ביום בהיר אחד לקראת סוף האביב, לעיתים אחרי גשם קיצי, מיליוני זכרים ונקבות המיועדות להיות מלכות נמלים, פורחים מקיני הנמלים לשמיים במעוף מרשים שמכסה בבת אחת שטחים ענקיים. הנסיכים והנסיכות האלו מכסים עצים, מכוניות, מרפסות וככלל ממלאים את האוויר באווירה חגיגית וקצת מעיקה ויוצאת דופן של נמלים מעופפות. המופע הזה, שמתחולל בתאי שטח גדולים בבת אחת ממאות קיני נמלים נתפס ונקרא במקומות רבים 'מטס יום הנמלה' אלא שבפועל בדיקה מעמיקה תראה שבדרך כלל ישנם מספר מטסים ולא בכל הארץ האירוע מתחולל דווקא ביום אחד.
עם זאת עולה השאלה מה מתרחש כאן? מדוע הנמלים בבת אחת דוחפות אל מחוץ לכלל הקינים באזור את כל הנסיכות והזכרים למעוף הזה? הסיבה המרכזית לכך היא מגוון ביולוגי ושרידה כפי שמסביר חבר האקדמיה המלכותית הבריטית למדעים אדם הארט מאוניברסיטת גלוסטר.
"המטרה היא שנסיכות יזדווגו עם נסיכים מקן אחר, וכך הקינים הבאים יהיו מגוונים מבחינה ביולוגית. זו אחת הסיבות המרכזיות שבבת אחת יש דחף וגירוש החוצה של כל הזכרים והמלכות הפוטנציאליות לעתיד. ההזדווגות מתחוללת באוויר והנסיכות מגביהות עוף, כדי שהזכרים החזקים ביותר והמסוגלים לעוף גבוה יותר יצליחו להגיע אליהם וכך גנים חזקים יעברו לדור הבא.
נמלים מעופפות על הדשא של ווימבלדון // צילום: רויטרס
מעבר לכך יש לנמלים המון טורפים בטבע, והסיכוי של כל מלכה לחיות הוא נמוך. לכן יש כאן אפקט של המאסה. מהמיליונים שיצאו בבת אחת ישרדו רבים ומהם יקימו קינים כמה שיותר כשגם אז רוב הקינים ינטשו או שהמלכה תמות אבל חלק ישרדו והקיום של המין יימשך".
מלכת נמלים יכולה להאריך ימים ולחיות כ-20 שנה כשבכך היא למעשה אחד החרקים מאריכי החיים ביותר בטבע. זאת ביחס לפועלות שחיות רק מספר חודשים. המלכות משתדלות להזדווג במעוף הכלולות שלהם עם מספר גדול ככל האפשר של זכרים, והן שומרות את תאי הזרע שלהם בתוך הגוף כדי להטיל אחר כך פועלות ממגוון גנטי רחב ככל שניתן.
בנוסף המלכה מטילה ביצים לא מופרות, מהן יוצאים הזכרים. לקראת עונת מעוף הכלולות המלכה גם מטילה ביצים מהם יצאו ה-"נסיכות", דור ההמשך, שברבות הימים יצאו גם הן במעוף מהקן. יש לציין כי אצל רוב סוגי הנמלים, המלכות הצעירות הן שעוזבות את הקן ולא מגרשות את המלכה המבוגרת, וזאת בניגוד לדבורים בהן בדרך כלל מלכה צעירה מגרשת עם מספר פועלות את המלכה המבוגרת יותר ש-"יוצאת לגלות", וצריכה לבנות לעצמה כוורת חדשה.
עוד חדשות מדע מעניינות בערוץ הטלגרם שלנו. הצטרפו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו