שאיפת האנושות להגיע לכוכבים רחוקים נתקלת באתגר משמעותי: זמני המסע הארוכים. אפילו בנסיעה במהירות הקרובה למהירות האור, הגעה לכוכב הקרוב ביותר אלינו - פרוקסימה קנטאורי, המרוחק 4.24 שנות אור - תימשך עשורים. צוות חוקרים מגרמניה, בראשות ג'רלד קרת' מאוניברסיטת גרייפסוולד, מצא רמז לפתרון אפשרי בדמם של עטלפים.
המחקר בחן את תפקידם של תאי דם אדומים (אריתרוציטים) בתהליך תרדמת החורף, היברנציה. החוקרים השוו דגימות דם מעטלפים במצב היברנציה (מהמין Nyctalus noctula), עטלפים שאינם נכנסים להיברנציה (מהמין Rousettus aegypticus) ובני אדם. הבנת ההתנהגות של תאי הדם בזמן היברנציה חיונית, שכן גם בעלי חיים בתרדמת זקוקים לאספקת חמצן לרקמות למרות הירידה המשמעותית בטמפרטורת גופם.
מהמעבדה לחלל
הממצאים מרתקים: כאשר הטמפרטורה הפנימית של העטלפים ירדה מכ-37 מעלות צלזיוס לכ-23 מעלות, חל שינוי משמעותי במבנה תאי הדם האדומים בכל המינים שנבדקו. התאים הפכו פחות גמישים ויותר צמיגיים - הסתגלות פיזיולוגית שמאפשרת חיסכון באנרגיה בתנאי קור.
ההבדל המשמעותי התגלה כשהטמפרטורה המשיכה לרדת ל-10 מעלות צלזיוס: בעוד תאי הדם של העטלפים המשיכו להשתנות, תאי הדם האנושיים "נתקעו" ולא הגיבו בטמפרטורות הנמוכות. ממצא זה מרמז על הסתגלויות ייחודיות שמאפשרות לעטלפים לשרוד בקור קיצוני.
"יש יתרונות בהורדת טמפרטורת הגוף של בני אדם במהלך טיסות בין-כוכביות", מציין קרת'. תרדמת חורף בחלל עשויה לסייע לאסטרונאוטים לצלוח את זמני המסע הארוכים - ואמנם היברנציה אנושית עדיין רחוקה, אך המחקר מהווה צעד משמעותי בכיוון. הבנת המנגנונים הללו עשויה לסייע גם ברפואה - כבר היום משתמשים הרופאים בהורדת טמפרטורה מבוקרת (היפותרמיה) להפסקה זמנית של פעילות המוח במהלך ניתוחים מורכבים.
עולם החי ממשיך לספק לנו תובנות על אסטרטגיות הישרדות והסתגלויות פיזיולוגיות. בעתיד, ייתכן שהיכולת להיכנס למצב דמוי-היברנציה תהפוך לחלק בלתי נפרד מחקר החלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו