עם המעבר לשעון קיץ, השמחה מציפה – וגם באסה קלה מהבוקר שבו נאבד שעת שינה. אבל זה לא כל הסיפור. מחקרים הראו כי בניגוד לדעה הרווחת, ההסתגלות לשינוי השעה אינה מיידית ועלולה להימשך בין כמה ימים לשבועיים. בזמן הזה, ההשפעות על הגוף אינן מבוטלות.
כך למשל, נצפתה עלייה של 29% בשכיחות התקפי לב בארבעת ימי העבודה הראשונים אחרי המעבר לשעון קיץ, וכן עלייה משמעותית בתאונות דרכים למשך עד שבועיים לאחר השינוי. מחקרים הצביעו גם על ירידה בערנות ובתפקוד קוגניטיבי, הארכת זמן התגובה, עייפות מוגברת במהלך היום ואפילו ירידה בתוצאות מבחנים אקדמיים. הפרעות בשינה והפחתת איכות ומשך השינה הן תופעות נפוצות אחרות בתקופת ההסתגלות. כל זאת בגלל הפער הפתאומי שנוצר בין השעון החיצוני והשעון הצירקאדי המרכזי במוח (שעון ביולוגי).
פרופ׳ ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטת חיפה, מסביר כי "בשנים האחרונות מצטברות עדויות ממחקרים מדעיים רבים המצביעות על סיכונים בריאותיים רבים הכרוכים בהזזת השעון השנתית. הבעיה המיידית במעבר לשעון קיץ נובעת מהתקצרות משך השינה ביום המעבר. ההפסד של שעת שינה אחת אולי נראה שולי, אבל בארה"ב ובאירופה נרשמת עלייה דרמטית בתמותה למחרת המעבר לשעון הקיץ.
"בטווח הארוך, המעבר לשעון קיץ גורם להתקצרות של משך השינה בכ-20 דקות, בגלל החשיפה המוגברת לאור בשעות הלילה. שני הגורמים העיקריים התורמים לעלייה בתמותה הם התקפי לב ותאונות דרכים, שנגרמות בגלל המחסור בשינה".
למה חלק מאיתנו סובלים יותר משינויי השעון?
מחקר מאוניברסיטת איינדהובן בהולנד מציע פתרונות מדעיים פשוטים שיכולים לעזור לגופנו להסתגל מהר יותר. החוקרים השתמשו במודל מתמטי מתקדם של השעון הצירקאדי (הביולוגי) האנושי כדי לחזות כיצד חשיפה לאור משפיעה על יכולת ההסתגלות שלנו לשינוי השעה.
על פי המודל, ההסתגלות למעבר לשעון חורף מהירה יותר באופן כללי מאשר ההסתגלות למעבר לשעון קיץ. תחת תנאי תאורה משרדית רגילה, ההסתגלות לשעון קיץ אורכת בממוצע 9.8 ימים, לעומת 6.5 ימים במעבר לשעון חורף.
אחד הממצאים המעניינים ביותר במחקר הוא ההבדל המשמעותי בין אנשים בקצב ההסתגלות לשינויי השעון. לפי המחקר, אנשים עם נטייה לערנות מאוחרת בערב ("ציפורי לילה" או בעלי כרונוטיפ מאוחר) זקוקים לזמן ארוך יותר כדי להסתגל לשינויי השעון בהשוואה לאנשים הנוטים לקום מוקדם בבוקר (בעלי כרונוטיפ מוקדם).
כרונוטיפ הוא ההעדפה הטבעית של אדם לפעילות ושינה בשעות מסוימות ביממה. זהו מאפיין ביולוגי הקשור למחזור השעון הפנימי בגוף, והוא נקבע בחלקו על ידי גנטיקה. האנשים עם כרונוטיפ מוקדם מרגישים ערניים בשעות הבוקר המוקדמות ועייפים בערב, בעוד בעלי כרונוטיפ מאוחר מתקשים לקום בבוקר אך נשארים ערניים עד שעות מאוחרות בלילה.
החוקרים זיהו דרכים יעילות להאצת תהליך ההסתגלות:
- בזמן המעבר לשעון קיץ: הליכת בוקר של 30 דקות בחוץ באור בהיר, כשעה לאחר ההתעוררות, יכולה לקצר את זמן ההסתגלות הממוצע מ-9.8 ימים ל-4.6 ימים.
- בזמן המעבר לשעון חורף: הליכה של 30 דקות באור יום בערב (למשל, אחרי העבודה) יכולה לקצר את זמן ההסתגלות הממוצע מ-6.5 ימים ל-3.0 ימים.
- חלופה נוספת למעבר לשעון חורף: הרכבת משקפי שמש במשך השעתיים הראשונות לאחר ההתעוררות יכולה גם היא לקצר את זמן ההסתגלות ל-3.1 ימים בממוצע.
- הגברת עוצמת האור במהלך היום: חשיפה לאור חזק יותר במהלך היום (למשל על ידי ישיבה ליד חלון או יציאה החוצה) יכולה לעזור להסתגל מהר יותר הן למעבר לשעון קיץ והן למעבר לשעון חורף, ולהפחית את ההבדלים האישיים בקצב ההסתגלות.
החוקרים מציינים כי "ההפרעה הזמנית בשעון הביולוגי שנגרמת משינויי שעון קיץ וחורף משפיעה על ביצועים, שינה, בריאות ורווחה. חשיפה לאור היא הגירוי הסביבתי החשוב ביותר להתגבר על חוסר ההתאמה הזה ולקבע מחדש את הקצב הצירקאדי הפנימי לשינוי של שעה אחת בשעונים הביולוגיים שלנו."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו