סוד בן 66 מיליון שנה: האמת מאחורי האסטרואיד שהשמיד את הדינוזאורים

מחקר חדש עליו דווח ב"ניו יורק טיימס" חושף מידע מפתיע על האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנה. לפי הדיווח, מדענים גילו ראיות חדשות המצביעות על כך שהאובייקט הקטלני, המכונה "פוגע צ'יקשולוב", היה יוצא דופן מסוגו.

המטאוריט המפורסם ביותר בהיסטוריה פגע בחצי האי יוקטן במקסיקו של ימינו, סמוך לעיירה צ'יקשולוב. קוטרו היה כעשרה קילומטרים ופגיעתו גרמה לגלי מגה-צונאמי שהגיעו לגובה של מאות מטרים, שחררה לאטמוספירה 25 טריליון טונות של חומר, הציתה שריפות ברחבי הגלובוס. חוקרים משערים שפגיעה זו הביאה להכחדתם של כ-60 אחוזים ממיני בעלי החיים על הפלנטה, כולל כל הדינוזאורים היבשתיים.

מקרה נדיר של אסטרואיד פחמני

צוות בראשות ד"ר מריו פישר-גודה, מאוניברסיטת קלן בגרמניה, חקר את האלמנט הנדיר בשרידים הגיאולוגיים של הפגיעה. הממצאים, כך מדווח ה"ניו יורק טיימס", חשפו חתימה אחידה בשכבת ההריסות הגלובלית, המכונה גבול הקרטיקון-פליאוגן (K-Pg). חתימה זו תואמת להרכב של קבוצת סלעי חלל המכונה "אסטרואידים פחמניים", בשל תכולת הפחמן הגבוהה שלהם.

בניגוד לרוב האסטרואידים הפוגעים בכדור הארץ, שמקורם בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק, האסטרואיד המדובר נוצר ככל הנראה מעבר למסלולו של צדק.

ב"ניו יורק טיימס" מדגישים כי זהו מקרה נדיר של אסטרואיד פחמני שפגע בכדור הארץ ב-500 מיליון השנים האחרונות.

הסיבה העיקרית להכחדת המינים הגדולה עדיין שנויה במחלוקת בקרב חוקרים – האם מדובר בתוצאה ישירה של פגיעת המטאוריט או שמא להכחדה תרמה מאוד גם פעילות וולקנית אינטנסיבית באותה תקופה. ד"ר פישר-גודה מכנה את הממצא "המסמר האחרון בארון המתים" של הוויכוח לגבי מקור האסטרואיד.

האירוניה שבהשמדה

זיהוי סוג הפוגע "חשוב להערכת תדירות הפגיעות בעבר הגיאולוגי והסכנות העתידיות לכוכב הלכת שלנו", כך לדברי ד"ר דיוויד קרינג, מהמכון הירחי והפלנטרי של אגודת המחקר של החלל.

ה"ניו יורק טיימס" מציין כי קרינג הגדיר את המחקר כ"יישום יוצא מן הכלל של טכניקה אנליטית חדשה".

למרות שאסטרואידים פחמניים השמידו מינים רבים בעבר בכדור הארץ, ייתכן שהם גם סייעו בזריעת מים ומרכיבים חיוניים אחרים לחיים בשחר מערכת השמש. החוקרים ציינו את האירוניה בכך שהפגיעה שהכחידה את הדינוזאורים - גם אפשרה את עלייתם של היונקים, כולל בני האדם.

כפי שמדווח ב"ניו יורק טיימס", ד"ר פישר-גודה מסכם: "בלי הפגיעה הזו, כיצד כדור הארץ שלנו היה נראה היום? עלינו להעריך יותר את העובדה שאנחנו כאן, ושאולי זה צירוף מקרים מוצלח שהכל התרחש כפי שקרה".