פחות מ-24 שעות לאחר שנחתה בהצלחה על כוכב השביט צ'ריומוב-גרסימנקו - הנחיתה הראשונה בהיסטוריה על כוכב שביט - נשלחה התמונה ההיסטורית. 28 דקות לאחר הנחיתה, שהתרחשה במרחק של 400 מיליון קילומטרים מכדור הארץ, התקבלה ההודעה במרכז הבקרה בלונדון. היום נודע, כי "פילאה" נחתה מאות מטרים מהמקום שיועד לה ועדיין לא עגנה סופית.
במרכז הבקרה היו לא רק מדענים אלא גם אנשים נוספים הקשורים למסע בחלל, כמו השחקן וויליאם שטנר, ששיחק את קפטן קירק בדור הראשון של "מסע בין כוכבים".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ב-60 השעות הראשונות אחרי הנחיתה, עד שיתרוקנו הסוללות, תעביר הנחתת מידע ותמונות מכוכב השביט. רוזטה ממשיכה ללוות את השביט במסלול היקפי, ובכל הקפה היא מתקשרת עם הנחתת כדי לקבל מידע ולהעבירו בשידור לכדור הארץ. לאחר שיתרוקנו הסוללות תמשיך רוזטה ללוות את השביט, השועט במהירות של 55 אלף קמ"ש מסביב לשמש.
התוכנית להנחית חללית על שביט נהגתה לפני 25 שנה על ידי קבוצת חוקרי שביטים ובהם פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. החללית רוזטה עם הנחתת פילאה שוגרה ב-2004. בתחילת השנה התעוררה רוזטה ממצב שינה וחיסכון באנרגיה שנמשך כשלוש שנים. לפני שנכנסה למסלול סביב השביט, רוזטה צילמה אותו ומהצילומים שהגיעו לכדור הארץ התברר, כי השביט מורכב משני חלקים המחוברים במעין "צוואר" צר, תופעה שהקנתה לו את הכינוי "ברווז". ב-6 באוגוסט 2014, אחרי מירדף ושינויי מסלול, נכנסה החללית רוזטה למסלול סביב השביט. אתמול בשעה 10:35 ניתקה פילאה מרוזטה וירדה 22 קילומטרים כדי לנחות ולעגון על פני השביט.
קבוצת המחקר, שבה חבר הפרופ' בר-נון, כבר קיבלה מימצאים המעידים על כך שהשביט נוצר בטמפרטורה של מינוס 250 צלזיוס בקצה מערכת השמש. מימצא זה המקטין את חשיבותם של שביטים בהבאת מים וחומרים אורגניים לכדור הארץ הצעיר, בניגוד לתיאוריות קודמות.
"חנקן הייתה התגלית הגדולה ביותר עד כה", אומר פרופ' בר-נון. "זאת היתה 'פצצה', כי עד כה לא מצאנו חנקן בשביטים. כעת אנחנו מצפים למצוא גזים אצילים כמו ארגון, קריפטון ונאון. ככל שאנחנו מתקרבים יחד – השביט והחללית רוזטה – לשמש, השביט מתחמם והופך ליותר ויותר פעיל, מה שמאפשר לנו לגלות חומרים גם בריכוזים נמוכים מאוד".
"עד היום כל החלליות חלפו ליד שביטים – אף אחת עוד לא עגנה על שביט", מסביר פרופ' בר-נון. "לפני 25 שנה חשבנו לנחות על שביט, לקדוח בו ולהביא את החומר חזרה לכדור הארץ. אז לא ידענו איזה חוזק מכני יש לקרקע. המהנדסים אמרו לנו: רבותי, קודם כל תלכו לשביט ותמדדו אותו, ורק אחר כך תבואו אלינו. צריך להבין שלשביט יש מעט מאוד כוח משיכה, כך שצריך להיאחז לפני השטח בכוח. אבל פני השטח הם קרח לא דחוס במיוחד. כמו שלג שנפל ועדיין נשאר רך למדי".
אחת המשימות של רוזטה היא לעקוב אחרי המעבר של השביט ממצב של גוף קר ללא פעילות לגוף פעיל המשיל מעליו מאות קילוגרמים של אבק וגז כשהוא "מגדל" זנב באורך של מיליון קילומטרים כשהוא מתרחק מן השמש. המסלול האליפטי של השביט נמשך 6 וחצי שנים במהלכן הוא עובר בין מסלולי ההקפה של מאדים ושל כדור הארץ וחוזר אל מעבר לכוכב הלכת צדק. המדענים מקווים לקבל הצצה לקפסולת זמן אסטרונומית, שנשמרה במשך מאות מיליוני שנים. כך הם יקבלו רמזים לימי בראשית, מהתקופה שנוצרה מערכת השמש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו