הליגה הצרפתית, שתצא הערב לדרך עם מפגש בין מונאקו לליון, הרוויחה ביושר את הכותרת "לא מעניינת". עם כל הכבוד לאליפות המפתיעה של מונאקו שהושגה לפני שלוש שנים, ככה זה כשקבוצה אחת עשירה שולטת בבלעדיות בשבע העונות האחרונות.
בפרק הזמן הזה זכתה פ.ס.ז' בשש אליפויות, ארבעה גביעים, חמישה גביעי ליגה ושבעה גביעי סופרקאפ, ואירועי הקיץ האחרון לא מעניקים תחושה נעימה שמשהו הולך להשתנות. ניימאר אולי יעזוב, אבל גם בלעדיו נדמה שהקבוצה של תומאס טוכל התחזקה מספיק כדי להמשיך לדרוס. בעיני הציבור הניטרלי הדבר הזה לא מעניין בעליל, אבל בעיניים אחרות הליגה הצרפתית היא אוצר שאסור להוריד ממנו את העיניים.
פפה. השחקן היקר בתולדות ארסנל // צילום: אי.אף.פי
מחלקת פיתוח
ניקולה פפה, טאנגי אנדומלה, פרלאן מנדי, איסמעילה סאר, נאביל פקיר, אלאן סנט־מקסימין, מוסא דיאבי. אלה הם רק חלק מהשחקנים שעזבו הקיץ את הליגה הצרפתית בכסף גדול. פפה הפך לשחקן היקר בתולדות ארסנל, אנדומבלה בטוטנהאם, סאר בווטפורד ומנדי לאחד המגינים היקרים בהיסטוריה של הליגה הספרדית. הם רק הקצפת. מלבדם יש עוד עשרות שחקנים שהחליפו יעד, ודאגו שהסטטוס הייחודי של הליגה הצרפתית יישמר. כמו בכל שנה בעשור האחרון, ליג 1 היא היחידה מבין הליגות הגדולות שהמאזן הכלכלי שלה חיובי בחלון ההעברות. כלומר, היא מוכרת יותר משהיא קונה.
אם בפרמייר ליג הקיץ הזה יסתיים במינוס 750 מיליון יורו ובספרד המאזן עומד על מינוס של 330, אז בצרפת הכניסו הקיץ הקבוצות קרוב ל־300 מיליון יורו ממכירת שחקנים. וזה לפני שניימאר יארוז (אם וכאשר) את חפציו וימריא לברצלונה.
לא מדובר במגמה חדשה. הליגה הצרפתית תמיד היתה שוק עבור הקבוצות המבוססות, אלא שהשנה נדמה שהמגמה הפכה לטרנד. אם פעם היו נמכרים בעיקר שחקנים בולטים כמו קרים בנזמה, הוגו לוריס, סמיר נסרי ואחרים, היום קבוצות רוכשות את הכוכבים, אבל גם חוטפות שחקנים צעירים בתקווה שההשקעה תשתלם. ברצלונה, למשל, צירפה בינואר את הבלם ז'אן קלייר טודיבו למרות שרשם רק עשר הופעות בטולוז; ארסנל שילמה הקיץ לסנט אטיין קרוב ל־30 מיליון יורו על וויליאם סאליבה בן ה־18, שבינתיים הושאל חזרה.
הקבוצות הגדולות יודעות שהאקדמיות בצרפת הן מהטובות העולם, כאלה שמייצרות שחקנים עם יכולות טכניות וטקטיות, ולכן מדי שנה נחטפים עוד שחקנים. אפשר רק לדמיין איך היתה נראית ליון ללא המכירות, אותו דבר לגבי מונאקו, אלא שאין להן שום עניין לעשות זאת.
אנדומבלה. עוד אקזיט לליון // צילום: אי.אף.פי
"לוקחים לנו את הטובים"
כשדימיטרי פאייט, אז כוכב מארסיי, עזב ב־2015 לווסטהאם תמורת 13 מיליון יורו, נשיא הליגה הצרפתית נואל לה גראט הגדיר זאת כ"מעבר מביך". הוא טען שלליגה שלו אין יכולת להתמודד עם הכסף של אנגליה ודרש מבעלי הקבוצות העשירים לעשות מעשה. אלא שהם ממש לא בעניין.
"כולם צריכים לדעת שאנחנו קבוצה שמוכרת שחקנים", הסביר ואדים ואסילייב, סגן נשיא מונאקו, כשנדרש להסביר איך הפך אלופה מרהיבה לקבוצת תחתית.
כזכור, הקבוצה מהנסיכות מכרה את כוכבי האליפות בקרוב ל־400 מיליון יורו, ועדיין לא הצליחה להתאושש. נשיא ליון ז'אן מישל אולאס הסביר השבוע את תפיסת העולם שלו: "אני יכול לבזבז 100 מיליון יורו כל עונה, אבל רק כדי להשקיע אותם בחמישה שחקנים צעירים שאוכל להרוויח עליהם בעתיד".
אולי בשל חוסר היכולת להתחרות עם פ.ס.ז', ואולי בגלל סיבות אחרות, סדרי העדיפויות של מועדוני הביניים בצרפת השתנו. תארים אולי קשה להשיג, אבל כסף לא.
כל אלה הפכו את הליגה הצרפתית ל"אקדמיה של אירופה", כפי שהגדיר אותה סוכן השחקנים המדופלם ברונו סאטין. "כל קיץ לוקחים לנו 10-15 שחקנים הכי טובים בליגה וזה לא הולך להשתנות", טען סאטין.
אפשר לאהוב את זה ואפשר שלא, אבל זאת המציאות של הליגה הצרפתית בשנים האחרונות. בזכות היכולת לייצר ולמכור בגדול היא שורדת ומתקיימת. פ.ס.ז' תמשיך לרדוף אחרי תארים, וכל השאר ירוצו אחרי חוזים משודרגים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
