניות "מלונית" ו"מרחק בטוח" שגיבשו רח"ל וצה"ל/פקע"ר הן תכניות פינוי האוכלוסייה המפורטות, המתואמות והמדויקות ביותר, שהוכנו אי פעם, לטיפול באוכלוסייה מפונה, כמעט עד לרמת המשפחה הבודדת.
כל ישוב בגבול הצפון ובעוטף עזה יודע להיכן יתפנה בחירום, וכל משרד ממשלתי (בריאות, חינוך, רווחה, פנים ועוד) יודע מה תפקידו, והכין תכניות בהינתן החלטה על פינוי. התכניות האופרטיביות מתעדכנות אחת לכמה חודשים בהתאם לשינויים הדמוגרפיים בכל ישוב, בפיקוח של ועדת היגוי בין משרדית.
התגובה: נבנתה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף // צילום: גדעון מרקוביץ ודודי ועקנין
במקביל, עשו משרדי הממשלה בסיוע רח"ל קפיצת מדרגה משמעותית ביכולתן לממש את תכנית "מלון אורחים" לפינוי נרחב של אוכלוסייה במקרה של מלחמה ו/או אסון המוני.
בניגוד לנטען בביקורת, תכניות הפינוי השונות משלימות זו את זו ואף תורגלו כמה פעמים בשנתיים האחרונות: בתרגיל "נקודת מפנה 15", בשבוע החירום הלאומי שעסק כולו בסוגיית הפינוי, בתרגיל המטכ"לי ובתרגילים צבאיים נוספים.
באשר לסוגיית המתפנים עצמאית, התקיימו מספר דיונים בין-משרדיים, הוכנו מדרגים שונים לטיפול במתפנים, בהתאם לסוג מצב החירום והיקף המתפנים.
המודלים השונים הוצגו לקבינט / לדרג המדיני. במקביל, גובשו העקרונות לתכנית כוללת, לרבות הכנת פתרונות ארוכי טווח להתמודדות עם נזקי רעידות אדמה, ומשרדי הממשלה עוסקים בימים אלה בהכנת תכניות אופרטיביות לתרחישים אלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו