בזמן ששחקנים בגילו עסוקים במועדונים, בבחורות ובמשחקי מחשב, קאי האברץ, שבעוד כשלושה שבועות יחגוג את יום הולדתו ה־21, פיצח את השיטה שמאפשרת לו להתרכז בכדורגל.
כשכוכב לברקוזן מגיע הביתה לאחר אימונים או משחקים, הוא נצמד לפסנתר, שעוזר לו למלא את הזמן ולנקות את הראש. כילד, בזמן שפרח והתפתח על כר הדשא, היה מנצל כל ביקור אצל סבתו כדי לשבת ליד הפסנתר שבביתה, וללמוד תווים לבדו.
כשחברו הטוב, ג'וליאן ברנדט מדורטמונד, סיפר כי הוא מנגן בגיטרה, האברץ החליט לקחת את האהבה למוזיקה צעד קדימה. "תמיד אהבתי יצירות מיוחדות, וכשרציתי להתמקצע לא היה לי קשה לבחור כלי מסוים", סיפר, "כל כך נהניתי כילד ליד הפסנתר, שהחלטתי להישאר איתו".
View this post on Instagram
וכמו שהוא יצירתי על הקלידים, כך הוא גם עם הכדור. 40 שערים ו־30 בישולים יש לו ב־140 הופעות בכל המסגרות, נתונים שהופכים אותו לשחקן הצעיר ביותר שכבש 30 שערי ליגה בליגה הגרמנית, והצעיר ביותר שהגיע ל־100 הופעות במועדון.
"יש לנו את השחקן הגרמני הטוב ביותר של העשור הקרוב", קבע המנהל המקצועי של לברקוזן, שחקן העבר רודי פלר בראיון ל"קיקר", אך נראה כי האברץ ייפרד כבר הקיץ מהמועדון ומהקהל שאוהב אותו כל כך.
המספרים של האברץ לא משאירים ספק לגבי יכולתו, אבל לא זאת הסיבה שהוא מעורר עניין אצל ענקיות היבשת. מדובר בילד מזן אחר, כזה עם ראש והתנהלות שגם שחקנים שמבוגרים ממנו בהרבה יכולים ללמוד ממנה. האברץ התחיל לשחק כדורגל בגיל 4, וכשהיה בן 10 כבר שיחק עם שנתונים מבוגרים ממנו בשנתיים במדי אלמניה אאכן. סלאבומיר צ'רניאצקי, מאמן נוער בלברקוזן שגילה אותו לפני עשור במשחק מול אלמניה, סיפר: "אימנתי ילדים עד גיל 12, וקאי שיחק מולנו כשהוא בן 10 בלבד. ניצחנו 3:8, קאי כבש את כל שלושת השערים לחובתנו והבנתי שמדובר במשהו לא רגיל".

האברץ כובש השבוע במשחק מול ורדר ברמן // צילום: Gettyimages
"יהירות אינה תכונה רצויה"
בעונה שעברה האברץ היה השחקן המרכזי של לברקוזן עם 17 שערי ליגה. העונה הוא נקלע למשבר, ועד פגרת החורף הרשית שלוש פעמים בלבד. יכולתו גררה ביקורת, אך הקשר הצעיר לא התרגש ומהר מאוד הוכיח מאיזה חומר קורץ.
מאז החזרה מפגרת החורף הוא כבש תשעה שערים, כולל צמד במחזור החזרה של הבונדסליגה השבוע, וכשנשאל מה עבר עליו בתקופת הבצורת, סיפר: "זו היתה הפעם הראשונה בקריירה שלי שלא קיבלתי רק שבחים. לא כל הדברים שנכתבו עלי היו חיוביים, אבל דברים כאלה לא עוצרים אותי. אלה תקופות שמעצבות אותך. כשחקן וכאדם אתה לומד הרבה מהמצבים האלה".
אבל מאז, השבחים לא מפסיקים להגיע. "מעולם לא ראיתי שחקן שלם כל כך בגיל כזה", אמר קפטן לברקוזן לארס בנדר, והבלם ג'ונתן טאה הוסיף: "נראה שאף פעם לא עובר לו בראש 'אני בלחץ'. הוא נותן לעצמו תמיד את הזמן לקבל את ההחלטה הנכונה, ואין ספק שהוא יהיה כוכב עולמי".
האברץ שומע את כל הרחשים סביבו, אך משתדל שלא להסתנוור. "חונכתי להישאר תמיד עם הרגליים על הקרקע", הסביר, "למדתי מהוריי שיהירות אינה תכונה רצויה, אז למה ככדורגלן עלי להתנהג אחרת?"

האברץ מכדרר. מה היעד הבא? // צילום: Gettyimages
ומה לגבי העתיד? לא מעט שחקנים גרמנים שכיכבו בבונדסליגה מצאו את עצמם בסופו של דבר בבאיירן מינכן. ההישארות באזור הנוחות, הסיכוי הגבוה לתארים, הקרבה למשפחה והשפה מאירים את הדרך לאימפריה המקומית, אבל גם בעניין הזה האברץ חושב אחרת.
אאכן, העיר שבה גדל בצפון גרמניה, מרוחקת 10 דקות נסיעה מבלגיה ו־15 דקות מהולנד, ונראה שהסמיכות למדינות אחרות פתחה אצלו תיאבון לחוות דברים אחרים. "באיירן מועדון נהדר, אבל אני לא בטוח שאני רוצה להישאר בגרמניה", הודה, "יש אנשים שרוצים לבלות כאן את כל חייהם, אבל אני לא הבחור הזה. אני פתוח לעוד דברים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו