זהירות, חללית לפניך! מנהלי תעשיית שיגורי החלל בארה"ב מתריעים כי מתקני השיגור המרכזיים של המעצמה עלולים בקרוב להגיע לקצה גבול היכולת, מה שיפגע בתחרותיות האמריקנית בסקטור החלל המתרחב במהירות. ההזהרה הושמעה בפאנל בכירים שכלל את מנהלי החברות המובילות בתחום - בלו אוריג'ין (Blue Origin), SpaceX ו-United Launch Alliance.
"אני לא חושב שאנשים מבינים כמה רקטות ישוגרו בעוד חמש או שמונה שנים מעכשיו", הדגיש דייב לימפ, מנכ"ל בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, בכנס שנערך בקולורדו בתחילת מרץ. "אני מדמיין עולם בעתיד הלא רחוק שבו יש שיגורים מרובים בכל יום, ואנחנו פשוט לא מתכננים לעולם הזה".
הבכירים הסכימו כי מתקני השיגור הממשלתיים בקייפ קנוורל, פלורידה ובבסיס חיל החלל ונדנברג בקליפורניה אינם ערוכים לקצב השיגורים העתידי. ג'ון אדוארדס, סגן נשיא SpaceX לרקטות פאלקון, ציין שאפילו בקייפ קנוורל – נמל החלל העמוס ביותר בארה"ב – הפרוטוקולים הנוכחיים אינם מאפשרים שיגורים בו-זמניים של ספקים שונים.
"אנחנו לא רוצים לסגור [אחרים] כשאנחנו מבצעים פעולה, ולהיפך", הסביר אדוארדס. "האתגר הגדול ביותר יהיה כמות הפעילות והיכולת לנהל אותה עם התשתית הנוכחית".
לימפ הוסיף אזהרה תחרותית: "סין תשגר בתדירות כזו. האמינו לי. התחריתי בסין במשך זמן רב. הם יפתרו את זה, ואנחנו חייבים להקדים אותם".
מודרניזציה מהירה
המנהלים מצביעים על צורך דחוף בשדרוג תשתיות ותהליכים. אדוארדס שיתף כי SpaceX כבר עברה תהליך פנימי לזיהוי צווארי בקבוק לפני מספר שנים, כשאילון מאסק אתגר את החברה להגיע ל-100 שיגורים בשנה. כיום, החברה משלימה למעלה מ-120 משימות שנתיות.
"המתקנים הפדרליים צריכים לעבור את אותו תרגיל ולעשות משהו בנושא, כי אנחנו פשוט נמשיך להפריע אחד לשני", הזהיר אדוארדס. "אמריקה לא תגיע למלוא הפוטנציאל של מה שאנחנו מסוגלים אם זו עדיין בעיה בעוד חמש שנים".
בתחום התכנון והרגולציה, לימפ הצביע על צורך בשדרוג טכנולוגי דחוף: "הרשויות מסתמכות על טכנולוגיה מיושנת. אנחנו יכולים למודרניזציה את תכנון הטיסה והערכת הסיכונים, ולעשות תוך שעה מה שלוקח 60 יום כרגע", אמר. "אם אנחנו הולכים לטוס שלוש פעמים ביום, אין לך 60 יום לתוכנית טיסה".
הקונגרס מתחיל להגיב
הקונגרס האמריקני אישר לאחרונה שינויי חקיקה המאפשרים לחברות לממן שדרוגי תשתית, ותקציב 2024 הפדרלי מקצה 1.3 מיליארד דולר לשדרוג מתקני השיגור בחמש השנים הבאות. עם זאת, מנהלי החברות קוראים למעורבות גדולה יותר בהחלטות ההשקעה.
טורי ברונו, נשיא ומנכ"ל ULA, הציע להקים "מועצה משותפת של הממשלה והמשתמשים שתפקח ותוכל לתעדף באופן זריז את ההשקעות משנה לשנה". אדוארדס תמך ברעיון, בעוד לימפ הביע חשש מביורוקרטיה נוספת. "אני חושב שכולנו מוכנים להשקיע מראש, אבל אני מודאג שנבלה יותר זמן בדיונים על איפה דולרים יוצאו לעומת פשוט לעשות את זה".
ים במקום יבשה
אף שמיקומי השיגור האמריקניים נותרים אידיאליים בשל מיקומם הגיאוגרפי והתשתית הקיימת, המנהלים שוקלים פתרונות חדשניים לטווח הארוך, כולל פלטפורמות שיגור ימיות.
ברונו ציין כי "בסיס ימי משחרר אותך ממגבלות ומאפשר לבחור את המיקום". אדוארדס הוסיף סיבה נוספת: "הרקטות הולכות ונעשות גדולות יותר ורועשות יותר. אני חושב שרעש יהפוך לבעיה גדולה יותר בחמש עד עשר השנים הבאות, והיכולת להיות 20 מייל מהחוף תהיה נהדרת".
סין כבר ביצעה יותר מתריסר משימות חלל מפלטפורמות אוקיינוס בשנים האחרונות, וחברות אמריקניות מתחילות לפתח פתרונות דומים. Rocket Lab חשפה לאחרונה פרטים על פלטפורמת נחיתה ימית לרקטות העתידיות שלה, וסטארטאפ The Spaceport Company רכש כלי שיט לשעבר של הצי למשימות תת-מסלוליות.
בינתיים, הלחץ על תשתיות השיגור הקיימות רק יגבר, כשבלו אוריג'ין מתכוננת לשיגורים עבור קונסטלציית פרויקט קויפר של אמזון, ו-SpaceX ממשיכה להרחיב את פריסת לווייני סטארלינק שלה, לצד גידול מתמיד בביקוש הממשלתי והמסחרי לגישה לחלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו