הפעילות הזאת רק נחשבת לבריאה - אבל היא לא

האם גם אתם אנשים יושבניים? רבים מאיתנו מנסים לאתגר את אורח החיים היושבני, כזה שמתבטא במעט פעילות גופנית - ובשעות ישיבה ממושכות. אחת מההבטחות למאבק הצודק בישיבה הארוכה בעבודה, מול המחשב, היא שולחן עמידה. כך, נוכל לעבוד בעמידה ולפתור את כל הבעיות שלנו. לא ככה?

ובכן, מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת מערב וירג'יניה, מצא שהחלפה בין ישיבה לעמידה בעבודה אמנם מפחיתה התנהגות יושבנית - אך לא מורידה את לחץ הדם. למעשה, עמידה סטטית ממושכת יכולה להגביר את נוקשות העורקים, ועלולה לפגוע בבריאות הלב וכלי הדם. 

בניסוי קליני, החוקרים ציפו למצוא שאנשים עם לחץ דם גבוה יכולים להוריד את לחץ הדם שלהם עם שינוי התנהגתי - הכולל שימוש בשולחן עמידה מתכוונן כדי להפחית את הישיבה.

"אנשים הפחיתו את התנהגות היושבנית שלהם ביותר משעה ביום על ידי עמידה ליד השולחנות שלהם, וזה היה ממש טוב כי יש עדיין הרבה עדויות שמצביעות על כך שיותר מדי ישיבה אינה טובה עבורנו ואנחנו צריכים לזוז יותר", אמרה בת'ני ברון גיבס, יו"ר ופרופסור במחלקה לאפידמיולוגיה וביו-סטטיסטיקה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מערב וירג'יניה.

"עם זאת, לחץ הדם לא השתפר כלל", היא אמרה. "זה חשוב כי אני חושבת שהרבה אנשים משתמשים בשולחנות עמידה וחושבים שזה יכול לעזור ללחץ הדם שלהם".

לחץ הדם מפצה

הגברת הפעילות הגופנית היא המלצה גורפת בכל הנוגע להורדת לחץ דם – אבל מה באשר לשאר הזמן? "אנחנו יודעים שפעילות גופנית בעצימות בינונית עד נמרצת כמו הליכה מהירה או רכיבה על אופניים מורידה את לחץ הדם", אמרה ברון גיבס. "אבל במהלך 10 השנים האחרונות, אנחנו מבינים שגם אם אתם מתאמנים כמה שאתם אמורים, כלומר 20-30 דקות כל יום, יש עוד 16 שעות במהלך היום שבהן אתם עושים משהו. כיום, אנשים רבים יושבים במשך רוב הזמן הזה".

ברון גיבס אמרה שמחקרים קודמים, כולל כמה שהובילה, מצביעים על כך שלאנשים שישבו הרבה יש בריאות לב וכלי דם פחות טובה מאנשים שהיו פעילים יותר. "חלק מהמחקרים הראו שאם יושבים זמן רב בישיבה אחת, מתחילים לקרות דברים רעים הנוגעים ללב וכלי הדם, כמו הצטברות דם ברגליים - ולחץ הדם עולה כדי לפצות על הירידה במחזור הדם", אמרה.

לצורך הניסוי הקליני המליצו החוקרים למשתתפים לעמוד 15-30 דקות בכל שעה ולקחת הפסקת הליכה כל שעה. עם זאת, חלק מהמשתתפים עמדו זמן רב יותר מאחרים, וזה הגביר את מידת הנוקשות של העורקים, דבר שגורם ללב לעבוד קשה יותר ומסמן שלב מוקדם של מחלות לב וכלי דם.

למרות שברון גיבס חשבה שהתוצאה היא "משמעותית מבחינה סטטיסטית, אך לא ענקית", היא אמרה שזה מצביע על כך שלעמידה סטטית ממושכת עשויה להיות השפעה זהה לישיבה במשך תקופות ארוכות.

הסיבה, היא הסבירה, היא מנגנון פיזיולוגי הנקרא משאבת שרירים, שעוזר להזרים דם מהרגליים חזרה ללב. "לוורידים ברגליים שלנו יש שסתום חד כיווני שברגע שהדם נדחף למעלה, הוא לא יכול לרדת בחזרה. זה עוזר ללב לשאוב את הדם בחזרה מהרגליים ללב ולמוח", אמרה.

"בכל פעם שאתם מפעילים את השרירים בשוקיים על ידי הליכה או תנועה, התכווצויות השרירים האלה עוזרות לדחוף את הדם למעלה דרך השסתום החד-כיווני הזה. לכן, אם אתם עומדים ליד השולחן, לא זזים, זה כנראה מביא לאותן השפעות של הצטברות דם שאנו רואים בישיבה, אבל אפילו גרוע יותר כי קשה יותר לדם לזרום בחזרה למעלה אל המוח בתנוחת עמידה".

עמידה פעילה

כדי לערוך את המחקר, ברון גיבס והצוות שלה גייסו 271 עובדי משרד עם לחץ דם גבוה – והציבו יעד להגביר את הפעילות הגופנית שלהם ביום העבודה.

המשתתפים קיבלו שולחנות עבודה מתכווננים וגלאי פעילות לבישים שהשמיעו רטט אם לא הגיעו לפחות ל-250 צעדים בשעה. בנוסף, הם צוידו במנטרי פעילות והתבקשו לנהל יומן כדי שהחוקרים יוכלו להבין את התנהגותם במהלך ואחרי שעות העבודה. ההערכות כללו בדיקות לחץ דם ונוקשות עורקים.

חוקרים גילו שלעמידה מחוץ לשעות המשרד הייתה השפעה חיובית בהורדת לחץ הדם, תוצאה המייחסת ברון גיבס להבדלים באופן שבו אנשים עומדים בשעות הפנאי או העבודה. לדבריה, מחוץ לעבודה העמידה היא פעילה יותר, כזו המערבת תנועה – ולא סטטית כמו העמידה במשרד.

למרות הכל, בארון גיבס אמרה כי שולחנות עמידה מועילים בכמה דרכים, כולל מתן הקלה לכאבים כרוניים בגב התחתון וויסות רמות הגלוקוז, כפי שחלק מהמחקרים מציעים. עם זאת, היא ממליצה לאנשים להימנע מעמידה סטטית - ובמקום זאת לשמור על תנועת השרירים שלהם. כלומר, פשוט לזוז.