אלן רושל
שרד את הטראומה - והמשיך לשחק. רושל // צילום: GettyImages
הבחירה של אריה שמוקלר: אמנם לא מדובר בלאו מסי או בכריסטיאנו רונאלדו, אבל אלן רושל הוכיח כי כדורגל זה לא הכל בחיים. "רושל הוא הוכחה חיה למורשת הלא תיאמן של שאפקואנסה", החמיא לו המנהל המקצועי של הקבוצה הברזילאית, שהצליחה ב-2016 לשרוד אסון תעופה מזעזע, שמחק כמעט את כל המועדון וגבה את חייהם של 71 בני אדם.
מי שהצליח לצאת בחיים מהטראומה, והיה אחד מבין שלושת השחקנים שניצלו בהתרסקות, היה אותו רושל, שבתחילת ינואר 2018 הפתיע את כל העולם כשחזר לשחק כדורגל ועל הדרך אפילו האריך את חוזהו במועדון עד 2020. את הקאמבק הרשמי והחזרה לדשא ערך במשחק ידידות מול ברצלונה. טוב, ככה זה שמתעקשים לראות כוכבים.
סרחיו ראמוס
קבלן גביעים ואליפויות. ראמוס במדי נבחרת ספרד // צילום: אי.אף.פי
הבחירה של לי רזניק: בעוד כולכם מתלבטים בין מסי לרונאלדו, שעל היכולות והפנומנליות שלהם נכתבו כל כך הרבה מילים, החלטתי ללכת על שם שספק אם חשבתם עליו - סרחיו ראמוס.
שחקן ההגנה הספרדי פתח את העשור עם מינוי לקפטן השני של ריאל מדריד אחרי איקר קסיאס. באותה שנה רשם את ההופעה ה-200 שלו במדי הבלאנקוס וגם זכה במונדיאל 2010 בדרום אפריקה עם נבחרת ספרד.
• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור"
• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בואו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם
• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק
הוא נבחר בעשור הזה תשע פעמים לנבחרת העונה של פיפ"א, ארבע פעמים ברציפות לשחקן ההגנה הטוב בליגה הספרדית, נכלל בנבחרת היורו של אופ"א ב-2012, נבחר לאיש המשחק בגמר ליגת האלופות 2016, והעונה הפך לשיאן ההופעות של נבחרת ספרד בכל הזמנים.
יש לו בעשור הזה בלבד שתי אליפויות ושני גביעי ספרד, ארבע זכיות בליגת האלופות, גביע עולם ואליפות אירופה עם נבחרת ספרד, שני גביעי סופר קאפ ספרדי, שלושה סופר קאפ אירופי וארבע אליפויות העולם לקבוצות.
מעבר להיותו של ראמוס מגן ובלם נהדר, הוא ידוע כשחקן נשמה, ככזה שתמיד מוסיף פיקנטריה ואווירה למשחק, והוא גם כובש לא מעט יחסית לשחקן הגנה. השער הגדול ביותר שלו בקריירה היה כנראה בגמר ליגת האלופות 2013-20114 מול אתלטיקו מדריד, אז נגח את השוויון (1:1) בדקה ה-93 ושלח את המשחק להארכה שבה ניצחו הבלאנקוס 1:4.
באותה עונה כבש ראמוס צמד בתוך 4 דקות, ב-0:4 של ריאל על באיירן בחצי גמר ליגת האלופות. בגמר הצ'מפיונס של עונת 2015-2016 הוא שוב כבש בגמר מול אתלטיקו, הפעם עם הרגל (1:1, 3:5 לריאל בפנדלים בסיום) והניף גביע ליגת האלופות ראשון כקפטן ריאל.
בעונת שעברה הוא כבש את הראשון של ריאל בגמר גביע המלך הספרדי (0:3 על לגאנס) והשלים 100 שערים בכל המסגרות הרשמיות. אני מכירה כמה חלוצים שעוד לא הגיעו ל-100 שערים בקריירה, כך שבהחלט מדובר בשחקן שראוי להיכנס להיכל התהילה של הכדורגל העולמי.
כריסטיאנו רונאלדו
הגדול מכולם? רונאלדו // צילום: אי.פי
הבחירה של עודד שלו: אומרים שלאו מסי מבריק ממנו ועושה הכל בקלות - וצודקים. אבל זה לא המדד לכדורגלן ששלט בכדורגל העולמי בעשור הזה. כי ההצלחה של מסי הצטמצמה בעיקר לליגה ולגביע הספרדי. בליגת האלופות הוא זכה רק פעמיים, ועל נבחרת ארגנטינה כדאי שלא נרחיב את הדיבור. בזמן הזה, רונאלדו זכה ארבע פעמים בליגת האלופות וגם באליפות אירופה. פנומן.
הבחירה של דניאל לוי: הוויכוח הבלתי נגמר מי גדול יותר, רונאלדו או מסי, לא ייפסק כנראה לעולם - גם אחרי שהשניים יפרשו מהמשחק. אבל אם בוחנים את מה שעשה הפורטוגלי בעשור הנוכחי, אי אפשר שלא להכתיר אותו כשחקן הטוב ביותר. הוא זכה עם ריאל מדריד בארבע אליפויות אירופה, הוביל את פורטוגל לזכייה היסטורית ביורו 2016, הפך למלך השערים והבישולים של ליגת האלופות בכל הזמנים, למלך השערים של ריאל מדריד עם 450 כיבושים ולמלך השערים של נבחרת פורטוגל . יחד עם כל זה, הוא עשה מעבר מתוקשר ליובנטוס ונתן לליגה האיטלקית חיות שלא הייתה בה שנים, בזמן שהאקסית עדיין מנסה למצוא את האיש הנכון שייכנס לנעליים הגדולות שההשאיר.
