ב-20 השנים האחרונות, האנושות הייתה עדה להתפרצויות חוזרות ונשנות של וירוס הקורונה על כל גרסאותיו השונות: הסארס, המרס וקוביד-19 (המוכר לנו מהשנה וחצי האחרונות). יחד עם זאת, נראה כי בני אדם נתקלו והתמודדו עם הווירוס כבר לפני עשרות אלפי שנים, כך טוען מחקר שפורסם לאחרונה.
קבוצת חוקרים מאוסטרליה וארה"ב מצאו הוכחות על התפרצות וירוס הקורונה לפני כ-20,000 שנים במזרח אסיה. המחקר עסק בריצוף הדנ"א של יותר מ-2,500 בני אדם מ-26 אוכלוסיות שונות ברחבי העולם וממנו עלה כי ההיתקלות המוקדמת הזאת עם הווירוס השאירה חותם על הגנום האנושי של תושבי מזרח אסיה המודרניים.
גילוי זה התאפשר בזכות היכולת הטכנולוגית הקיימת היום בעולם המדע שמאפשרת לחוקרים לרצף דנ"א ולחקור בעזרתו את הגנום האנושי שמכיל מידע בן מאות אלפי שנים על התפתחות בני האדם. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית שפותחה רק בשנים האחרונות והיא כבר הספיקה לתרום רבות להבנת האבולוציה וההיסטוריה שלנו.
מה שעזר לחוקרים לעלות על התגלית הוא מנגנון השכפול העצמי - וירוסים מתפשטים על ידי שכפול עצמי, אך הם יכולים לעשות זאת רק כאשר הם משתלטים על תאים ונמצאים בגוף המארח. ההשתלטות הזו על התאים האנושיים משאירה סימנים שכיום המדענים יכולים לפענח, וגם במקרה של וירוס הקורונה, המדענים נתקלו באותו סימן השכפול שבעזרתו הצליחו להגיע למסקנה כי בני האדם התמודדו עם הקורונה גם בעברם הרחוק.
הממצאים עלו באוכלוסיות שונות בסין, וייטנאם ויפן וקיימת האפשרות כי הווירוס התפשט באותה התקופה גם לאזורים אחרים. בנוסף, החוקרים מצאו כי פריטים רבים באותן אוכלוסיות פיתחו מוטציה שעזרה להם להתגונן מפני הקורונה. יתרה מכך, הממצאים הראו כי האנשים בעלי אותה מוטציה הפגינו יכולת שרידות גבוהה יותר מאשר אלה שלא פיתחו את המוטציה ולכן, לאורך זמן, נהיו יותר אנשים עם יכולת התגוננות מאשר אלה בלי.
המחקר שופך אור לא רק על היתכנות המגיפה בעבר האנושי הרחוק, אלא גם על זמן ההתפרצות שלה. יחד עם זאת, החוקרים לא יכולים לדעת כיצד אנשים חיו בתקופת המגיפה ומה עזר להם לעבור אותה, בין היתר כי לא ברור האם היה מדובר בהתפרצות עונתית כדוגמת השפעת או מגיפה מתמשכת כמו זו שהאנושות מתמודדת איתה בשנתיים האחרונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו