גילוי חדש: בניגוד למיתוס - המצור הרומי על מצדה לא ארך שלוש שנים

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב הביא ראיות חדשות לכך שהמצור הרומאי על מצדה ארך מספר שבועות בלבד ולא שלוש שנים, כפי שהתקבע במיתוס הלאומי.

המחקר החדש, שהתפרסם בכתב העת הארכיאולוגי היוקרתי Journal of Roman Archaeology, מתבסס על כלים טכנולוגיים חדשניים: תוכנות תלת מימד, רחפנים עם אמצעי חישה מרחוק וכלים נוספים. כלים אלו אפשרו לחוקרים בהובלת ד"ר גיא שטיבל להבין טוב יותר את פעולות הצבא הרומאי במקום, וכן את משך הזמן של המצור.

שמונה מחנות וחומת אבן

"האתר המפורסם נחקר בהרחבה מאז ראשית המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20, אך מחקר בן זמננו מאפשר לנו ליישם כלים חדשניים, לשאול שאלות חדשות, ולהגיע לתובנות חדשות לגבי מה שהתרחש במקום בשלושה נושאים מרכזיים: מערכות המים, מערכות השבילים המובילים לאתר ומערכת המצור הרומית." כך לדברי ד"ר שטיבל.

חקירה זו אפשרה לחוקרים להבין טוב יותר את מכונת המלחמה והמצור הרומאית במקום וכן גם את משך הזמן שהיא פעלה במקום. לדברי ד"ר שטיבל, "במשך שנים רבות התקבע מיתוס שהמצור הרומאי על מצדה היה אירוע ממושך ומפרך, שארך כשלוש שנים. בעשורים האחרונים החלו חוקרים לערער על הקביעה הזאת. אנחנו ביקשנו לראשונה לבחון את הסוגייה באמצעות כלים חדשניים המאפשרים מדידות אובייקטיביות" .

ד"ר חי אשכנזי, כיום מנהל תחום גיאואינפורמטיקה ברשות העתיקות, שהיה שותף למחקר, מסביר כי "קיימות הערכות מהימנות של כמות האבנים והאדמה שחייל רומי מסוגל להזיז ביום, לצורך משימת הבנייה. ידוע שבמצור על מצדה השתתפו כששת אלפים עד שמונת אלפים חיילים רומיים, ואנחנו חישבנו באופן אובייקטיבי כמה זמן הם השקיעו בבניית מערכות המצור כולה – שמונה מחנות וחומת אבן שסבבה את מרבית האתר. מצאנו שהבנייה ארכה פחות משבועיים, ועל סמך מקורות עתיקים, ניתן להעריך שמיד לאחר השלמתה ביצעו הרומאים מתקפה שארכה לכל היותר שבועות אחדים".

איך ממשך זמן בניית המחנות והמצור ניתן להסיק על זמן המצור במקום?

"יש עדויות חומריות רבות בשטח המחנות הרומאיים סביב האתר, שמאפשרות לנו להעריך כמה זמן הרומאים שהו בו", אמר ד"ר שטיבל. "הממצאים כוללים מטבעות שנמצאו בשטח ומסמכים רשמיים עם בקשות לגימלים מצד החיילים. עדויות אלו מלמדות על שהות קצרה של כמה שבועות במקום. מעבר לעדויות האלו אנחנו יודעים כיצד פועלת מכונת המצור הרומאית, שמראש מכוונת ללחימה ממוקדת ומהירה. מצור של שלוש שנים, כפי שהמיתוס מספר, היה מחייב היערכות ענק של הצבא הרומאי ואין עדויות לשהייה כזו בשטח".

האינטרס הרומי - פעילות חדה ומהירה

בשיחה עם "ישראל היום" הוסיף החוקר: "כדי להבין את המצור, צריך להסתכל על הממצאים בשטח. לא דרך העיניים הישראליות, אלא דרך הראייה הרומאית וצורת הפעולה של האימפריה במבצעי הטלת מצור. מבחינה זו, האינטרס הברור של הצבא הרומי הוא פעילות חדה ומהירה וכל הסימנים בשטח מעידים על מצב כזה".

שאלנו את החוקר גם מדוע פתאום נזכרו הרומאים בשנת 73 לספירה, שלוש שנים אחרי כיבוש ירושלים, להגיע למצדה ולהתייחס למקום כה מבודד בכזו רצינות.

"המצדה נראית לנו כמקום מבודד ולא משפיע. אלא שבפועל היא קרובה לאחד המשאבים היקרים והאסטרטגיים של האימפריה הרומאית. הכוונה היא לעצי האפרסמון בעין גדי ושהבושם שיוצר מהם היה היקר ביותר ברחבי האימפריה. הרווחים מהבושם הכניסו המון כסף לקופה הריקה. אלא שאלו פכו למאויימים על ידי קנאי מצדה, שערכו פשיטות על עין גדי כדי להשמיד את עצי האפרסמון. זו הסיבה למבצע הלוגיסטי המסובך וההזרמה של כמות לוחמים גדולה כל כך כדי לכבוש את המצדה".

ד"ר שטיבל מסכם: "הנרטיב של מצדה; המרד, המצור והסוף הטרגי, הפך כבר מזמן לחלק מה-DNA הישראלי והסיפור הציוני. אחד המרכיבים הבולטים במיתוס הוא משך המצור, אלא שעל פי הממצאים שלנו, אנו מעריכים כאמור שהמצור הרומי על מצדה ארך מספר שבועות לכל היותר. עם זאת, המסקנות שלנו אינן מפחיתות מאומה מחשיבותו של האירוע ההיסטורי".

המחקר בוצע בידי משלחת החפירות למצדה על שם משפחת נוישטטר, מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר גיא שטיבל ובשיתוף ד"ר חי אשכנזי, הדוקטורנטים בועז גרוס מאוניברסיטת תל אביב ומכון ישראלי לארכאולוגיה, ועומר זאבי, שעובד כיום באוניברסיטת בון, אחת האוניברסיטאות המובילות בגרמניה.