תשכחו מכל מה ששמעתם עד עכשיו, ההתקפה הכי טובה היא... התקפה. ככה זה לפחות עובד העונה בכדורגל האירופי, ולראיה: מנצ'סטר סיטי, ברצלונה, באיירן מינכן, פ.ס.ז', אייאקס, בנפיקה, זניט, זלצבורג, ואפילו מכבי ת"א - קבוצות שזכו/יזכו באליפות כי הבקיעו שערים, ולאו דווקא כי ידעו למנוע אותם.
מהבחינה הזו הליגה האיטלקית יוצאת דופן. יובנטוס זכתה בתואר לא כי דרסה, אלא כי ספגה מעט והחזיקה בכריסטיאנו רונאלדו.
שחקני אטלאנטה חוגגים השבוע עוד ניצחון ליגה // צילום: אי.פי.איי
מי שכבשה הכי הרבה שערים - ארבעה יותר מיובה בשלב זה וכמעט 20 יותר מאינטר השלישית - היא דווקא אטאלנטה. ולמרות שסיפורה לכאורה סותר את משפט הפתיחה, דעו לכם שההפך הוא הנכון. בזכות התקפה משובחת הקבוצה מברגאמו חווה עונת שיא במונחיה. היא נמצאת פסע מהבטחת כרטיס היסטורי לשלב הבתים של ליגת האלופות, והערב תשחק מול לאציו בגמר הגביע האיטלקי. אם תזכה, יהיה זה התואר השני בתולדותיה והראשון מאז 1963.
אטאלנטה כבשה 73 שערים ב־36 משחקי ליגה ו־10 בארבעה משחקי גביע. היא נוגעת בכדור 22 פעמים בממוצע למשחק ברחבת היריבה, יותר מכל קבוצה אחרת, אבל היה זה דווקא משחק שבו לא מצאה את הרשת שמספר עליה הכל. ב־0:0 מול אמפולי, בדיוק לפני חודש, היא איימה על שער היריבה 47 פעמים (17 למסגרת). תצוגת חוסר מזל נדירה, אך גם עדות ליכולות ההתקפיות, למנטליות ולקו שמנחה את הקבוצה של ג'יאן פיירו גספריני - כולם חלק ממשחק ההתקפה.
בראיון ל"גאזטה" סיפר המאמן שהסגנון נולד מהארה שחווה כמאמן גנואה: "במשחק מול יובנטוס השארתי שני בלמים על טבס ויורנטה, וככה הרווחתי שחקן נוסף בהתקפה. אטאלנטה היא תוצר של הגילוי הזה. הכדורגל השתנה, היום אין צורך להגן לשם ההגנה".
פאפו גומז. המנוע של גספריני על המגרש // צילום: איי.פי
"ראויים לכל מה שהשגנו"
בתחילת העונה הגישה הזאת נראתה אובדנית. ניצחון אחד בתשעה מחזורים ראשונים הציב את אטאלנטה כמועמדת למאבקי הישרדות, אבל גספריני האמין. ניצחון 1:4 על אינטר גרר ניצחון על לאציו, 2:2 מול יובה, שישייה לססואולו, חמישייה לפרוזינונה, ניצחונות בנאפולי ושוב בלאציו, כשהשיא, לפני חודשיים וחצי, 0:3 על יובנטוס (בהרכב מלא) ברבע גמר הגביע.
הכדורגל ההרפתקני התחיל להביא תוצאות, ועם התוצאות הגיעו גם המחמאות. אריגו סאקי טוען "שאטאלנטה משחקת הכי יפה באיטליה", ופאביו קאפלו אפילו השווה אותה לאייאקס של יוהאן קרויף. זה לא מקרי. גספריני בן ה־61 שואב השארה מהקבוצה ההולנדית ומברצלונה, ואת הדברים האלה הוא מנסה ליישם במועדון עם תקציב נמוך וסגל צנוע ברובו. ובאמת, אטאלנטה משחקת כדורגל אחר. הרבה בידודים, קיצונים שנכנסים למרכז, מגינים תוקפים, בלמים מצטרפים, והרבה מאוד תעוזה. "אנחנו ראויים לכל מה שהשגנו", אמר השבוע גספריני, ואין מי שמתווכח.
עם שחקנים כמו פאפו גומס שמנהל את העסק, יוסיפ איליצ'יץ (11 שערים) ודובאן ספאטה (23) שמוציאים לפועל, אטאלנטה היא מכונה משומנת של כדורגל התקפי ומבדר.
הערב מול לאציו היא בסך הכל רוצה להצטרף לחבורת הקבוצות שהרוויחו העונה מהבחירה לתקוף, והיא בהחלט ראויה לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
