המרחב הדיגיטלי פגיע ומאוים במיוחד בתקופת בחירות. בוטים, פרופילים מזויפים וקבוצות פייסבוק שהוקמו במטרה להפיץ רעיונות או להכפיש מועמדים, הם עיקר הטכניקות שבהן נעזרים גורמים שונים כדי להשפיע על הבוחרים. נוסף על אלו, קיימים גם איומים מצד מדינות אויב, ולמרבה הפלא - פחות מעניין אותן מי המועמד שייבחר, יותר חשוב להן לערער את האמון במוסדות שונים. "אנחנו מניחים שאיראן פועלת במרחב הזה. מומחי פסיכולוגיה ואנשי מודיעין איראניים עמלים כדי לערער את הממשל", מספר לוטם פינקלשטיין, מנהל חטיבת המחקר של צ'ק פוינט.
"ברמת הרשתות אפשר להצביע על פעילות רשתית שאין לה התאמה לסקרים הקיימים, כמו מפלגה בשוליים של המערכת הפוליטית, שפתאום נראה אותה פעילה מאוד ברשתות. מבחינת סייבר אנחנו מדברים על מתקפות שיבוש - הפלת אתרים, למשל האתר של ועדת הבחירות שמראה את אחוזי ההצבעה במשך יום הבחירות, זה יעד תדמיתי: 'פרצנו לחשבון של מפלגה מסוימת, פרצנו לטלפון של פוליטיקאי'. אם הוא היה חשוף לתקיפת סייבר זה משפיע עלינו תודעתית. גם מיליציות הסייבר של איראן כמו קבוצת "בלאק שאדו", פועלות בהתאמה לאינטרסים של הממשל באיראן. ליצור תחושה של חוסר ביטחון במרחב הסייבר, שיגרום לנו גם להטיל ספק באמינות התוצאות. אם אתר ועדת הבחירות נפגע במתקפת סייבר, יכול מאוד להיות שזה יוביל את התושבים להטיל ספק באמינות התוצאות. זה לא חייב להיות ימין או שמאל, המטרה היא ערעור האמינות".
במערכת הבחירות הנוכחית השב"כ הזהיר מפני התערבות זרה בבחירות. המכון למחקרי ביטחון לאומי התריע מפני עידוד הפגנות - שישולהבו על ידי בוטים איראניים, וניסיונות לדיכוי הצבעה במגזרים שונים. ראש השב״כ לשעבר, נדב ארגמן, הזהיר ב־2019 כי "מדינה זרה תתערב בבחירות. לא יודע לטובת מי או לרעת מי. אני לא יודע בשלב זה לזהות את האינטרס הפוליטי אבל היא תתערב ואני יודע על מה אני מדבר". לדבריו המדינה הזרה תנסה לעשות זאת באמצעות האקרים.
"התערבות זרה בדרך כלל לא מנסה לקדם מועמד אחד או להשמיץ מועמד אחר, המטרה היא לזרוע קיטוב, חוסר אמון במוסדות, להבעיר מדינות שגם ככה נמצאות בקיטוב פנימי. לפעמים אותה גרפיקה שמשמיצה את נתניהו - אתה רואה אותה גם לגבי בנט. הדגש הוא לפלג עוד יותר ולגרום לאיבוד אמון בהליך הדמוקרטי. להדגיש אלימות משטרתית זו פונקציה נוספת; הפצת פייק ניוז ביום הבחירות, למשל להפיץ שיש פיגוע ליד קלפיות, במטרה לדכא הצבעה. זו מטרה עיקרית של השפעה זרה. להפיץ פייק שישבש ויגרום לאנשים לא לצאת ולהצביע", מרחיב ד״ר אסף וינר, סמנכ״ל רגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי.
דוגמניות "בשירות" בן גביר
במרץ 2021 המודיעין הלאומי בארה"ב פרסם דו"ח המאשים את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בהתערבות במערכת הבחירות בארה"ב. "ממשלת רוסיה פעלה כדי להשפיע על תפיסות הציבור בארה"ב", נכתב בדו"ח. במאמר שכותרתו "טרולים עבור טראמפ: איך רוסיה מנסה להרוס את הדמוקרטיה שלנו", התחקו החוקרים אחר 7,000 חשבונות שהיו בעד טראמפ במדיה החברתית. במחקר מפורט כיצד החשבונות משמיצים את המבקרים על פעילותה של רוסיה בסוריה, ומפיצים שקרים על מצבה הבריאותי של הילארי קלינטון. ה"וושינגטון פוסט" דיווח שהקרמלין שילם עבור אותם חשבונות, טרולים ובוטים, כדי שישמיצו את קלינטון.
עוד לפני השימוש לכאורה של רוסיה בבוטים כדי להטות את תוצאות הבחירות בארה"ב, בפיליפינים כבר השתמשו בחידוש ב־2016. נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, הודה ששילם לצבא של טרולים ברשתות חברתיות כדי לסייע לו בזמן קמפיין הבחירות. וחזרה לבחירות 2022 - מיזם של "פייק ריפורטר" דיווח על חשבונות טוויטר פיקטיביים רבים שקידמו את ח"כ איתמר בן גביר. אלא שהפעם הבוטים "השתכללו" וקיבלו פנים של נשים שונות, חלקן דוגמניות לא מהארץ, וחלקן, כך התברר, שחקניות פורנו. בעקבות הפרסום טוויטר הסירה חלק מהפרופילים. ב"עוצמה יהודית" טענו שהם לא מכירים פעילות כזו: "מבינים שבשמאל כל התגובות פייק שאתם חושבים שכולם פועלים עם בוטים ותגובות מלאכותיות, אבל צר לנו לאכזב אתכם".
"לא סתם נבחרות תמונות של נשים צעירות באותם פרופילים לסקטורים מסוימים, יש הרבה פסיכולוגיה שמעצבת את אותם הקמפיינים", מסביר פינקלשטיין.
הכירו את "בת גביר" - "קארין". דוגמה לפרופיל שנפתח ב-817 עם תמונה גנובה של דוגמנית גרמניה. טרם האיחוד המחודש עם @bezalelsm בשישי האחרון, קארין החלה לשבח ולעודד את בן גביר להתפצל מ@zionutdatit ולרוץ לכנסת ברשימה נפרדת. והיא לא לבד. pic.twitter.com/Z0K1b2nbfe
— פייק ריפורטר | FakeReporter (@FakeReporter) August 30, 2022
"אין מי שיגבה מחיר ממי שמפרסם פייק ניוז. אין גוף שאוכף את זה. הפייק ניוז הוא כמו תוצר של אי משילות בדרום. חייבים להקים גוף שמפקח על זה", כך מצהיר דורי בן ישראל, פרסומאי ומייסד אתר 'מזבלה'. "הבוטים יצאו מכל פרופורוציה, לכל משתמש שהוא לא אמיתי קוראים בוט. אם בן אדם פותח פרופיל בטוויטר ומצייץ - עדיין עומד מאחוריו בן אדם, חשבון 'בובת גרב'. זו מילת באזז. ביבי הוא מלך הבוטים, אבל לא אלה שיוחסו לו, זה רחוק שנות אור. ביבי עכשיו הוציא בוט לטלגרם שעונה לך. אני לא חושב שיש מישהו שמתקרב להיקפי התקציב שהליכוד משקיע. יכול להיות שנתניהו משקיע בסבב בחירות אחד - תקציב שגנץ, לפיד ושקד משקיעים בחמישה סבבי בחירות".
אתה חושב שלרשתות בישראל יש השפעה גדולה על תוצאות הבחירות?
"בטוח. זו כיכר העיר, זה מקום לשיח ולהשפעה. תראה מה נתניהו מריץ בחודשים האחרונים ביחס לפוליטיקאים אחרים שמריצים הודעות בודדות. הרשתות הן פלטפורמות מרכזיות".
"אתה רואה קורלציה בין פופולריות של מישהו ברשתות החברתיות לבין מה שקורה אחר כך בפועל. ביבי יש לו עמוד מפלצתי ונוכחות בכל פלטפורמה. שקד מאידך, בקושי עוברת את אחוז החסימה והיא גם מאוד חלשה ברשתות החברתיות. לפיד מאוד דומיננטי סך הכל והוא מאוד חזק ברשתות. לפיד משקיע מימי קדם ברשתות החברתיות שלו. גנץ תופעה חריגה שהוא פחות משפיע ברשתות אבל הוא מביא מנדטים".
לדעתך אושיית רשת יכולה להשפיע על הבחירה של צעירים בקלפי?
"זה לאו דווקא להשפיע פוליטית, זה להשפיע מבחינת הלך הרוח של מה שקורה וזה מה שמשפיע עליהם פוליטית. נניח צעירים ערבים - זה ידוע שיוטיוב ופייסבוק מציפות להם תכנים שמעוררים להם כל מיני אמוציות שליליות לגבי ישראל או לגבי יהודים, וזה מדליק את הגפרור להתנהגות לא נכונה. כשאתה נכנס ליוטיוב והוא מציג לך סרטונים, אתה לא יודע מה השיקולים", מסכם דורי.
למה הרשתות מאתגרות אותנו בבחירות?
"תפוצה מהירה, ויראלית ולא שקופה של מידע. כל העניין של פייק ניוז, מבלי שאנחנו יודעים מי עומד מאחוריו. בעולם הישן ברור שאם אני קורא משהו בעיתון או רואה משהו בטלוויזיה אנחנו יודעים מי עומד מאחורי הביטוי. ברשתות יש זירה של שיח ציבורי שאפשר להטות את הקולות שנשמעים בה, אנחנו לא תמיד יכולים לדעת מי עומד מאחורי הקולות שנשמעים שם. היכולת לתפור מסרים שכנועיים בענייני בחירות לסוגים שונים של אנשים לפי המאפיינים הפסיכולוגיים שלהם. באופן מודע או לא מודע אנחנו מספקים המון מידע ברשתות", מסביר אסף מאיגוד האינטרנט.
מה הבעיה עם בוטים?
"הבוטים הם כלכלת רשתות אופורטוניסטית - היום הם מסייעים למועמד אחד ומחר יסייעו לאחר. בגלל ההבנה הזו שזו חרב פיפיות, אנחנו צריכים לגנות את זה. זה מעוות את שיטת הבחירות. זה משתנה לפי המרבה במחיר. ככל שיש יותר כסף לצד מסוים, ככה נראה את המציאות ברשתות מוטה לאותו הצד", מספר לוטם מצ'ק פוינט.
כדי להתמודד עם כל הסכנות של המרחב הדיגיטלי בבחירות, יש שלושה צירים שצריכים לעשות עבודה: ציר ראשון - רשויות האכיפה, ועדת הבחירות והמשטרה; ציר שני: הציבור שידווח; וציר אחרון: הפלטפורמות עצמן.
"יש מספר גופים שונים שאמורים לתת מענה, לפי סוג העניין. רשויות הביטחון אחראיות לסכל השפעה זרה. ועדת הבחירות - עיקר התפקיד שלה לאכוף סימון תשדירי תעמולה, כמו לגלות מי עומד מאחורי הודעות מסוימות ברשת החברתית. אנחנו תלויים בדיווחים של אנשים על תוכן לא חוקי או מטעה ברשתות החברתיות", מרחיב אסף.
למטא יש כללי קהילה שהיא קובעת ואוכפת. יש כללים שאוסרים על חשבונות פייק ומה שאנחנו רואים, בישראל במיוחד, זה שהרשתות לא תמיד אוכפות את כללי הקהילה, ואפילו מקבלות החלטות שגויות כשמדובר בתכנים לא באנגלית. דיווחים על חשבונות עם שמות בדויים לא מקבלים מענה, לכן אנחנו מבינים שיש כשל סיסטמטי לאכוף את הכללים הללו בישראל".
"מערכות ניהול התוכן של פייסבוק, בגלל שהן בנויות על אינטיליגנציה מלאכותית, מותאמות לשפות מערביות - על זה אימנו אותן, והן לא מוצלחות כשמדובר בשפות אחרות. לכן, ברור לנו שהדברים האלה לא נאכפים - אני לא ידוע אם זה חוסר יכולת טכנולוגית? חוסר משאבים? סדרי עדיפויות? כנראה שהישראלים מקבלים מוצר פחות טוב מאשר מקביליהם באירופה וארה"ב. מטא בשנתיים האחרונות נערכת לשמור על יושרת הבחירות במדינות מסוימות - גם היא מבינה את החשש משימוש לרעה - היא הקימה צוות בארה"ב ובברזיל להתמודדות עם תופעות פייק ניוז, לפני כן עשתה את זה בפיליפינים ובהודו. השאלה שלנו - למה לא בישראל?"
המדינה עושה מספיק?
"יש בישראל בשנתיים האחרונות תהליכי חשיבה על הסדרת רשתות ותוכן פוגעני ופייק ניוז, הוקמה ועדה של משרד התקשורת שאמורה לגבש מתווה לרגולציה על הרשתות החברתיות. עדיין אין הצעה על השולחן מטעם הגופים הממשלתיים. המדינה לא יכולה לייצר תרופה לפני שהיא הבינה מאיפה מגיעים הכשלים האלה. מטא לא מספקת מידע - כמה דיווחים יש בישראל, מה סדר הטיפול של מטא? האם אלה מערכות אוטומטיות או כוח אדם שעבר הכשרה בטיפול?".
לפני כחודש מטא הודתה כי לא העסיקה מספיק בודקי תוכן כדי לטפל בעלייה החדה בכמות הפוסטים המסיתים במהלך מבצע שומר החומות. ניכר כי ענקית הטכנולוגיה שואפת להפיק לקחים ולהשתפר, אך נראה כי הדרך עודנה ארוכה.
תגובת מטא: "אנו חוסמים בכל יום מיליוני חשבונות מזויפים מלהירשם עוד לפני שהם מדווחים לנו. אנו עובדים עם למעלה מ-80 ארגונים לבדיקת עובדות הבודקים ומדרגים תוכן ביותר מ-60 שפות ברחבי העולם, ובישראל אנחנו עובדים עם רויטרס״. מגוגל לא התקבלה התייחסות לטענות שעלו בכתבה על יוטיוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו