דבר אחד חיובי שהעניק נגיף הקורונה לאנושות הוא הזמן לחשוב. פתאום, בשקט הכפוי שנוצר, בבידוד ובסגר, אנשים זכו לשבת עם עצמם ולתהות לגבי חייהם. האם עשו מספיק? האם השאירו קצוות פרומים מאחור? אילו מטרות חדשות הם יכולים להציב לעצמם? התקופה הזאת אולי ריסקה תוכניות של כאן ועכשיו, אבל היא גם העירה מחדש חלומות ישנים שנשכחו בבוידעם.
חלום שכזה הוא "מועדון 100 הגולים בליגה הצרפתית", שאליו לא הצליח להיכנס ג'יבריל סיסה במהלך הקריירה. בשקלול הקדנציות שלו באוקזר, מארסיי ובאסטיה, נעצר החלוץ הצרפתי על 96. את הנעליים הוא תלה ב־2015, שנתיים לאחר מכן חזר לגיחה קצרה ומוצלחת בליגה השווייצרית השלישית, ומ־2018 לא שיחק כדורגל כלל. בימים כתיקונם ספק אם היה מוצא את הזמן לעצור ולחשוב על הגשמת החלום, אבל כמו שנכתב פה כל כך הרבה פעמים: אלה ממש לא ימים כתיקונם.
"זה התחיל כבדיחה", סיפר סיסה ל"לאקיפ" על שורש הרעיון לחזור למגרשים כדי לכבוש את ארבעת השערים החסרים ולהיכנס למועדון ה־100. "תמיד אמרתי שלהגיע ל־100 זה משהו שחשוב לי מאוד, והעובדה שחסרים לי ארבעה שערים הציקה לי מאוד".
סיסה חוגג במדי ליברפול. המרדף אחר מאה שערים // צילום: טוויטר
"אתם יודעים איך זה עם חלוצים", אמר סיסה בראיון אחר ל־SOFOOT, "אנחנו אוהבים לכבוש שערים ולהציב לעצמנו מטרות. 75,50,25 - ורק ה־100 הזה רודף אותי. זה משגע אותי! אני נחוש לחזור לליגה הראשונה ולהשיג אותם. אם מועדון ייקח אותי, אני אכבוש אותם תוך חודשיים־שלושה. אני עקשן, ואם יש לי מטרה - אני עושה הכל כדי להשיג אותה".
"אני מוכן לחזור בחינם"
מסע היח"צ העצמי של סיסה מובן לנוכח מצבו. מי שפעם היה מלך שערי הליגה הצרפתית והיוונית, אלוף אירופה עם ליברפול ובעל 41 הופעות בנבחרת צרפת, הוא היום סימן שאלה ענק. העונה האחרונה שלו בליגה בכירה, ב־2015 בבאסטיה, היתה עמוסת פציעות והניבה רק שני שערים למאזן.
מאז, השערים של סיסה הגיעו רק במדים של איברדון השווייצרית. לכן, מתווה החזרה שלו למגרש נוח כלכלית וגם מקצועית. "אני מוכן ללא שכר, כך שאין הרבה סיכון לקחת אותי. אני גם לא דורש לשחק 90 דקות", הבהיר. התנאי היחיד שהציב הוא קבוצה שמשחקת בליגה הבכירה.
סיסה. יסגור מעגל בנים? // צילום: גטי אימג'ס
בהיעדר כדורגל בצרפת עד ספטמבר וביטול העונה הנוכחית, אין הרבה קופצות על סיסה, שמודע למצב השוק ומכוון למטרה ריאלית: נים, שסיימה את העונה במקום ה־18 וניצלה מירידה: "זה יסב לי כבוד גדול לשחק שם", אמר סיסה
ל־LA PROVENCE, והזכיר שבצעירותו שיחק בקבוצה יחד עם אחיו: "כבר לבשתי את המדים שלהם, כך שזאת תהיה סגירת מעגל". החלטה לא פשוטה עומדת כעת בפני נים, אבל לפחות יש לה הרבה זמן לחשוב עליה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו