מה יקרה אם כדור הארץ יעצור?

כולנו יודעים שכדור הארץ הוא הסלע השלישי מהשמש, שהוא היחיד עד כה שידוע שמתקיימות עליו צורות חיים, ושחלקו הגדול מכוסה במים. אבל עולם הבית שלנו הוא בעצם בלרינה - צאצא של ענן גז ואבק שהחל להסתחרר לפני מיליארדי שנים.

למה בעצם כדור הארץ מסתובב ולאיזה כיוון?

אם היינו יכולים לעמוד בחלל, מול מערכת השמש, היינו רואים שכל כוכבי הלכת, למעט נוגה, מסתובבים על צירם נגד כיוון השעון. לכל אחד מהם יש זווית שונה ומהירות סיבוב שונה, אבל כולם מסתובבים על צירם ממערב למזרח, וכולם מקיפים את השמש על מישור אחד, שנקרא מישור המילקה.

 

צירוף מקרים? ממש לא. מערכת השמש שלנו, ואנחנו בתוכה, הייתה פעם ענן של גז ואבק. ככל הנראה פיצוץ של סופרנובה סמוכה גרם לענן שלנו לקרוס לתוך עצמו כבידתית, קריסה שהולידה את השמש ואת כוכבי הלכת. כוכבי הלכת (וגם השמש, אגב) מסתובבים באותו כיוון, פשוט כי זה היה סך כל התנע הזוויתי של כל החלקיקים השונים בענן הקדום. למעשה, ניתן לומר שכדור הארץ מסתובב באותו כיוון  - עוד לפני שנולד.

 

כדור הארץ שלנו "לוקח את הסיבוב" ב-1,674 קמ"ש בקו המשווה, וזה חשוב: שכן מהירות הסיבוב של כדור הארץ מאפשרת לנו ליהנות מחילופי יום ולילה מהירים יחסית, וכתוצאה מכך גם מטמפרטורות נוחות. הסיבוב גם יוצר את השדה המגנטי של הפלנטה שלנו, המגן עלינו מפני קרינת השמש.
 

מה היה קורה אם כדור הארץ פתאום היה נעצר?

קודם כל, כל דבר שלא יהיה מחובר היטב לקרקע, כמו בני אדם, למשל, ימשיך לנוע במהירות עד שיפגע במשהו, כמו בני אדם אחרים, נניח. במילים אחרות: אתם פשוט תעופו באוויר במהירויות על-קוליות. מי מאיתנו שיעמוד בסמוך לקו המשווה יעוף במהירות של 1,674 קמ"ש, ואילו אצלנו בישראל, הרחוקה מעט מקו המשווה, מהירות התעופה תהיה 1,435 קמ"ש - עדיין לא נעים. אלו מאתנו שיימצאו במטוסים ברגע העצירה יחוו כיסי אוויר מדהימים אבל לא ימותו במקום, שכן לאטמוספרה ייקח יותר זמן להאט מאשר לגופים אחידים ומוצקים.

 

אם התמזל מזלנו לעמוד על אחד הקטבים בדיוק ברגע העצירה, היינו ניצלים. אולי. שכן מהירות הסיבוב בהם עומדת על 0 קמ"ש. אבל לא בטוח שהיינו מרגישים בני מזל ברגעים שאחרי: משבי רוחות עוצמתיים ומהירים צפויים לשטח את כל מה שנשאר עומד, בליווי סופות שלא נראו כמותן, שהשילוב ביניהם ייצור שרפות ענק. ואם זה לא אפוקליפטי מספיק עבורכם, תוסיפו למשוואה גם גלי צונאמי, שאולי יכבו חלק מהשרפות אבל לא יעזרו בדיוק לשמור על החיים כאן.

 

אה, וזוכרים שהסיבוב של כדור הארץ יוצר את השדה המגנטי שמגן עלינו מהקרינה? ובכן, כשהשדה המגנטי יעלם’ ייכנסו לעולם שלנו חלקיקים טעונים מהשמש, שיהרגו את מי שיישאר חי. ולפחות לחלקם יהיה להם המון זמן להיצלות בשמש, שכן יממה תארך, ובכן, 365 ימים.

 

ואנחנו לא רוצים לבאס או משהו - אבל מדידות מראות שכדור הארץ באמת מאט את הסיבוב שלו.

 

למה כדור הארץ מאט, והאם בסופו של דבר עלול לעצור?

את האצבע המאשימה צריך להפנות אל הירח, שאם נרצה לתאר את מערכת היחסים של כדור הארץ איתו הסטטוס יהיה "זה מסובך". הירח מושך את כדור הארץ לכיוונו, אך לא באופן אחיד - הצד שפונה אליו נמשך קצת  יותר.

 

המשיכה הא-סימטרית הזו הופכת את הכדור שלנו לאליפטי או סגלגל, בעברית. אז נכון, השינוי לא מורגש מספיק ביבשה, אבל מורגש היטב בים, והשפעתו נקראת גאות ושפל. אבל כדור הארץ שלנו לא פראייר: אותה בליטת גאות גם מושכת את הירח ומאיצה את מסלולו.

 

ומאחר שאין ארוחות חינם בפיזיקה, האצת מסלול הירח פירושה האטת סיבוב כדור הארץ. חשבו, למשל, על שני רקדנים על הקרח: שניהם מסתובבים סביב עצמם, כשאחד מהם גדול ומהיר יותר מחברו. אם בכל סיבוב הרקדן האיטי יותר ייתן מכה לרקדן המהיר יותר, הוא "יגנוב" ממנו אנרגיה, יאיץ את עצמו ויאט את חברו. בתרחיש הזה, בעוד 140 מיליון שנה, יממה בכדור הארץ תארך 25 שעות.

 

הירח לא מספיק כדי לעצור את סביב כדור הארץ לגמרי, אבל בעוד כ-50 מיליארד שנה יממה תארך 27 ימים, כלומר חודש והירח יהיה "תלוי" רק מעל נקודה אחת בכדור הארץ. מצד שני, השמש שלנו תבלע גם את הארץ וגם את הירח הרבה קודם לכן - אז אין סיבה להיבהל...

 

רוצים לדעת איך נוצר כדור הארץ, האם קיימים כוכבי לכת דומים לשלנו, ומה הסיכוי למצוא אותם אי פעם? כל התשובות מחכות לכם באתר סוכנות החלל הישראלית.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו