כך יציל אלון מאסק את העיתונות (ועל הדרך גם את המדיה החברתית)?

בציוץ שזכה שזכה לכ-27 מיליון צפיות בפחות מיממה הכריז מאסק כי החל מהחודש הבא יתאפשר לגבות מיקרו-תשלום על קריאת מאמרים • מדוע טוויטר יכולה להצליח במקום שבו נכשלו כולם?

, צילום: , צילום: This image was created with the assistance of DALL·E 2

האם אחרי טסלה ספייס-אקס וטוויטר – הדבר הבא שידי הזהב של אלון מאסק נוגעות בו הוא המודל העסקי העיתונות והתוכן בעולם? בציוץ שפרסם מאסק אתמול בטוויטר ושזכה לכ-27 מיליון צפיות תוך פחות 24 שעות כתב מאסק כי החל מהחודש הבא (מאי) יתאפשר לכלי תקשורת לחייב גולשים בסכומי כסף קטנים עבור קריאת מאמרים, במקום תשלום על מנוי תקופתי (חודשי או שנתי).

כהרגלו, מאסק לא היה נדיב בפרטים לגבי האופן בו תיושם התוכנית. הוא ציין רק כי "מו"לים יוכלו לגבות תשלום על קריאת מאמרים בודדים בקליק אחד", אך זה היה מספיק כדי להבין לאן הוא חותר.

הרעיון בבסיס היזמה של מאסק נוגע בנקודה רגישה במיוחד בעולמות העיתונות והתוכן ברשת. בעבר תלו במודל המיקרו-תשלומים תקוות רבות כי הוא זה שיציל את עולם העיתונות אלא שהוא מעולם לא "תפס". החזון היה מבטיח מאין כמותו – מאות מיליוני קוראים פוטנציאליים שלא יסכימו לשלם כמה עשרות דולרים על מנוי חודשי, כן יסכימו מצד שני להיפרד בשמחה עבור מאמר בודד פה ושם. עבור הקוראים לא מדובר במעמסה כלכלית, אבל עבור יוצרי התוכן, העיתונים המגזינים ותחנות הטלוויזיה הם יכולים להצטבר למיליונים רבים שיוכלו לאפשר את קיום הענף ולהפחית את התלות שלו במפרסמים, לטובת הקוראים.

אפשר למנות הרבה סיבות מדוע הרעיון לא תפס. מבשלות של הקוראים ועד מגבלות של טכנולוגיות העברת הכספים. ב"ביזנס אינסיידר" הזכירו מאמר משנת 2020 ב- Columbia Journalism Review שטען שמי שלא אהבו ולא יאהבו אף פעם את המודל הם דווקא המו"לים עצמם. אלה כך נטען ימשיכו להעדיף משלל סיבות את מודל המנוי חודשי, בדיוק כפי שמכוני כושר יעדיפו תמיד למכור מנויים חודשיים ולא כניסות בודדות.

אלא שהעובדה שהרעיון עולה מחדש על ידי מאסק, והעובדה שהוא עומד להיות מיושם דווקא בטוויטר, מעלה את האפשרות שאולי הפעם יסתדרו הכוכבים כך שהפעם הוא יצליח. הסיבה לכך היא שלצד המו"לים הגדולים שיכולים להרשות לעצמם לגבות עשרות דולרים בחודש דמי מנוי, ישנו "זנב ארוך" של מו"לים שעבורם זו עשויה להיות ההזדמנות היחידה להצליח לגבות תשלום על מה שעד כה ניתן היה בחינם. מהצד השני, רק בכוחה של אישיות כמו מאסק לקבל את תשומת הלב שתאפשר לדחוף יזמה שכזו, ורק בכוחה של טוויטר, המדיה החברתית של המדיה, להיות הקטר שיוביל אותה, וממנה אולי להתפשט לעוד פלטפורמות.

ואם הפעם ניתן יהיה להוכיח שמודל המיקרו תשלומים עובד, יהיה מדובר בבשורה לא רק ליצרני התוכן הגדולים בעיתונות' אלא גם לעולם יוצרי התוכן הפרטיים – המשפיענים, וה-"יוצרים". אם המודל יתפוס הוא עשוי להתפשט מאתרי הנישה שבהם הוא מתקיים היום, כמו פטריאון או מדיום, ליתר מרחבי הרשת. ברגע שיימצא מודל אפקטיבי לגביית תשלום על תוכן שניתן עד כה כמעט כולו בחינם, צפויה לא רק "התפוצצות" כמותית של יוצרי ויצירות תוכן חדשים, אלא גם התפוצצות של איכות, כמו גם של היווצרות סוגים חדשים של תוכן (לא דווקא איכותיים), ואיתם גם מקצועות חדשים ואופנות חדשות.

אילון מאסק, מנכ"ל ומייסד טסלה // צילום: AFP,

ברקע, האקלים התרבותי, טכנולוגי ועסקי לא היו מעולם בשלים יותר: השיעמום והמיאוס מהתכנים הקיימים במדיה החברתית יעודדו את הביקוש ליצירת תוכן חדש. הסמאטרפון שהפך לסטודיו צילום מאפשר יצירת תוכן איכותי בקלות ובמהירות, המעבר לחשבונות וכסף דיגיטלי הופכים את היכולת לפתוח חשבון ולקבל תשלום לפשוטה ומעשית מאי פעם. המפרסמים ישמחו לנצל את הכוח הזה לקידום השירותים והמותגים שלהם, והפלטפורמות הטכנולוגיות ייהנו מהתוכן ומעמלות על הכסף שעובר דרכן.

מאסק אמנם כתב בציוץ שלו שמדובר בעסקה משתלמת (win-win) שמי שייהנו ממנה הם "גופי המדיה והציבור", אבל נראה שיש עוד לא מעט גורמים שיכולים ליהנות ממנה ושישמחו לעודד ולקדם אותה, אחרי שטוויטר תיצור את התקדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר