X

עתיק ועקוב מדם: נמצא הסבר לקרב הגדול ביותר באירופה לפני 3,000 שנה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Antiquity שופך אור על שדה הקרב הגדול והקדום ביותר שהתרחש בגרמניה • בנקודת הקרב נמצאו 12,500 עצמות אדם וכ-300 פרטי נשק

אסף גולן
, עודכן
0השמעה
עמק טולנס שבגרמניה. צילום: Botaurus stellaris

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Antiquity שופך אור על שדה הקרב הגדול והקדום ביותר שהתרחש באירופה. הקרב, שהיה עקוב מדם, התחולל בעמק טולנס בגרמניה לפני כ-3,250 שנה. מדובר באירוע יוצא דופן בהיקפו לתקופת הברונזה, כאשר צפיפות האוכלוסייה ביבשת עמדה על כחמישה בני אדם לקילומטר מרובע.

בנקודת הקרב, ליד גשר החוצה את הנהר במקום, נחשפו ממצאים מרשימים: 12,500 עצמות אדם וכ-300 פרטי נשק. העצמות שייכות לכ-150 בני אדם שנהרגו במהלך הקרב. בין כלי הנשק שזוהו נמצאו אלות, חניתות וחיצים, וכן זוהו סימני פגיעות חרב בעצמות הלוחמים.

ניתוח העצמות הראה כי הן שייכות ברובן לגברים צעירים וחזקים בגילאי 20 עד 40, אם כי נמצאו גם שרידים של מספר לוחמות. ממצא מעניין נוסף הוא עצמות סוסים, המעידות על כך שחלק מהלוחמים היו רכובים. פרט זה מצביע על מורכבות הלחימה והשתתפות מגוון יחידות צבאיות.

החוקרים מעריכים כי בקרב השתתפו בין 2,000 ל-5,000 לוחמים, מספר עצום לתקופה בה אירופה הייתה דלילת אוכלוסין יחסית. ממצא זה מערער על התפיסה הרווחת לפיה אירופה בתקופת הברונזה הייתה שקטה ורגועה, עם תנועה מועטה של קבוצות קטנות למטרות מסחר בלבד.

חוקרים קיטלגו את סוגי הפציעות שנגרמו לשרידים שהתגלו בעמק טולנס כדי להבין כיצד התרחש הסכסוך, צילום: Manuel Fernández-Götz, Nico Roymans eds

הארכיאולוג לייף אינסלמן, הכותב המרכזי של המחקר, ערך בחינה מעמיקה של החיצים שנמצאו באתר. ממצאיו מצביעים על כך שהלוחמים הגיעו משני אזורים שונים: קבוצה אחת מהאזור המקומי (כיום מקלנבורג-מערב, צפון גרמניה), והקבוצה השנייה ממרחק של מאות קילומטרים דרומה, מאזור פומרניה, בוואריה ומורביה המודרנית (דרום גרמניה).

משמעות ממצאים אלו היא כי כוח צבאי מאורגן ערך מסע לחימה ארוך טווח לעבר העמק, דבר המעיד על קיומה של מערכת לוגיסטית מורכבת ושרשרת פיקוד מסודרת. עובדה זו מחייבת לשנות מהיסוד את התפיסה לגבי מבנה החברה והפוליטיקה באירופה של תקופת הברונזה.

בעבר, חוקרים שיערו כי הקרב התחולל בשל מאבק שליטה על דרך מסחר עתיקה שעברה במקום. אולם, מחקרם של אינסלמן ועמיתיו דוחה השערה זו בשל היעדר ממצאים תומכים לאורך הדרך המשוערת. במקום זאת, הם מציעים כי ייתכן שמדובר במסע כיבוש אימפריאלי, שמטרתו הייתה להשיג שליטה על אזורים נרחבים לצורך צבירת כוח מדיני ועושר.

פרופ' בארי מולוי מאוניברסיטת קולג' בדבלין תומך בתיאוריה זו ומסכם: "תמיד יש סיבות ללחימה ולמלחמה, אבל לדעתי הקרב הזה נובע מאחד ההסברים הכי נפוצים מאז ומעולם: קבוצה אחת רצתה להשיג שלטון פוליטי על רעותה ותוך כדי כך להפוך לעשירה יותר".

מחקר זה לא רק חושף פרטים מרתקים על קרב עתיק, אלא גם מאתגר את הבנתנו לגבי המבנה החברתי והפוליטי של אירופה בתקופת הברונזה, ומדגיש את הצורך בהמשך מחקר של תקופה זו בהיסטוריה האנושית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
אירופהגרמניהממצא ארכיאולוגיקרבות

כדאי להכיר