הבחירה של דין שמואל אלמס: השיח על מיהו שחקן גדול יותר - כריסטיאנו או מסי - מלווה את הכדורגל העולמי זה כ-15 שנים. עם זאת, ההכרעה חייבת לקום וליפול דווקא בהבדל המשמעותי ביניהם - הישגים בנבחרת. הרי כל אחד מהם זכה בליגת האלופות, שניהם מוליכים את טבלת מלכי השערים של המפעל, שניהם זכו באליפויות ה"לה ליגה", אך רק אחד מהם זכה בתואר עם נבחרתו.
אם "שולפים" את כריסטיאנו ואת מסי מנבחרות פורטוגל וארגנטינה, אין ספק כי האלביסלסטה טובים יותר. בד בבד, העומק האיכותי של הנבחרות ביורו רחב מזה של המשתתפות בקופה אמריקה. ובכל זאת, ביורו 2016 הצליחו הסלסאו של פורטוגל לזכות בגביע. אז אמנם כריסטיאנו נפצע והוחלף בדקה ה-25 ואדר האפרורי כבש את שער הניצחון בהארכה מול צרפת, אבל זה כל הקסם. בעוד עשור, או אפילו פחות, אף אחד לא יזכור שאנטואן גריזמן כבש פי שניים שערים ביחס אליו באותה אליפות אירופה. צירוף הזכייה בליגת האומות הראשונה היא בגדר ה"חותמת" לצדק שבתואר כדורגלן העשור בעולם עבור כריסטיאנו.
אריאן רובן
צמד בלתי נשכח מול ספרד. רובן // צילום: רויטרס
הבחירה של אור קיש: בחודש יולי האחרון פרש אחד מכדורגלנים הטובים שעלו אי פעם על כר הדשא, אריאן רובן. הכדורגלן ההולנדי שיחק במשך 19 שנה באירופה, החל את הקריירה המקצוענית בקבוצת כרונינגן ההולנדית, עבר לאיינהובן (שאיתה זכה באליפות הולנד) ולאחר עונה אחת עבר לצ'לסי האנגלית, שם שיחק במשך שלוש עונות וזכה בשתי אליפויות. לאחר מכן לריאל מדריד ולתחנה שבה הגיע לשיא הקריירה שלו - באיירן מינכן.
התמונה הזכורה ביותר מבחינתי של אריאן רובן הייתה במהלך מונדיאל 2014, אז הביסה נבחרת הולנד את נבחרת ספרד 5-1, במשחק שבו כבש צמד שערים והוביל את שחקני הנבחרת לאחד מנקודות האור היחידות שלה בעשור האחרון.
זלאטן איברהימוביץ'
זהו זלאטן, ואין אחר // צילום: USA TODAY Sports
הבחירה של אלי שטרן: בעשר השנים האחרונות הייתי מת להיות זבוב על הכתף של זלאטן איברהימוביץ'. לא בגלל מה שההשיג על הדשא, אלא בגלל שזו תהיה הכתף שלו.
השבדי המשוגע ממוצא בוסני-קרואטי-אלבני שיחק בעשור שמסתיים בברצלונה, במילאן, בפריס סן ז'רמן ובמנצ'סטר יונייטד, וקינח בלוס אנג'לס גלאקסי. כל קבוצה בצבע, כל עיר עם אורות ועורות, כל גול בתלת ממד וכל ציטוט נראה שנבנה במיוחד בכדי להיכנס לספר הזהב של המילים.
נכון, יש כדורגלנים טובים ממנו, יפים ממנו, מעוטרים ממנו וכנראה שגם מבריקים ממנו, אבל אין עוד אחד כמו זלאטן. או כמו שהוא בעצמו ענה לשאלת הכתב שתהה מה העניק לארוסתו הטריה - "מה זאת אומרת? היא קיבלה את זלאטן".
ג'יימי ורדי
שותף לאחת האליפויות המרגשות בהיסטוריה של הספורט. ורדי // צילום: רויטרס
הבחירה של שמוליק נמר: הוא לא יועד לגדולה כמו מסי, אפילו לא כמו גיא אסולין, ואת השנים הראשונות של הקריירה הוא העביר בקבוצות מהליגה השביעית. למעשה, עד גיל 26 הוא כלל לא שיחק בקבוצה שיש לה ויקיפדיה בעברית.
סביר להניח שגם כשעלה להופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, זמן לא רב לפני שחגג יום הולדת 28, לא תיאר לעצמו ורדי שתוך שנה הוא יתפוצץ על הליגה כמו מטאור שבא משום מקום וייקח עם לסטר סיטי את אחת האליפויות המרגשות בהיסטוריה של הספורט. אבל זה בדיוק מה שהוא עשה. ג'יימי ורדי, עובד מפעל הלבנים משפילד, הוא סיפור הסינדרלה שכבר חשבנו שלא נזכה לראות לעולם. תזכרו, בעשור הבא כבר לא יהיה שחקן כזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
