שלשום, ה-27 בספטמבר 2018, חגגה גוגל את יום הולדתה העשרים.
למעשה ההתאגדות של החברה הייתה קודם לכן, ב-4 בספטמבר, אלא שבחברה בחרו לציין את יום הולדתם היום, כשלושה שבועות אחרי, בתאריך פתיחת המשרדים, מין פריבילגיה שיש ליצורים שאינם בני אנוש החוגגים יום הולדת...
אלא שההיסטוריה של גוגל מתחילה הרבה קודם לכן. בשנת 1996 שני דוקטורנטים למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, סרגיין ברין ולארי פייג', בפרויקט מחקר על בניית מנוע חיפוש חדש עבור רשת האינטרנט. הם הציגו למנחה שלהם רעיון, ומשם העסק החל להתגלגל.
סרגיי ברין (מימין) ולארי פייג', במשרדי גוגל ב-2004 // צילום: AP
ההתחלה: מנוע חיפוש חדש
מלכתחילה את עיקר פריצתה לשוק חייבת החברה למנוע החיפוש החדש והמתוחכם שעומד ביסודה. עיקר ההבדל של מנוע החיפוש שעיצבו מייסדי החברה מהמנועים בשוק שפעלו קודם היה בכך שהתוצאות הניתנות לכל שאילתה מדורגות על פי כמות הפעמים שעמודים מקושרים לתוצאה ובחזרה לכל אתר. חשיבותו של כל אתר ובמילא סדר הקדימה בתוצאות שלו נקבעת לפי חשיבותו של האתר והרלוונטיות שלו לגולש. כך ניתן לדרג באמת את השפעתו של כל אתר ברשת ואת החשיבות שלו בצורה יותר מדויקת ואמינה. המנגנון הזה נקרא PageRank, והוא ה-"רוטב הסודי" שבבסיס המוצר הראשון והעיקרי של גוגל, אם כי לאורך השנים הוא השתכלל וכיום הנוסחה של PageRank מכילה מאות משתנים המשוקללים לכדי תוצאות הנמסרות לגולשים, וגם יצר ענף מקצועי חדש – שירותי SEO, שהם ראשי תיבות באנגלית של "מיטוב (תוצאות) במנועי חיפוש".
מה שתרם לצמיחתה המהירה של גוגל היה הכנסות מפרסום ברשת, שבואכה תחילת שנות ה-2000 וימי הבועה העליזים, היה אחד התחומים המכניסים ביותר. גוגל מכרה פרסומות טקסט שהוצגו לצד תוצאות החיפוש, במערכת שנקראת AdWords, ובמודל שנקרא Pay Per Click, שבו המפרסם משלם רק על הקלקות בפועל על המודעה שלו. היא לא הייתה היחידה בתחום, אבל בזכות הצמיחה של מנוע החיפוש, ומיטוב של התוצאות, בין השאר ברכישת חברה ישראלית בשם "אפלייד סמנטיקס", הצליחה גוגל להשתלט על מרבית שוק הפרסום המקוון, כך לקראת סופו של העשור הראשון של שנות האלפיים, גוגל כבר שלטה ללא מיצרין בשוק הפרסום המקוון, תוך שהיא מניבה הכנסות של מיליארדי דולרים.
גירסה ראשונית של מנוע החיפוש מתחילת הדרך // צילום: EPA
גוגל בכל מקום
במקביל לביסוס מנוע החיפוש שלה, גוגל, ששמה לעצמה למטרה "לארגן את כל הידע האנושי", החלה להתרחב לכמה וכמה תחומים משלימים: ניהול תמונות, מסמכים, דואר אלקטרוני, בלוגים, תכני וידאו ומכשירי מידע ניידים, מה שאנחנו מכירים יותר כ... סמארטפונים.
כדי להתרחב אל כל התחומים האלו ולהיות רלוונטית בשווקים השונים בצעה החברה שורה של רכישות של חברות וחברות הזנק לאורך השנים, כשהיא "זוללת" חברות לקרבה. ביוני 2004 רכשה החברה את Picasa, תוכנה לניהול תמונות דיגיטליות שלימים הפכה להיות Google Images, ביולי 2005 רכשה גוגל את חברת ההזנק אנדרואיד, ובראשה אנדי רובין ששמה לעצמה לפתח מערכת הפעלה חדשה לטלפונים חכמים, ותחת קורת הגג של גוגל הפכה להיות מערכת ההפעלה להתקנים ניידים הפופולרית ביותר בעולם, עם שלוחות לטלוויזיה, לרכב, לשעונים חכמים, אינטרנט של החפצים ומה לא. באוקטובר 2006 גוגל רכשה את YouTube, שהיה מהאתרים הראשונים לשיתוף ווידאו של גולשים ברשת, מתוך הבנה של הפוטנציאל האדיר שטמון בפלטפורמה. יוטיוב צמחה לצד גוגל ובחסותה, וכיום יוטיוב היא לא רק המדיום החברתי המועדף על בני נוער, אלא גם מקור הכנסה חשוב ואדיר לחברת האם (שגם שם היו שינויים, ראו בהמשך).
ב-1 באפריל 2004 הציגה גוגל את Gmail, וזו ממש לא הייתה מתיחה: תיבת דואר בגודל של 1 גיגהבייט, שאז נחשב לנפח אחסון חסר תקדים, יכולות חיפוש מתקדמות בתוך המייל ועוד, הפכו עד מהרה את שירות הדואר שהחל את דרכו עם כניסה למוזמנים בלבד (הו, כמה רדפנו אחרי המיוחסים שיכלו לחלק הזמנות לג'ימייל!), לשירות הדואר הפופולרי והעוצמתי יותר בעולם.
גירסת בטא ראשונית של הדפדפן כרום, כולל קישורים לשירותי גוגל השונים כמו אורקוט, בלוגר ואחרים מדף הפתיחה // צילום: EPA
כמות המוצרים והפלטפורמות שגוגל פיתחו, קנו או יצרו לאורך השנים היא עצומה, ואם נצטרך לפרט את כולם, נזדקק לכתבה שלמה נפרדת. נזכיר רק כמה חשובים: Google Docs שמתחרה בהצלחה וישירות באופיס של מיקרוסופט, ושבר את ההגמוניה של מיקרוסופט כתקן דה-פקטו למסמכים, פלטפורמת Blogger שלא הייתה כל כך פופולרית כאן בארץ, אבל היא מארחת מיליוני בלוגים עד עצם היום הזה, שירות Google News לחיפוש חדשות ברשת, שירות סריקת הספרים השנוי במחלוקת אך המצליח Google Books, שירות המפות ואיך אפשר בלי הנקודה הישראלית – ווייז, שנרכשה על ידי גוגל ב-2013. עוד נזכיר את ChromeOS, שהיא מערכת הפעלה פשוטה למחשבים שנמכרת היטב ואת אחיה שהולך איתה יד ביד, ויש סיכוי לא רע שעל גבו אתם קוראים כתבה זו – הדפדפן גוגל Chrome.
ונזכיר רק במשפט שלגוגל, במיוחד בשנותיה הראשונות, היו המון יוזמות הרפתקניות שחלקן הולידו מוצרים נפלאים, שגוגל מסיבות שונות החליטה להוריד את הגרזן על ראשם, גם כשהיה מדובר בחברות שנרכשו. גוגל לא היססה להרוג מוצרים, גם מצליחים ובטח שפחות מצליחים, שלא השתלבו בחזון שלה: Google Notebook, Google Reader ו-Google Answers הם רק שלושה שמות מתוך רשימה ארוכה, הרשת תיקום דמם.
כך או כך, המסע של גוגל "לארגן את כל הידע האנושי" נראה שנוחל בינתיים, הצלחה חסרת תקדים.
אנדרואיד בכל מקום // צילום: גוגל
החלום האנדרואידי
הרומן של גוגל עם עולם המחשוב הנייד החל עוד אי שם בשנת 2005, כאשר החברה רוכשת הזנק צעיר בשם "אנדרואיד" ששם לעצמו למטרה לפתח מערכת הפעלה פתוחה לסמארטפונים, וצובר תאוצה עם צאתו של ה-G1 ב-2008, כשנה לאחר צאתו של האייפון הראשון לשוק - ומה שהיה הטלפון המסחרי הראשון שמבוסס על אנדרואיד שיצרה בשעתו HTC. מאז, אנדרואיד, בדילוגים אדירים מגירסה לגירסה כאשר גוגל מוציאה עדכונים ראשיים מדי כל כמה חודשים תפסה תאוצה אדירה והיא כיום מערכת ההפעלה הניידת הפופולרית ביותר בעולם, שבה משתמשות רוב יצרניות הסמארטפונים בעולם, עם למעלה משני מיליארד מכשירים פעילים. כולם אגב, עמוסים ומוטענים כברירת מחדל בשירותים של גוגל, מה שיצר לחברה עוד בסיס כוח עצום. סליחה, אפל.
גוגל גם פלירטטה לאורך השנים עם חומרה לסמארטפונים, ולא רק צד התוכנה. לאורך השנים היו לנו את סדרת מכשירי ה-"נקסוס", מכשירים עם גירסת אנדרואיד "נקיה" שיוצרו כל פעם בידי יצרנית אחרת, רכישתה של חטיבת הטלפונים הניידים של מוטורולה ב-2011 לרומן די קצר בסך הכל, שהסתיים ב-2014 עם מכירתה של החברה לענקית המחשוב לנובו, ורכישת פעילות הסמארטפונים של HTC, בסוג של סגירת מעגל מה-G1, בדיוק לפני שנה השבוע. הדור השלישי של הסמארטפונים מבית גוגל, הפיקסל 3, צפוי להיות מוכרז באירוע מוצרי החומרה של גוגל בעוד פחות משבועיים.
מגוון מוצרי החומרה של גוגל: סמארטפונים, סייען חכם, משקפי מציאות מדומה ומה לא // צילום: גוגל
הכישלון החברתי
מי זוכר את Orkut? שיקום. Orkut הייתה הניסיון הראשון של גוגל בתחום הרשתות החברתיות עוד ב-2004, אולי התחום היחיד שבו היא נכשלה שוב, ושוב ושוב, תוך שהיא סופגת מפלה ניצחת מצדה של פייסבוק. אורקוט הייתה פיתוח של מהנדס בגוגל, וגם נקראה על שמו. היא הייתה רשת חברתית לא רעה בכלל, עם פופולריות במדינות כמו דרום אמריקה, אבל ב-2014 גוגל החליטה לסגור אותה.
ב-2005, רכשה גוגל מוצר חברתי מבוסס מיקום בשם "דודג'בול". הרעיון היה עם פוטנציאל עצום – הוא הציע לאנשים להתחבר לאנשים אחרים לפי המיקום שלהם. הרעיון בסופו של דבר אומץ והוטמע בידי שירותים כמו Foursquare (שבין מייסדיו היה אחד מהיוצרים של דודג'בול), אבל בשעתו, העולם עדיין לא היה מוכן לשירותים כאלה, וגוגל סגרה אותו ב-2009.
ג'איקו היה שירות כמו טוויטר, שנוצר בידי חבורה של פינים (מפינלנד!) ונמכר לגוגל ב-2007. גוגל הרגה אותו אחרי שנתיים. אגב, אם גוגל הייתה רוכשת את טוויטר, כנראה שהיא הייתה זוכה לגורל דומה.
רוצים לשמוע ראשונים על עוד כתבות מעמיקות כמו זו? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ב-2009, גוגל עושה את הניסיון השני תחת קורת הגג שלה בתקשורת חברתית עם מוצר שנקרא Google Wave. אבל Wave היה מוצר מוזר. הוא היה בליל של דואר אלקטרוני, הודעות מיידיות, שיתוף תמונות ועבודה קבוצתית. כמו הניסיונות שקדמו לו, לגוגל פשוט לא הייתה סבלנות והחברה איבדה עניין במוצר מהר מאוד, ורק חודשיים וחצי אחרי השחרור שלו לציבור, גוגל הודיעה שהיא זונחת אותו.
ב-2010, היה הניסיון הגדול הבא, שנקרא Buzz. היה מדובר בשירות מסרים קצרים וסטטוסים ששולב ישירות לתוך ג'ימייל. Buzz הביא לגוגל בעיקר צרות, כי הוא שינה הגדרות של משתמשים בג'ימייל, נכפה עליהם וחשף מידע שהמשתמשים לא התכוונו לחשוף. זה הסתיים בקנס של נציבות התקשורת הפדרלית. הסיבות לכישלון: טוויטר היה כבר אז שירות משוכלל וטוב יותר למטרה הזו, ולאנשים לא תמיד הייתה כוונה או חשק לנהל פעילות תקשורת חברתית עם אנשי הקשר שלהם מתיבת הדואר האלקטרוני.
הניסיון האחרון, ושעדיין עמנו, לפחות בינתיים, הוא גוגל פלוס שהושק ביוני 2011, וגם הוא לא בדיוק הצלחה מסחררת. גם אותו גוגל דחפה בכוח בגרונם של משתמשים בשירותים אחרים בכך שיצרה להם עמוד גוגל פלוס בעל כורחם, וגוגל פלוס הוא החיקוי הכי קרוב לפייסבוק שהחברה עשתה עד היום, כשהוא מאפשר לשתף עם חבריכם קישורים, תמונות, סרטונים ומה לא. ברם, גם גוגל פלוס נחשב לעיר רפאים לעומת פייסבוק השוקקת חיים.
לא נורא גוגל, לא חייבים להצליח בהכל.
מחקר ובינה
כחברה שהוקמה על ידי שני מדענים, הרומן של גוגל עם מדע ומחקר בסיסי, הוא ארוך שנים. האגף הכי סודי במטה החברה שבדרך אמפיתאטר 1600 במאונטיין ויוו, קליפורניה היה לאורך שנים "מעבדות X" – זרוע הפיתוח של גוגל, שם עבדו ועובדים על פיתוחים החל מכפית שיכולה לסייע לחולי פרקינסון, חיישנים זעירים שיכולים לגלות סרטן ישירות בזרם הדם, בלונים שיספקו אינטרנט לכל העולם ומעיל ג'ינס שהוא גם ממשק מגע, ניסויי חלל וכל תחום מדעי שאתם רק יכולים לחשוב עליו.
כיום, במסגרת הארגון מחדש שעברה החברה, "מעבדות X" פורקו ואורגנו מחדש כמספר חברות אחיות (ביניהן גם waymo, חברת הרכב האוטונומי שיצאה מבטנה של גוגל), שכולן תחת חברת אחזקות אחת בשם אלפאבית, שבראשה עומדים מייסדי גוגל המקוריים, פייג' וברין.
גוגל עצמה, החברה שמאחורי כל המוצרים הצרכניים כיום של הקבוצה כמו מנוע החיפוש, אנדרואיד, שירות הפרסום המניב ועד למוצרי בית חכם, גם היא בבעלות מלאה של אלפאבית, אבל כיום יש לה מנכ"ל משלה, סאנדר פיצ'אי – בגלגולו הקודם ראש חטיבת המוצרים של החברה.
ואם במוצרי בית חכם עסקינן, בואו נדבר על אינטליגנציה מלאכותית, אולי התחום שגוגל הכי מושקעת בו כיום.
ב-2014, הם קנו את ההזנק DeepMind, תמורת 400 מיליון דולר. מאז גוגל גם הקימה יחידת בינה מלאכותית ייעודית, והפכה את המסדת שלה לתחום TensorFlow, לפתוחה וזמינה למפתחים, ואילו ב-2017, גוגל פתחה בפרויקט בשם PAIR, שנועד לבדוק את האינטראקציה בין בני אדם ובינה מלאכותית.
מבחינת גוגל, השקעה בבינה מלאכותית היא השקעה עסקית נכונה: בינה מלאכותית מאפשרת לה לספק לנו תוצאות חיפוש יותר מדויקות, לשפר את היכולות של גוגל הום, הסייען הדיגיטלי הביתי שלה, לזהות יותר טוב עצמים בתמונות ולספק עוד שירותים יותר חכמים. ברם, הצד האפל של המשוואה הזו, הוא שהבינה המלאכותית גם יכולה להצליב טוב וחכם יותר את כל המידע שגוגל אוגרת עלינו אצלה, ולתת גם למפרסמים תוצאות הרבה, הרבה, יותר מדוייקות, על חשבון הפרטיות שלנו.
סאנדר פיצ'אי, אמר בסוף 2017 כי הרחבת יכולות החיפוש תוך הישענות על בינה מלאכותית יהיו הפעילויות המרכזיות של החברה גם בעתיד. "הרבה השתנה, אבל המשימה שלנו - לארגן את המידע של העולם ולהפוך אותו לזמין ובעל תועלת באופן אוניברסלי - נשארה המצפן הטוב ביותר שלנו לעשר השנים הבאות".
