זו לא בדיחה: דגים במעמד חברתי נמוך חשופים יותר ללחץ

יש דגים עם היררכיה חברתית מאוד ברורה – כזו שבה כל דג יודע את מקומו. אלה הם הדגים האמנוניים (Cichlids), שנפוצים גם אצלנו בני האדם באקווריומים ביתיים. מחקר חדש מאוניברסיטת סנטרל מישיגן מגלה כי הלחץ הנובע ממעמד חברתי נמוך משפיע לא רק על התנהגותם של האמנוניים, אלא גם על תהליכים במוחם, ובמיוחד על תופעה שנקראת לחץ חמצוני - חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי חמצון בתאי המוח. מחקרים קודמים הראו שמצב כזה עלול לגרום למגוון בעיות בריאותיות, החל מסרטן ועד להפרעות נוירולוגיות ודלקת פרקים.

בעולם קיימים יותר מ-1,300 מינים של דגים אמנוניים, שחיים במים מתוקים באמריקה הטרופית, יבשת אפריקה, מדגסקר ודרום אסיה. בקרב הזכרים שלהם קיים סדר חברתי ברור: הזכרים השולטים גדולים יותר, תוקפניים יותר וצבעוניים יותר מהזכרים הנמצאים מתחתיהם בסולם החברתי. תכונות אלה, יחד עם חיי החברה המפותחים שלהם, הופכות אותם למודל מצוין לחקר ההשפעה של סטרס חברתי על המוח.

מאבקי שליטה

במחקר, בנו החוקרים 15 מכלים גדולים מחולקים לשניים, כשבכל תא שמו שני דגים זכרים ושש נקבות. הדגים יכלו לראות את הקבוצה השכנה דרך דופן שקופה, והחוקרים הוסיפו לכל תא חצי עציץ אקווריום מיוחד, שהעניק לזכר השולט טריטוריה משלו. בכל הקבוצות, למעט שתיים, נוצר במהירות סדר חברתי ברור שנשמר לאורך שבועות הניסוי.

"גילינו שדגים במעמד נמוך הראו בדרך כלל רמות גבוהות יותר של חומרים מחמצנים במוח", אמר ד"ר פיטר דייקסטרה, ביולוג ושותף למחקר. "נראה שהחוויה החברתית משפיעה על תהליכים בתאי המוח".

החוקרים לקחו דגימות דם מהדגים הזכרים, בדקו את מוחם ומדדו את גודל אברי המין שלהם ביחס לגופם. הבדיקות הראו שהדגים במעמד נמוך סבלו מרמות גבוהות יותר של לחץ חמצוני במוח. מעניין שלמרות שגם הדגים במעמד גבוה הראו סימני סטרס בדם, מוחם היה מוגן יותר טוב מפני נזק חמצוני.

החוקרים גילו גם שלדגים במעמד נמוך היו אברי מין קטנים יותר, המעידים על רמות נמוכות של הורמונים. הם משערים שרמות ההורמונים הנמוכות האלה מקטינות את יכולת המוח להגן על עצמו מפני הנזק החמצוני שנגרם מהסטרס החברתי.

עם זאת, דייקסטרה מזהיר מפני השוואה פשטנית בין דגים אמנוניים לבני אדם. "חשוב להדגיש שהשינויים שמצאנו במוח לא בהכרח 'רעים' עבור הדג," הוא מסביר. "אולי בעתיד נחקור מה המשמעות של שינויים אלה עבור הדג. אבל עצם הגילוי שיש קשר בין מעמד חברתי לשינויים במוח הוא חשוב, ועשוי לעזור לנו להבין טוב יותר איך סטרס חברתי משפיע על המוח".

לסיכום הוא אומר כי "אני חושב שרק התחלנו לגלות תופעות מעניינות בחלקים שונים של המוח. הצעד הבא הוא להבין טוב יותר איך בדיוק המעמד החברתי משפיע על המוח. לשם כך נצטרך לערוך מחקרים נוספים ומדויקים יותר".