עונה הפכפכה עוברת על אלון תורג'מן. אחרי פתיחה נהדרת באוסטריה וינה וזימון לנבחרת ישראל, הגיעה פציעה. הוא חזר לעניינים עם שער בדרבי, אבל אז ירד לספסל, ושלשום אולי הוא שוב עלה על דרך המלך כשמצא את הרשת בליגה נגד הארטברג, אחרי שעלה כמחליף.
"לא יצאתי לחו"ל כדי להגיד ששיחקתי באירופה", אומר החלוץ בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "אני רוצה למצות את עצמי כאן עד הסוף. אני יכול לתת פה עונות כמו שנתתי בהפועל ובמכבי חיפה. בכלל לא חשבתי על חזרה לארץ, היה לי משבר קטן, אבל הוא מאחוריי".
המשבר שעליו מדבר תורג'מן הוא הפציעה הקשה בקרסול, שהשביתה אותו לתקופה ארוכה דווקא לאחר שנכנס לעניינים מהר מאוד. "פתחתי טוב את העונה וכבשתי בהופעת הבכורה. שיחקתי עוד שלושה משחקים ואז נפצעתי", הוא נזכר, "השיקום היה ארוך מאוד, כי הפציעה הסתבכה ובמקום שישה שבועות זה נמשך שלושה חודשים וחצי. חזרתי אחרי הפציעה, כבשתי נגד ראפיד ויצאנו לפגרת החורף. הפציעה קצת שיבשה את התוכניות, אבל אני אדם מאמין וכנראה זה מה שהיה צריך לקרות לי. הכל לטובה".
בקבוצה שלך האשימו את הנבחרת בפציעה.
"זה לא היה בדיוק ככה. נפצעתי במשחק ליגה באוסטריה ממש לפני שטסתי לנבחרת. הרופא שלנו בקבוצה אמר לי ושלח פקס לנבחרת עם דרישה שיעשו לי MRI, אבל איכשהו, אני לא יודע איך, זה נפל בין הכיסאות. בנבחרת עשו לי צילום רגיל שאי אפשר לראות בו מה יש בתוך הקרסול, ורק שללו סדק או שבר.
"יש לי גם אשמה בפציעה, כי מאוד רציתי לשחק, שיחקתי נגד צפון אירלנד עם זריקות וסובבתי את הקרסול עוד קצת. כשחזרתי לאוסטריה צלעתי ברמה שלא יכולתי לזוז. שלחו אותי מייד ל־MRI וגילו שיש לי קרעים ברצועות של הקרסול".
איך עוברים שיקום כזה ארוך לבד?
"ביקשתי לטוס לארץ כדי להיות קצת עם המשפחה, ובקבוצה הסכימו מייד ואמרו שזה יעזור לי לנקות את הראש. הייתי חמישה ימים עם המשפחה ושאבתי אנרגיות. באופן כללי הלבד שלי הוא לא כל כך לבד, כי פעמיים בחודש מגיעים אלי חברים ומשפחה. יש פה גם את הקהילה היהודית שעוזרת לי".
בכמה דרגות הליגה האוסטרית טובה יותר מהליגה הישראלית?
"שאלה מעניינת מאוד. צריך להוציא את זלצבורג מהמשוואה כי הם ברמה מעל הליגה. הם כמו מכבי ת"א בארץ, רק הרבה יותר טובים, ואם יהיו משחקים בין הקבוצות זלצבורג תנצח. הליגה האוסטרית חזקה יותר בכל מה שקשור לפיזיות, אבל באופן כללי היא לא חזקה בהרבה מהליגה הישראלית, אולי טיפ־טיפה יותר".
מ־08:30 עד 13:30 במתחם
על השוני בין חיי כדורגלן בישראל לכזה באוסטריה, מספר תורגמן: "מספר האימונים הרבה יותר גדול מאצלנו והאימון עצמו הרבה יותר אינטנסיבי. הם מסתכלים על הכדורגל בצורה שונה. אני מגיע למתחם אימונים ב־08:30 ויוצא רק אחרי 13:30, מה שלא היה קורה לי בארץ.
"אחרי אימון צריך להישאר לחדר כושר, לחיזוקים ולטיפולים. כל המסביב - המתחם שלנו שהוא מטורף, חדר הכושר שהוא כמו מוזיאון ענק, זה משהו שלא נתקלתי בו. ברק אברמוב היה אצלי פה, ואחרי שעשיתי לו סיור הוא אמר לי, 'עכשיו אני מבין למה שחקנים שחוזרים לארץ חוטפים שוק על מה שיש אצלנו'".
שיחקת בנבחרת אצל אנדי הרצוג. העובדה שהוא אוסטרי מקנה לך יתרון?
"אני לא חושב. אנדי היה גם פרשן בליגה האוסטרית, אבל הוא לא מזמין אותי בגלל העיניים היפות שלי או בגלל שאני משחק באוסטריה. הוא מזמן רק את מי שמשחק ונמצא ביכולת טובה, כי בסופו של דבר אם הנבחרת לא תצליח ובחירת השחקנים לא תהיה טובה, יבואו אליו בטענות. במשחקים הקודמים לא שיחקתי, עכשיו עליתי מהספסל וכבשתי. אם אשחק גם במשחק הבא לפני הזימונים, ואני מאמין שאפתח בהרכב, יש סיכוי שאקבל זימון, אם לא - אין סיכוי".
היו תגובות מזלזלות באוסטריה כשהנבחרת שלנו הוגרלה מולם?
"קראתי כתבה ששחקנים בקבוצה של מונאס דאבור זלזלו בנו, אבל אני לא יודע אם זה באמת נכון. בקבוצה שלי אין שחקנים בנבחרת אוסטריה. המקומיים התגרו בי בקטע חיובי, אמרו לי 'יאללה אוסטריה', אבל לא זלזלו בנבחרת שלנו".
בקמפיין ליגת האומות דיברו הרבה על שינוי בנבחרת, הרגשת את השינוי הזה?
"יש אווירה טובה בנבחרת באופן חד־משמעי. כולם נותנים 100 אחוז באימונים, כולם רוצים לשחק וכולם רוצים שהנבחרת תצליח. הצוות האוסטרי הצליח להביא משהו חדש ורענן, אבל לפני כן הייתי בנבחרת פעם או פעמיים, כך שאני פחות יכול להצביע על השינוי שכל השחקנים מדברים עליו".
איך אתה רואה את הסיכויים של הנבחרת להעפיל ליורו?
"כל הנבחרות בבית חזקות מאוד, אבל אם נשחק כמו במשחקים האחרונים ונעלה קצת את הרמה יש לנו סיכוי ממש טוב להעפיל ליורו. זה לא משנה אם נסיים במקום הראשון או השני בבית, העיקר לעלות. אנחנו רוצים לעשות משהו שלא עשו לפנינו בנבחרת. יש דור מוכשר, שחקנים התפתחו והשתפרו עם הזמן ויש לנו הזדמנות טובה לעשות את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
