את הזכייה של ברזיל בקופה אמריקה 2019 אחרי ניצחון 1:3 על פרו בגמר שנערך במראקנה צריך לשים בפרופורציות המתאימות. הנבחרת של צ'יצ'ה היתה ללא עוררין הטובה והיעילה ביותר לכל אורך הטורניר, ובמטרה הראשית שלה - תואר גדול ראשון מאז 2007 - היא עמדה בצורה מרשימה ביותר.
עם התואר הזה ברזיל גם שומרת על מאזן מושלם בחמשת טורנירי הקופה אמריקה אותם אירחה, וסוגרת שש שנים עם ארבעה טורנירי כדורגל שהתקיימו אצלה, שמתוכם הצליחה להשאיר את הגביע בבית בשלושה מהם. היא עשתה זאת בגביע הקונפדרציות 2013, במשחקים האולימפיים בריו 2016 ובקופה אמריקה. רק בטורניר ביתי אחד לא הצליחה לזכות בפרק הזמן הזה, החשוב מכולם: הגביע העולמי ב-2014. לכן, כבודה של הקופה אמריקה במקומה מונח, אבל היעד האמיתי ממשיך להיות קטאר 2022.
המבט הזה קדימה הופך את הזכייה הנוכחית לחותמת. כבר שלוש שנים שהסלסאו נמצאים בתהליך של טרנספורמציה מקצועית ותדמיתית תחת צ'יצ'ה, והנפת הגביע היתה אישור לכך שהעסק עובד ושאפשר להמשיך באותה צורה. "עכשיו, אחרי שזכיתי את ברזיל בתואר במראקנה, אני יכול להכתיר את עצמי כמאמן כדורגל", אמר צ'יצ'ה בן ה־58, שהפך לראשון בהיסטוריה שזוכה בשלושת תארי הקונמבול (התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית).
ז'סוס חוגג על חשבון פרו. דרך חדשה נפתחה // צילום: רויטרס
ב־2008 הוביל את אינטרנסיונל מפורטו אלגרה לזכייה בגביע הסודאמריקנה, ב־2012 לקח את אינטרנסיונל לזכייה בגביע הליברטדורס, ושלשום הוסיף לרשימה את הקופה אמריקה עם ברזיל. המשותף לכל התארים: סגנון משחק הגנתי שנוגד את האופי הברזילאי ההתקפי. ב־2008 ספגה קבוצתו שלושה שערים בנוקאאוט, ב־2012 רק שניים, ובטורניר הנוכחי רק אחד. אצל צ'יצ'ה, הכל מתחיל ונגמר בהגנה.
ברזיל של שלושת השבועות האחרונים עשתה בדיוק את זה. ללא ניימאר, היא הצליחה לאזן בין החלק האחורי לקדמי בצורה כמעט מושלמת, אם כי לא מרהיבה לעין הניטרלית. מצד אחד היא אפשרה הצטרפות של המגינים ובראשם דני אלבס שנבחר למצטיין הטורניר.
מצד אחר היא דרשה משחקני ההתקפה עבודות הגנתיות ולחץ על שחקני היריבה. הדברים האלה אולי פוגעים בשטף המשחק הברזילאי ומדללים את כמויות השואוטיים למינימום, אבל הם מביאים תוצאות. לא במקרה הפסידה ברזיל רק פעמיים תחת צ'יצ'ה (לבלגיה במונדיאל ולארגנטינה במשחק הכנה) וספגה 11 שערים מלבד ב־42 משחקים מאז שמונה. מדובר במאמן מודרני, טקטי, ששואב השראה מיובנטוס ומסימיליאנו אלגרי ושבשלוש שנים הצליח לשנות כמעט לחלוטין את הזהות של נבחרת ברזיל.
צ'יצ'ה. עבודת הגנה למופת // צילום: רויטרס
כבר לפני שנה בקאזאן, דקות אחרי שבלגיה הנחיתה עליו הפסד ראשון ברבע גמר המונדיאל, צ'יצ'ה מיקם את הקופה אמריקה כטורניר שבו אפשר להחזיר את הביטחון ולבנות בסיס להמשך. למרות הביקורות שספג על החלטות מסוימות שקיבל במונדיאל ברוסיה, הוא המשיך באותה הדרך, שבסופה החזיר לחיים את גבריאל ז'סוס, גילה לעולם את אברטון והביא גביע יבשתי תשיעי לברזיל.
אין ספק שהגביע יתרום להמשך, אבל הוא בעיקר מחזק את אירועי מוקדמות המונדיאל ומבהיר שהסלסאו השאירה את דרום אמריקה הרחק מאחוריה. המבחן האמיתי שלה נותר המונדיאל והנבחרות האירופאיות הגדולות, ועד אז יש עוד שלוש שנים ארוכות ומבטיחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
