מחקר חושף: מה באמת קורה למוח האנושי אחרי חצי שנה בחלל?

מוחם של 25 אסטרונאוטים נבדק לפני, במהלך ואחרי השהייה בחלל • התוצאות שופכות אור חדש על חיי אדם מחוץ לכדור הארץ

צוות אסטרונאוטים בדרך למשימה בחלל. הדיוק לא נפגע. צילום: אי.פי.איי

החיים בחלל אינם חפים מנזק לגוף האנושי. קרינה, כוח כבידה משתנה והיעדר שינה – כל אלה גובים מחיר מהאסטרונאוטים, עד כדי כך שחלקם אף מאושפזים עם חזרתם לכדור הארץ. בסביבה שבה טעויות קטנות עלולות להוביל לתוצאות הרות אסון, חשוב במיוחד להבין כיצד תנאים אלה משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי של האסטרונאוטים.

צוות חוקרים מנאס"א פרסם אתמול (רביעי) תוצאות מחקר חדש, שעקב אחר 25 אסטרונאוטים במסלול לוויני נמוך סביב כדור הארץ. התוצאות מעודדות: לא נמצאו סימנים לפגיעה קוגניטיבית משמעותית. "המחקר מראה שאין עדות לפגיעה קוגניטיבית משמעותית או הידרדרות ניוונית של המוח אצל אסטרונאוטים ששהו שישה חודשים בתחנת החלל הבינלאומית", מסבירה ד"ר שינה דב, נוירופסיכולוגית קלינית במעבדת הבריאות ההתנהגותית והביצועים של נאס"א.

שינויים זמניים?

המחקר כלל סדרת מבחנים מקיפה בחמש נקודות זמן קריטיות: לפני המשימה, בתחילת הטיסה, בסופה, עשרה ימים לאחר הנחיתה ו-30 יום לאחריה. החוקרים בחנו מגוון יכולות קוגניטיביות, כולל מהירות עיבוד, זיכרון עבודה וקשב.

התוצאות הראו כי בעוד האסטרונאוטים הגיבו לאט יותר בהשוואה לביצועיהם על כדור הארץ, הדיוק שלהם לא נפגע. "היכולת לשמור על קשב הייתה איטית יותר רק בתחילת המשימה", מדגישה ד"ר דב, "אך ההאטה במהירות העיבוד המחשבתי נמשכה עד שהמשימה הסתיימה והצוות חזר לכדור הארץ".

מעניין במיוחד הוא הדמיון בין השפעות הלחץ בחלל לאלו שעל כדור הארץ. "גם על כדור הארץ, מהירות עיבוד, זיכרון עבודה וקשב הם תחומים קוגניטיביים שיכולים להראות שינויים זמניים כשאדם נתון בלחץ. תחומים אחרים, כמו זיכרון, פחות פגיעים לגורמי לחץ", מסבירה ד"ר דב. "למשל, אם יש לך יום עמוס אבל לא הצלחת לישון טוב בלילה, סביר שתרגישי קושי בריכוז או שתזדקקי ליותר זמן להשלים משימות".

אסטרונאוטים בסימולטור הטיסה של SpaceX, צילום: EPA

השאלות שנותרו פתוחות

ממצאי המחקר חשובים במיוחד לקראת תוכניות העתיד של נאס"א, שמתכננת לשלוח אסטרונאוטים למאדים בשנות ה-2030. הנתונים שנאספו יכולים לשמש כקו בסיס להשוואה, במיוחד כשמדובר בחשיפה מוגברת לקרינה ועיכובים בתקשורת במסעות עמוק יותר בחלל.

עם זאת, החוקרים מציינים כי עדיין נותרו שאלות פתוחות: המחקר לא הסביר מדוע השינויים הללו מתרחשים, ולא בחן אם התפקוד המבצעי של האסטרונאוטים נפגע. "ייתכן שגם באזורים שבהם נצפתה ירידה, האסטרונאוטים הצליחו לפצות על כך ולהשלים את משימותיהם ביעילות", מסכמת ד"ר דב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר