אתם אנשי בוקר שמתעוררים מוקדם יותר מרוב האנשים סביבכם? ובכן, ייתכן שהיכולת הזו הועברה אליכם בירושה דרך הגנים מבן דודו של ההומו סאפיינס - האדם הניאנדרטלי.
לפי עשרות אלפי שנים, עת יצאו ההומו סאפיינס מאפריקה ונדדו לאירופה ואסיה, הם פגשו שם את תושבי האזור הקודמים, הניאנדרטלים. המפגש בין שני הגזעים הוביל אמנם להכחדתו של האדם הניאנדרטלי, אך כפי שמחקרים רבים כבר הוכיחו, גם לרבייה ולערבוב גנטי שבני האדם המודרניים נושאים עד היום.
כחלק מהתהליך האבולוציה, החלקים הפחות נחוצים בדי.אן.איי של הניאנדרתלים, נעלמו בסופו של דבר מבני האדם, ואילו החלקים הנחוצים להסתגלות ולהישרדות, נשארו והועברו הלאה. זאת הסיבה שאצל רוב בני האדם כיום, כ-4 אחוזים מהמטען הגנטי, שייך לאבותינו הניאנדרתלים.
צבע העור, מצבורי השומן וגם השעון הביולוגי
מטען גנטי זה, משפיע בעיקר על דברים כמו הפיגמנט של העור, השיער, מצבורי השומן בגוף, וכן על החסינות שלנו מול מחלות קשות ותנאי מזג אוויר קיצוניים. כעת, צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, טוען כי אותו מטען גנטי קשור גם לשעון הביולוגי של הגוף שלנו.
לפי האפידמיולוג ג'ון קפרה, המוביל את המחקר, "על ידי ניתוח די.אן.איי ניאנדרטלי שנותר בבני האדם, גילנו כי קיימת השפעה בולטת שלו בכל הקשור לנטייה של הנשא הגנטי להיות אדם של בוקר. הגנים האלו אינם אחראים בלעדיים על התופעה כמובן, אבל הם ללא ספק מעצימים אותה".
הממצא החדש התאפשר בעקבות מחקר גדול שערכו החוקרים על מידע גנטי שמאוחסן בבנק הגנטי של בריטניה (UK Biobank). בנק זה מרכז בתוכו מידע גנטי ובריאותי שמצביע גם על אורח החיים של חצי מיליון בני אדם, מה שאפשר לבצע השוואות בין מטענים גנטיים שונים.
הממצאים של המחקר הראו קשר ישיר בין גנים ניאנדרטלים לבין קימה מוקדמת בבוקר. כך פרטו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Genome Biology and Evolution. "הסיבה לכך שהגן שרד אינה בהכרח קשורה לעצם הקימה
המוקדמת בבוקר, זו לא היכולת המרכזית שבגללה הגן הזה שרד אצלנו".
"אנחנו חושבים שהיתרון היחסי של הגן הוא בכך שהשעון הביולוגי שקיים אצל נשאי המטען הנאנדרטלי הזה, מסייע להם להתאים את היקיצה שלהם לעונות השנה השונות, כאשר יש שינויים באורכי הימים. הגנים האלו סייעו ליכולת של בני האדם לסגל את עצמם לשינויים בין עונות השנה השונות", מציין החוקר.
