מחקר עם כיוון מבטיח: האם נצליח להצמיח שיניים קבועות בגיל מבוגר?

בעוד הכריש הסנפירתן מצליח לגדל עשרות אלפי שיניים מחודדות במהלך חייו, וארנבים נהנים משיניים חותכות שצומחות ללא הפסקה, אנחנו, בני האדם, מוגבלים למערכת שיניים קבועה אחת בבגרותנו. אך מדוע זה כך? והאם המדע יכול לשנות מציאות זו? אתר Popular Science יצא לברר.

ד"ר אופיר קליין, פרופסור לרפואת הפה ולרפואת ילדים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, מסביר בראיון לאתר כי הסיפור מתחיל לפני מאות מיליוני שנים, כשבעלי החיים התפצלו לחסרי חוליות ובעלי חוליות. "השיניים הפכו לחלק בלתי נפרד מהפה של בעלי החוליות", הוא מסביר, "אך לא ברור בדיוק מהיכן הן הגיעו - האם התחילו בתוך הפה או שמא התחילו כקשקשים, כמו אצל דגים, שנדדו מבחוץ פנימה".

בניגוד לדגים כמו סלמון, שבהם כל השיניים זהות ומתחלפות באופן מתמיד באמצעות תאי גזע, אצל בני האדם התפתחה מערכת שיניים מורכבת יותר. "במקום שכל השיניים יהיו זהות, יש לנו טוחנות, טוחנות קדמיות, ניבים ושיניים חותכות", מסביר קליין, "כל אחת עם תפקיד ספציפי". אך המחיר של מורכבות זו היה אובדן היכולת להצמיח שיניים חדשות: "כשהשיניים הקבועות מגיעות, השכבה החיצונית הקשה (האמייל) היא קבועה ואין לנו יותר את התאים שיכולים ליצור אותה".

המרוץ להצמחה

"החזון הסופי יהיה לשתול מעין קפסולה בתוך רקמת החניכיים, ולתת לה לצמוח לשן", אומר ד"ר סלבדור נארס, פרופסור בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת אילינוי בשיקגו, בשיחה עם Popular Science. "השן צריכה להיות בצורה המדויקת, להפוך לחלק מהעצם ולהשתלב בלסת, להיות חזקה מספיק ולתפקד היטב עם שאר הגוף", הוא מסביר. "והיא חייבת להפסיק לגדול, כי אם היא ממשיכה לגדול, זה נקרא סרטן".

המחקר מתקדם במספר כיוונים מבטיחים. מעבדות מסוימות הצליחו להשתמש בתאי גזע משיני חלב כדי לייצר חלקי שיניים. התקדמות נרשמה גם בפיתוח מבנים תומכים לגידול תאים, בהדפסה ביולוגית ובטכניקות עריכה גנטית מדויקת (CRISPR). ד"ר אפסר נאקווי, פרופסור באוניברסיטת אילינוי, מציין בשיחה עם האתר כי עריכה גנטית עשויה להיות מבטיחה במיוחד, שכן היא תאפשר שימוש בתאים של המטופל עצמו ובכך תמנע מהגוף לדחות את השן.

חוקרים גם בוחנים פיתוח תרופה מבוססת נוגדנים שתפעל על גן מסוים (USAG-1) כדי לעודד צמיחת שיניים. אך נאקווי מזהיר כי גן זה פעיל לא רק ברקמות השיניים אלא גם בכליות, מה שמעלה חשש להשפעות לוואי לא רצויות.

קליין מעריך בראיון כי צמיחה מחודשת של שן שלמה במעבדה עשויה להתרחש "בעשורים הקרובים, פשוט כי הדברים מתקדמים כל כך מהר". נארס מוסיף כי הבינה המלאכותית עשויה להאיץ את התהליך בזכות יכולתה לזהות דפוסים ולבצע חישובים במהירות, אך מזהיר כי עדיין נדרשת עבודה רבה בהיבטי בטיחות, ניסויים קליניים ורגולציה.

בינתיים, המומחים מדגישים את חשיבות השמירה על השיניים הקיימות. "השיניים הטבעיות שנולדנו איתן הן ייחודיות", אומר נארס, ומזכיר כי בריאות הפה קשורה למחלות כמו אלצהיימר וסוכרת. "החיידקים שגורמים לעששת ובמיוחד למחלות חניכיים, שמרופפות שיניים וגורמות להן לנשור, מתפשטים לחלקים אחרים בגוף ויכולים ליצור השפעות הרחק מהפה".