בשנים האחרונות 27 מחזורים בליגה הצרפתית הספיקו כדי להבין לאן נושבת הרוח. ספוילר: לרוב לאותו המקום. בעונה שעברה פ.ס.ז' החזיקה בנקודת הזמן הזאת ב־13 נקודות יתרון בפסגה, עונה קודם לכן ב־20, עוד אחת אחורה ב־14 ובעונת 2015/2016 הגיעה למחזור זה כשבמאזנה 24 נקודות יותר מהשנייה בטבלה.
מן הסתם, בכל העונות האלה, כמו גם בשבע משמונה העונות האחרונות, היא זכתה באליפות. יוצאת דופן היתה עונת 2016/2017, שאליה הגיעה פ.ס.ז' למחזור ה־27 כשהיא במקום השני. מונאקו הנהדרת הוליכה את הטבלה, ניס היתה גם היא בתמונה, ובסיום אותה עונה הקבוצה מהנסיכות חטפה לזו מעיר הבירה את התואר.
והנה העונה, מחזור 27, והליגה הצרפתית מפתיעה עוד יותר מזו שלפני ארבע שנים. את הטבלה מוליכה ליל, פ.ס.ז' שנייה, ומאבק האליפות כולל לא שלוש אלא ארבע קבוצות. להלן, הרביעייה המובילה:
ליל. עשר שנים עברו מאז האליפות האחרונה של הקבוצה מהצפון. אז היו אלה מוסא סואו, ג'רביניו ואדן הזאר שהובילו את החבורה של רודי גרסיה לסנסציה הגדולה, והפעם אלה ההגנה והטורקים שמאפשרים לקבוצה של כריסטוף גאלטייה לחלום בגדול. עם 17 שערי חובה בלבד, לליל ההגנה הכי טובה בליגה לצד פ.ס.ז' והיא עושה זאת תוך שילוב בין הבלם הפורטוגלי הוותיק ז'וזה פונטה להולנדי הצעיר סוון בוטמן.
שאר הסגל כולל לא מעט שחקנים מוכשרים כמו ג'ונתן דיוויד, ג'ונתן איקונה וג'ונתן במבה, אבל יותר משיש לקבוצה ג'ונתנים - יש לה טורקים. בוראק אילמז, יוסוף יאזיצ'י ומחמט צ'ליק הם שלושה מתוך ארבעה כאלה בסגל, והרבה בזכותם ליל נמצאת בפסגה. היא לא מבריקה, לא מלהיבה וכבר הודחה מאירופה, אבל ליל ראשונה כי היא יודעת להשתמש הכי טוב בכלים שיש לה.
פ.ס.ז'. לא פשוטה המחשבה שהקבוצה של אמבפה, ניימאר, וראטי, די מאריה, איקרדי ואחרים לא תזכה באליפות צרפת, אבל העונה מתקדמת והקבוצה מעיר האורות תקועה בפקק של הצמרת. בזמן שבליגת האלופות היא נראתה מצוין מול ברצלונה, דווקא מול הגדולות של הצרפת הקבוצה של מאוריסיו פוצ'טינו מתקשה לצבור נקודות. עד כה הפסידה למונאקו (פעמיים), לליון ולמארסיי, ובנוסף סיימה בתיקו עם ליל.
לאף אחד אין ספק שלפריזאים יש הסגל הטוב ביותר מבין קבוצות הצמרת, אבל יש לה גם לוח זמנים עמוס, ניימאר פצוע ולוח משחקים שכולל מפגשים מול ליון ומול ליל. כרגע העונה הזאת מזכירה את 2017, אז עד שפ.ס.ז' הבינה מי נגד מי - האליפות כבר לא היתה שלה.
ליון. הקבוצה של רודי גרסיה אמנם איבדה חמש נקודות בשלושת המחזורים האחרונים, אבל זה גורלה של קבוצה מפוצצת כישרון. כזאת שמחזיקה את חוסאם אוואר, אחד השחקנים המבוקשים ביבשת; את לוקאס פאקטה, שחקן נבחרת ברזיל שהגיע אליה ממילאן וקם פתאום לתחייה; את קרל טוקו אקאמבי, חלוץ קמרוני גבוה ולא הכי מוערך; ואת ממפיס דפאי, שבגיל 27 נמצא בשיא הקריירה וכבר כבש העונה 14 שערים.
ליון לא זכתה באליפות צרפת מאז 2008. אז היא שלטה בכדורגל הצרפתי עם שבע זכיות רצופות ושחקנים כמו קארים בנזמה, חאתם בן ארפה, פרד וז'וניניו. היום היא מחפשת לחזור למרכז הבמה עם שחקנים שחולמים לשחזר את ההישגים של ליון הגדולה.
מונאקו. מונאקו לא ממש היתה אמורה להיות כאן. במחזור ה־15 היתה הקבוצה של ניקו קובאץ' במקום השמיני בטבלה, עם הפנים למטה, אלא שאז נשמע קליק גדול והקבוצה התחברה. ב־12 המחזורים שעברו אספה הקבוצה של הקרואטי עשרה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו, ופתאום אין ברירה אלא להביא גם אותה בחשבון.
כמו בעונת האליפות הקודמת, גם הפעם יש למונאקו כמה שחקנים צעירים שעשויים לפרוץ בקרוב - גם אם לא להפוך לאמבפה ולברנרדו סילבה הבאים - וכמו באליפות הקודמת שכללה את רדמאל פלקאו וז'ואאו מוטיניו - יש לה שחקנים שהנסיכות הקפיצה להם את הקריירה. קווין פולאנד שהגיע מלברקוזן כבר עם 13 שערים העונה, בדיוק כמו וויסאם בן יידר, ואפילו סבסטיאן יובטיץ' וססק פברגאס תורמים את חלקם פה ושם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
