"יחיו לנצח בשבב": שמות הנרצחים וחללי המלחמה יוטסו לחלל

קורבנות טבח 7 באוקטובר וחללי מלחמת חרבות ברזל יונצחו בדרך מקורית: שמותיהם יוטסו במחשבי "אירופה קליפר" - חללית מחקר של נאס"א, שיעדה הוא הירח אירופה, הסובב את כוכב הלכת צדק (יופיטר), ומטרתה לבדוק סימני חיים עליו.

את ההנצחה הגה מידד פריינטא, יזם ומהנדס חלל. יחד עם שותפו אבישי צברי, מפתח תוכנה ויזם בתחום המסחר האלגוריתמי, הם בנו כלי שמאפשר להעלות לאתר של נאס"א את כל השמות, בעברית, כפי שפורסמו רשמית. השניים גם בנו מנגנון שיאפשר להוסיף שמות, אם חלילה יתווספו.

פריינטא, מנחה תוכנית האינטרנט Space Cafe Israel ודמות מובילה בתעשיית החלל הישראלית: "אני יודע שזו בעיקר מחווה סמלית, אבל המחשבה ששמות האהובות והאהובים שלנו - הסבים והסבתות, האימהות והאבות, הבנות והבנים - יחיו לנצח בשבב מחשב שיטוס מאות מיליוני קילומטרים לירח אירופה, במשימה מיוחדת לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, נותנת לי תקווה שמה שקרה וקורה לא יישכח. שבכל פעם שנרים מבט לשמי הלילה נזכור אותם, את כולם.

"הרשימה הסופית שתיצרב בסוף על שבב המחשב דורשת אישור של סוכות החלל האמריקנית. כולי תקווה שהם יבינו שאין פה אמירה פוליטית או אפילו הבעת דעה, אלא מעשה סמלי שנועד לאפשר לנו לשמור על תקווה לימים טובים יותר".

היעד: לבדוק סימני חיים

המיזם של פריינטא חבר ב־Space5.0, ענף החלל באיגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים, ולדברי היו"ר חיליק שיאון זהו "מפגש נדיר ומרגש בין החובה והצדק להנציח את קורבנות 7 באוקטובר לבין המשימה העיקרית של אירופה קליפר לבדוק סימני חיים על הירח של כוכב צדק".

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, אמר כי "אכן, מן הראוי ששמות הנרצחים יונצחו בשמיים שלנו לזיכרון עולם. לא נשכח אותם, ולא ניתן לאנושות לשכוח".

חללית המחקר - שנמצאת כעת בשלב ההרכבה ב־JPL, מעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א - תשוגר באוקטובר 2024 מקייפ קנוורל, פלורידה, ותעבור 2.6 מיליארד קילומטרים במשך חמש שנים וחצי עד שנת 2030, אז תגיע לכוכב צדק ותקיף אותו תוך כדי טיסה כ־50 פעמים מסביב לירח אירופה.

אירופה קליפר מייצגת מאמץ משמעותי בחקר מערכת השמש, בדגש מיוחד על הירח אירופה, ומשימתה נועדה לתת מענה לשאלות מדעיות מרכזיות סביב יכולת קיום חיים מחוץ לכדור הארץ, לאור תגליות מהשנים האחרונות. המטרה המדעית העיקרית היא לקבוע אם יש מקומות מתחת לפני השטח של אירופה שיכולים לתמוך בחיים.

שלוש המטרות המדעיות העיקריות של המשימה הן להבין את אופיים של קליפת הקרח ושל האוקיינוס שמתחתיה, יחד עם הרכב הירח והגיאולוגיה.