מאוריציו סארי. לפי רחשי המקלדות באנגליה, הגמר הערב בבאקו צפוי להיות שירת הברבור של המנג'ר האיטלקי בצ'לסי - בלי קשר לתוצאת המשחק. גביע או לא, ברור שמשהו לא עבד שם, והכחולים לא ימנעו מסארי לעזוב ליובנטוס שכבר מחכה מעבר לפינה.
במקרה כזה, הגמר הערב הופך עבור סארי לעניין אישי לא פחות מאשר קבוצתי. עשה מה שעשה בצ'לסי - התחלה טובה, דעיכה, סגנון מעיק, מקרה קפה והחילוף בגמר גביע הליגה, חוסר החיבור לקהל ועוד - הגמר הזה מעניק לו אפשרות להוסיף לרזומה האישי את מה שכל כך חסר שם: תואר.
29 שנים האיש מאמן ומעשן, ומעולם לא זכה בשום דבר. שיטת המשחק שלו תמיד היתה בגדר הברקה, מהנה לצפייה, ראויה למחמאות, אבל אף פעם לא הוכיחה את עצמה הלכה למעשה. אם יזכה הערב בתואר, יוסיף סארי עוד גביע לאוסף של צ'לסי, וחשוב מכך: יעניק לעצמו את הגושפנקה שתשרת אותו בעתיד, איפה שלא יהיה. גביע יוכיח לסארי ולסביבה שה"סאריבול", הסגנון הזה שצ'לסי התקשתה כל כך לאכול, יכול לזלול תארים.
פייר אמריק אובמיאנג. יש רק שישה שחקנים בעולם הזה שכבשו יותר מ־25 שערים בכל אחת מחמש העונות האחרונות: ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, סרחיו אגווארו, רוברט לבנדובסקי, לואיס סוארס והאחרון הוא פייר אמריק אובמיאנג. ובעוד החמישה הראשונים (במיוחד השניים) הם הקרם של הקרם, גדושים תארים ומחמאות, קונצנזוס של כוכבנות, החלוץ של ארסנל מרגיש כאילו לא שייך.
אולי כי הוא גאבוני, אולי כי בארון התארים שלו גביע אנגלי וגביע ליגה צרפתי בלבד, אולי כי הכי קרוב שהגיע לדרגת גיבור־על היתה כשעטה על עצמו מסכה של באטמן. בזמן שלחמישה האחרים דברים באים בטבעיות ועם קבלות, אצלו משהו הרגיש מאולץ.
פייר אמריק אובמיאנג. הגמר הערב מעניק לחלוץ בן ה־29 הזדמנות אדירה לקדם את מעמדו // צילום: אי-פי
כנראה לאובמיאנג אין ברירה אלא להילחם על גדולתו. בעולם שסוגד לעושי־הכל, אלה שכובשים ומבשלים ומרימים לעצמם לנגיחה, קשה לחלוצי הפרופר לבלוט באותה מידה. כמו אגווארו וקבאני, למשל, כך גם אובמיאנג - נחשב לגולר מחונן אבל לא מעבר. וכשזה לא מגובה בתארים, קשה עוד יותר לככב.
לכן, הגמר הערב מעניק לחלוץ בן ה־29 הזדמנות אדירה לקדם את מעמדו. 22 שערי פרמייר ליג ועוד שמונה בליגה האירופית הם עניין שבשגרה אצלו, אפילו שלושער בחצי הגמר - גביע אירופי ראשון בקריירה? זה כבר משהו מיוחד.
אדן הזאר. לאורך שבע שנותיו בסטמפורד ברידג', הכוכב הבלגי תמיד הדגיש שאם יעזוב, יעזוב בטוב. אחרי עונה מלאת פציעות ואכזבות תחת אנטוניו קונטה, הסביר הקשר את משנתו: "איני רוצה לעזוב אחרי עונה לא טובה. אם אעזוב, ארצה שזה יהיה אחרי זכייה בתואר. חשוב לעזוב בשיא כי ככה אנשים יזכרו אותך לטובה".
אז הערב, בבאקו, מקבל הזאר את ההזדמנות לעזוב לפי המתכון האישי שלו. ברור לגמרי שזהו משחקו האחרון במדים הכחולים, כנראה לפני מעבר לריאל מדריד, וזכייה בתואר תאפשר לו פרידה כהלכתו. "אני רק רוצה את הגביע הזה", הכריז השבוע, "אם זה משחקי האחרון באמת, אני רוצה לסיים אותו עם תואר". הזאר כנראה מאמין הדוק בפתגם "אתה טוב כמו הדבר האחרון שעשית", וזה יפה ומכובד. אלא שאם ישאל את אוהדי צ'לסי, הם יגידו לו שהוא הכי טוב בשבע השנים האחרונות, ושהם כבר מתגעגעים.
אונאי אמרי. קשה להאמין שעשה זאת בכוונה, אבל המנג'ר הספרדי השמיד את סוף העונה בליגה והשאיר את הכרטיס לליגת האלופות בידיים של אהובתו הליגה האירופית. בפרמייר ליג רשמו התותחנים שלו הפסדים מביכים לקריסטל פאלאס, וולבס ולסטר בשבעת המחזורים האחרונים, ובאירופה דילגו באלגנטיות מעל נאפולי וולנסיה כאילו כלום. מקרה קלאסי של דוקטור ומיסטר.
אונאי אמרי. זכייה בגביע הערב תעשה פלאים למעמדו // צילום: אי-פי
כנראה שאמרי מרגיש בטוח יותר במפעל השני בחשיבותו ביבשת, זה שבו זכה שלוש פעמים רצופות כמאמן סביליה. שדרך הליגה האירופית, במפגשים מול קבוצות מצרפת, איטליה, ספרד, אזרבייג'ן וכו', יצליח לשכנע את מעסיקיו שהוא האיש המתאים לתפוס את מקומו של ארסן ונגר.
ואכן, למרות המקום החמישי, שנמוך מקום אחד מהמושב הקבוע של ארסנל, זכייה בגביע הערב תעשה פלאים למעמד של אמרי. גם תואר אירופי ראשון לתותחנים מאז 1994 וגם חזרה לליגת האלופות. שם, אם יגיע, תמיד יוכל לתפוס את המקום השלישי ולחזור אל אהובתו.
גונסאלו היגוואין. "צפו: החלוץ הארגנטינאי איבד את השלווה באימון צ'לסי", זעקו כותרות העיתונים בשבוע שעבר, וכאילו דה! ידוע שגמר ופיפיטה זה כמו שמן ומים, ולא מפתיע לגלות שגם זה שעומד בפתח מכניס את היגוואין להתקף חרדה.
גונסאלו היגוואין באימון המסכם. פיפיטה מגיע בלי שום ציפייה // צילום: אי-פי-איי
הרי גמרים צילקו את הקריירה של הסקורר האדיר הזה. ההחטאות בגמר הגביע העולמי ב־2014 ובאלה של הקופה אמריקה ב־2015 וב־2016 ריסקו לו את הביטחון ברגע שהמעמד הופך מכובד, וגרמו לו (כדרך התמודדות) להפוך שקוף ברגע השיא שמציע המשחק. ב־2011 לא שותף כשריאל גברה על בארסה, עם נאפולי ב־2014 שיחק ולא כבש, וגם כשחגג עם יובנטוס ב־2017 וב־2018 היה רק נוכח־נפקד. המאזן: שבעה גמרים, 358 דקות, ארבע זכיות ואפס אחד בוהק בכמות השערים.
והנה לגמר הערב פיפיטה מגיע בלי שום ציפייה. לא שישחק, ובטח לא שיכבוש. הוא היה רע בחצי העונה הראשון במילאן, חלש בחצי השני בצ'לסי, הפך שחקן ספסל, פרש מנבחרת ארגנטינה, ולמעשה השיל מעליו כל גרם של אחריות. לגמר הזה מגיע היגוואין שפוף, לחוץ, מחוץ ודרוס, מה שמעלה את הסבירות שדווקא הערב, כשאף אחד לא בונה עליו, הוא יכבוש ולא יבעט ממטר לחוץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