ימשיכו להתמקד בבינה מלאכותית. סאנדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל // צילום: AP
אז למה לי פוליטיקה עכשיו?
גוגל של היום, עשרים שנה אחר כך, היא מעצמה, ומחזיקה בידיה כוח השפעתי דומה לזה של מדינת לאום סוברינית. עם כוח גדול באה גם אחריות גדולה, כמו שלימד אותנו ספיידרמן, אבל לא בטוח שגוגל בשלה או מוכנה ליישם את הכוח הזה בצורה אחראית. בתחילה זה היה שמיטת המוטו "אל תעשה רע" שהנחה אותה בכל שנותיה הראשונות, אבל ההתפתחויות של השנה וחצי האחרונות, הן המדאיגות באמת.
בין השנים 2006-10 פעלה בסין גוגל בצורה מצונזרת ואפשרה לציבור סיני ענק להיחשף לתכנים מאושרים של הממשלה. אולם אז התברר כי הממשל הסיני החליט לחדור לדואר האישי של הלקוחות כדי לדלות מידע על מתנגדי משטר, בעקבות זאת נוצר משבר בין גוגל והממשלה הסינית, וגוגל עזבה את סין. אלא שכיון שמדובר בשוק ענקי של למעלה ממיליארד לקוחות אפשריים, וגוגל עושה לאחרונה רעשים שהיא חוזרת לסין, תוך שהיא נכנעת למגבלות של הצנזורה הסינית המחמירה. כוונות אלה סיבכו אותה עם ביקורת קשה מצד הממשל האמריקני ונבחרי ציבור שרוצים לדעת בדיוק מה גוגל מוכנה לעשות תמורת אישור פעולה בסין.
משרדי גוגל בסין, בשעתו // צילום: רויטרס
וזה לא המשבר הפוליטי-מוסרי היחיד שמתרחש. השנה התחולל בחברה משבר שהוביל לביטול הסכם עם הפנטגון האמריקני סביב פרויקט שנקרא מייבן. היה מדובר בפרויקט בינה מלאכותית שמנתח צילומים מרחפנים, ונועד לשרת את משרד ההגנה, אבל גם מתקשר בהכרח לפעילות השנויה במחלוקת של חיסול יעדים באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. עובדי גוגל עצמם הרימו קול צעקה, והחברה נאלצה לסגת בה מהפרויקט.
וסין היא לא הדבר היחיד שמעורר תרעומת על גוגל בגבעת הקפיטול. לא רק שמחוקקים רפובליקנים וגורמים שמרניים טוענים להטיית תוצאות במנוע החיפוש משיקולים פוליטיים (כמובן, נגדם), אלא גם פרסמו קטע מוקלט מתוך שיחה שבועית של הנהגת גוגל לאחר בחירתו של טראמפ, ובה הביעו חלק מהבכירים רגשות שליליים כלפי כהונתו של הנשיא. בשעה שהדבר הוא מובן וטבעי שבני אדם יביעו את חששותיהם כאשר נבחר מועמד שאינו שותף לדעותיהם הפוליטיות, שמרנים מיהרו למסגר את האמירות הללו כביקורת על טראמפ.
עוד הוסיפה שמן למדורה העובדה שסאנדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, בחר שלא להופיע לעדות בפני ועדת המודיעין של הסנאט בדבר מוערבות של גורמים רוסים בבחירות של 2016, עדות שבה כן הופיעו סמנכ"לית התפעול של פייסבוק שריל סנדברג (ויד ימינו החזקה של מארק צוקרברג), וג'ק דורסי, מנכ"ל וממייסדי טוויטר. ואילו הכיסא הריק של גוגל בלט באולם.
הגיע הזמן למלא את הכיסא. המושב הריק של גוגל בעת הדיון בוועדת המודיעין בסנאט // צילום: AP
אחרית דבר
בין אם תרצה או לא תרצה, גוגל היא כיום אחד מהכוחות המשפיעים ביותר בעולם, ועכשיו כשהיא נכנסת לעולם המבוגרים, בשנים הקרובות, גוגל ומנהיגיה יצטרכו לעשות כמה בחירות קשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
