תגלית או תרמית? לטאת ים עצומה עם שיני מסור - עלולה להיות זיוף

מחקר חדש מעלה חששות רציניים לגבי האותנטיות של מין המוזאזאור Xenodens calminechari, שתואר ב-2021 על בסיס מאובנים שנחפרו במכרה פוספט מרוקאי. החוקרים מבקשים סריקה ממוחשבת (CT) של השרידים כדי לאמת האם הלסת בת 66 עד 72.1 מיליון שנה היא אמיתית או זיוף, על פי Live Science.

לסת חלקית וארבע שיניים חדות של Xenodens calminechari התגלו במכרה פוספט במרוקו הידוע במחזור של מאובנים מזויפים ותכונות מזויפות.

"אם המאובן אכן מזויף, צריך לקבוע זאת בספרות", אמר הנרי שארפ, המחבר הראשי של המחקר החדש וחוקר באוניברסיטת אלברטה. שארפ ועמיתיו ציינו ששתיים מהשיניים ששרדו בלסת המיוחסת ל-Xenodens calminechari יושבות בתוך מכתשית שן יחידה, תכונה הסותרת את כל המינים האחרים הידועים של מוזאזאורים, שבהם לכל שן יש מכתשית משלה.

מוזאזאורים היו לטאות ימיות גדולות ואחד מטורפי העל של האוקיינוס במהלך תקופת הקרטיקון, והגיעו לאורכים של 3 עד 15 מטרים. היו להם צורות שיניים שונות המתאימות לתזונותיהם השונות. המחקר מ-2021 טען ש-Xenodens calminechari היו "שיניים קטנות, קצרות, דמויות להב שהיו צפופות יחד ליצירת קצה חיתוך שדמה למסור". מבנה שיניים זה תואר כייחודי בקבוצה שאליה השתייך המין.

צוותו של שארפ מצא ששתי שיני מוזאזאור נמצאו במכתשית שן אחת ב-Xenodens calminechari, בסתירה לידע קודם שלמין זה יש מכתשית שן אחת לכל שן, בהתאמה לכל המוזאזאורים האחרים הידועים. 

ניק לונגריץ', המחבר הראשי של המחקר מ-2021, לא הגיב לבקשת תגובה על הטענות במחקר החדש.

מומחים אחרים גם הביעו ספקות לגבי האותנטיות של המאובן. "השיניים נראות חריגות הן במורפולוגיה והן בהשתלה", אמרה פאולינה חימנז-הוידוברו, פלאונטולוגית מאוניברסיטת בון שלא הייתה מעורבת באף אחד מהמחקרים. "שיניים מרובות במכתשית אחת מרמזות שהשיניים האלה לא שייכות ללסת הזו," הוסיפה.

היעדר הרגולציה במרוקו מקלה על מחזור של פריטי מאובנים מזויפים. והיבה בל האוז, חוקרת באוניברסיטת חסן השני בקזבלנקה במרוקו, הדגישה את היעדר החקיקה במרוקו להגנה ושימור מורשת המאובנים. היא הזהירה שמדענים זרים צריכים תמיד לשתף פעולה עם חוקרים מקומיים כדי להימנע מעבודה עם זיופים ותרמיות.